פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוקת הימין: צימצום ניכר בסמכויות בג"ץ

      גוף של אנשי ימין חיבר הצעה לחוקה שתוגש היום לנשיא המדינה. החוקה נצמדת למגילת העצמאות ומרחיבה זכויות בתי הדין הרבניים

      המשפט העברי ישמש מקור השראה לדברי חקיקה; המדינה רשאית לאפשר לבני דת כלשהי לקיים יישובים קהילתיים נפרדים; צה"ל מופקד על ביטחון בני העם היהודי הנתונים בצרה; עקרון השוויון לא יחול על פסיקות בתי הדין הרבניים - אלה הן כמה מההמלצות העיקריות המופיעות בנוסח הצעת החוקה שחיבר "המכון לאסטרטגיה ציונית", גוף של אנשי ימין הכולל בין היתר את פרופ' אבי דיסקין, פרופ' משה קופל, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, השופט אורי שטרוזמן, הד"ר יצחק קליין, ישראל הראל ואחרים. הצעת החוקה שחיברו תוגש היום לנשיא המדינה, [[משה קצב]], בטקס שייערך במשכן הנשיא.

      הצעת החוקה שחיבר "המכון לאסטרטגיה ציונית" היא ההצעה השלישית המובאת לדיון ציבורי בימים אלה, לצד הצעת ה"חוקה בהסכמה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה וטיוטת החוקה שחוברה בידי ועדת החוקה בכנסת הקודמת, בהנהגתו של ח"כ [[מיכאל איתן]]. אלא שבהצעה החדשה כמה הבדלים ניכרים לעומת טיוטות החוקה האחרות. כך, למשל, כוללת ההצעה את הנוסח המלא של [[מגילת העצמאות]] כחלק מהחוקה, והסעיף הראשון בה קובע כי "מדינת ישראל היא מדינה יהודית והבית הלאומי של העם היהודי, בה מממש העם היהודי את שאיפתו להגדרה עצמית".

      סעיף השוויון קובע, כי "על כל אזרחי המדינה חלות זכויות וחובות שוות", וכי "אי מילוי חובות על ידי אזרח יכול שיהיה כרוך באובדן זכויות וכשירויות". הזכויות החוקתיות גם מוגבלות במידה שיש בהן "לפגוע במוסר הציבורי, במהותה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי". פרק הזכויות איננו כולל התייחסות נרחבת לזכויות חברתיות, ומסתפק בסעיף כללי שלפיו "המדינה תשאף לקדם את רווחת אזרחיה ותושביה ולהבטיח לכל חיים בכבוד".

      הפרק המשטרי הקובע את סמכויות הכנסת, הממשלה ונשיא המדינה איננו שונה באופן משמעותי מהמקובל כיום, למעט אימוץ "החוק הנורבגי" - שלפיו מי שמתמנה לשר בממשלה צריך להתפטר במקביל מחברותו בכנסת. ואולם הפרק העוסק בסמכויות הרשות המחוקקת שונה מהמצב כיום ומנוסחי החוקה האחרים המוצעים. כך, מעניקה החוקה המוצעת סמכות לבתי דין רבניים לדון גם במחלוקות משפטיות של גופים ציבוריים וסטטוטוריים.

      בנוגע לעתירות לבג"ץ מצמצמת הצעת החוקה את "זכות העמידה" של העותרים ל"מי שיש לו נגיעה ישירה לנושא העתירה" ומבטלת בכך את יכולתם של ארגונים ציבוריים להגיש עתירות עקרוניות וחוקתיות. גם סמכותו של בג"ץ להוציא צווים נגד רשויות המדינה בעניינים מינהליים או חוקתיים, מוגבלת למצבים שבהם ההחלטה העומדת לדיון היא "בלתי ראויה בעליל", או שהפגיעה בזכויות חוקתיות היא "בלתי מידתית בעליל". מבג"ץ גם נשללת במפורש הסמכות לדון בעניינים "הקשורים לגופם של מדיניות חוץ, מדיניות ביטחון או עקרונות התקציב".

      גם בתחום הפרשנות מצמצמת החוקה במידה ניכרת את ידיהם של בתי המשפט. בכל מקרה של לקונה בחוק, קובעת הצעת החוקה, יש להכריע במחלוקת המשפטית "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".