שירות משמעותי

תפקיד: לוחם במחלקת החבלה של פלחו”ד גדוד נחשון.

גיל: 20.

מצב משפחתי: רווק.

על התפקיד: "בגדוד אתה עושה את העבודה היומיומית, אתה מייצר את השגרה שעל פיה חיים הפלסטינים. אמנם אנחנו מקבלים הוראות, אבל בסוף אתה נמצא בשטח ומחליט מי עובר ומי לא. אם תתנהג כמו בן-אדם תייצג את ישראל באותה הצורה. הגדוד יוצא גם לפעולות יזומות, אבל אותי יותר מעניינת העבודה היומיומית הסיזיפית".

מוטו: "אני מאמין מאוד במשפט שהוביל את רס"ן שלומי כהן ז"ל, מפקד פלחו"ד בגדוד שנהרג בפעולה בקלקיליה: "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה".

הכי אוהב בתפקיד: "כשאני חוזר הביתה, אני מרגיש שעשיתי משהו משמעותי, ולא ישבתי שלושה שבועות בבסיס בלי לעשות כלום. מעבר לזה פשוט כיף לי עם הדאחקות של החבר'ה, וההרגשה הטובה של משפחה".

הכי לא אוהב: ”הרבה פעמים אני מרגיש כמו עובד סוציאלי של פלסטינים. התחושה היא שלפעמים ההחלטות יותר מדי כבדות עליי, מי אני שאקבל החלטות שמשפיעות על חיים של אנשים?"

מפחיד אותי בתפקיד: "שיום יבוא וארגיש שזהו. שאקום בבוקר בלי עניין, בלי חיוך, בלי צחוקים ותחושת סיפוק ואסחוב את השירות סתם".

אירוע משמעותי: ”ההתנתקות. היא שינתה אצלי הרבה דברים בחשיבה. הבנתי שלא משנה מה אני חושב בפן האזרחי, כרגע יש לי משימה וההחלטה בידי היא לא אם לבצע את המשימה, אלא איך לבצע אותה".

מאכל אהוב: "כל המאכלים של אמא שלי, ובעצם כל חיה שכשרה למאכל".

סרט: "'אושפיזין'. אפשר לראות בסרט מידות טובות שנגזרות מהיהדות, כמו אהבת חינם והכנסת אורחים".

מקום בארץ: "דבר ראשון - ים, דבר שני - המעיין בקיבוץ עין הנצי"ב".

דבר ראשון שאני עושה בבוקר: "עומד לעבודות סרס"פ ואחר-כך הולך להתפלל".