ביקורת ספרים - שחרור בעלי החיים

"האם קראת את הספר 'שחרור בעלי החיים' מאת פיטר סינגר?" מתבקשת לענות מי שמבקשת להשתתף בתוכנית המתנדבים של People for the Ethical Treatment of Animals)PETA), הארגון הגדול בעולם לזכויות בעלי חיים. השאלה איננה מקרית: 'שחרור בעלי החיים' הוא ללא ספק הספר החשוב ביותר של התנועה. מאז שנכתב באנגלית בשנת 1975, הוא היווה תמריץ למאבקים החשובים ביותר למען בעלי חיים, העלה את נושא זכויות בעלי החיים על סדר יומם של הפילוסופים באקדמיה, ושינה את חייהם של אינספור אנשים וחיות אחרות. בשנת 1990 הוציא פרופסור פיטר סינגר מהדורה מעודכנת של ספרו. מהדורה זו היא המופיעה היום בתרגום עברי - השפה ה-11 בה מופיע הספר.
ל"שחרור בעלי החיים" יכולת נדירה לפנות לקהלים רחבים ולשלב זה בזה טיעונים פילוסופיים מופשטים, עובדות מפורטות - לא פעם קשות - וגישה מעשית מאוד. את תפיסתו המוסרית מציג סינגר בניסוחים בהירים, ללא מילים המוכרות רק למלומדים. הדבר לא מנע מהספר להכות גלים בעולם האקדמי. היחס של החברה שלנו לבעלי חיים, טוען סינגר, נובע מעמדה הקובעת תהום בין בני המין האנושי לבין בעלי חיים אחרים. את בני האדם אנו רואים כבעלי זכויות. באינטרסים שלהם אנו מתחשבים. הצרכים הבסיסיים ביותר של בעלי חיים אחרים, לעומת זאת, נדחים מפני רצונו הסתמי ביותר של אדם זה או אחר. עמדה זו - אין לה הצדקה. סינגר מכנה את "סוגנות" על משקל הגזענות או המיננות(אפליה על בסיס הבדל מיני). הוא שב וטוען, כי אינטרסים שווים ראויים ליחס שווה, תהא בעלת האינטרסים שחורה או לבנה, חכמה או טיפשה, אדם או בעל חיים אחר.
שני פרקים מרכזיים בספר מוקדשים לתוצאותיה של הסוגנות. סינגר מתמקד בתחומים בהם המספר הגדול ביותר של בעלי חיים סובל את העינויים הקשים ביותר: הניסויים בבעלי חיים והניצול של בעלי חיים במשק המתועש. בחלק זה של הספר מתחלף הטיעון המופשט בעובדות קשות, שסינגר סוקר באורח יסודי וללא נימות רגשניות. רוב העובדות מובאות דווקא מפרסומיהם של מי שיש להם עניין בהמשך הניצול: תאגידים חקלאיים ועבודות מחקר של נסיינים, למשל. אולם סינגר אינו מציג את הדברים מעמדה מרוחקת, אקדמית: עמדתו ברורה וחד-משמעית, והוא מלווה אותה במחויבות עמוקה לשנות את המציאות.
שינוי המציאות ראשיתו באורח החיים של כל קוראת. פרק אחד מקדיש סינגר לאורח חיים חופשי מאלימות. הטון שלו מעשי ומתון. סילוק הסוגנות, ולו רק מהרגלי האכילה, הוא תהליך שקשה לעשותו בבת אחת. כל צעד של התרחקות מהסוגנות הוא בעל חשיבות. כיעד מעשי מצביע סינגר על השתחררות מאכילת בשרם של בעלי חיים אחרים ומצריכת ביצים שמקורן בלולים תעשייתיים. ראוי להימנע ממוצרי חלב, אך אין צורך לעשות מאמצים מיוחדים להימנע מכל מזון שמכיל בתוכו מוצרי חלב. גם בתחום המאבק הציבורי מפגין סינגר גישה פרגמטית מאוד. הוא לא מפריז בהישגים שהושגו עד כה: במרבית התחומים, לא חשו עדיין בעלי החיים שינוי של ממש מאז נכתבה המהדורה הראשונה של הספר. אולם הדרך היחידה להתקדמות היא בצעדים הדרגתיים. את העמודים האחרונים של הספר מקדיש סינגר למאבקים שהצליחו: רפורמות בתנאי ההחזקה של בעלי חיים במשקים בכמה ממדינות אירופה, הפסקת הניסויים בבעלי חיים בידי חברות קוסמטיקה חשובות, ההכרה הגוברת והולכת בזכות להימנע מניסויים בבעלי חיים מטעמי מצפון ועוד.
הספר מתאים למי שטרם גיבשה את עמדתה בנושא של זכויות בעלי חיים. הוא רב תועלת גם למי שמבקשת ללמוד עוד על הרעיון של שחרור בעלי החיים, ההיסטוריה שלו ויישומו. הוא חומר קריאה חיוני לכל פעילה לזכויות בעלי חיים: הפרקים העובדתיים מרכזים בתוכם נתונים מקיפים, הרבה מעבר למה שניתן ללמוד מכרוז זה או אחר. הטיעונים בספר מנוסחים בלשון בהירה, ויש בו תשובות אפשריות ללא מעט שאלות שמרבים לשאול אותנו. גם ההשקפות של סינגר לגבי צורת הפעילות היעילה ביותר ראויות להישקל. ההכרות עם הספר בוודאי יכולה להפוך כל אחת ואחד מאתנו ליעיל יותר בהסברה ובקידום של זכויות בעלי חיים בישראל.

יוסי וולפסון, 1999: "שחרור בעלי החיים" מתוך "אנונימוס, לזכויות בעלי חיים". גליון סתיו 1999. ע"מ 6.