מה פוגע בתחושת ערך עצמי

1. מחשבות הקשורות לפילוסופית החיים. עלי להיות בסדר, אני צריך לזכות באהדה, ובאישור של אנשים אחרים, עלי להוכיח את עצמי, להוכיח שאני מסוגל, מוכשר ומתאים להשגת הדברים שצריך להשיג, אני חייב להימנע תמיד ממצבים בלתי נעימים, עברי משפיע
וקובע עבורי, מעשה שקרה בילדותי המוקדמת ימשיך לקבוע עבורי למשך כל חיי, אני לא יכול לשנות את האופי שלי.
כדי להרגיש בנוח ולתפקד כמו שצריך אני חייב למצוא מידה רבה של סדר וודאות בעולם הסובב אותי.

2. פרפקציוניזם- "עד שלא אהיה בטוח במיליון וחצי אחוזים שכל מה שאני עושה יהיה תמיד מושלם, אני לא אעשה דבר. אני צריך לעשות הכל מושלם" אין ספק שזוהי צורת מחשבה משתקת. הדרך להצלחה למעשה רצופה טעויות וביצועים בלתי מושלמים. עשייה ברוב המקרים עדיפה על אי עשייה. לרוב המחיר שתשלם עקב אי עשייה יהיה גדול בהרבה מזה שקשור לביצוע עבודה לא מושלמת.

3. מחשבות של חוסר אונים-אני לא מסוגל. אני חלש.
מחשבה המשתלטת על התודעה. הדבר קורה מכיוון שאין אנו מגדירים מה כן אנו מסוגלים ומה לא. נוצרת הכללת יתר ושיפוט כוללני המחזק תחושה כללית של חוסר אונים.

4. חוסר תקווה-מחשבה שאינה נותנת פתח לתקווה ולשינוי . ההנחה ההגיונית אומרת שרוב ביצועיו של האדם ניתנים לאימון ולשיפור.

5. לקחת יותר מידי ברצינות את נבואותינו על עצמנו.
כשאני אומר "אני לא אצליח", אני מתנבא. תן צ'אנס לעצמך.

6. פחד מכישלון- פחד זה מבוסס על מחשבות בלתי רציונליות על הנחה שלהיכשל זה דבר נורא שלא נוכל לעמוד בו. הערך הוא לתוצאות ולא לתהליך עשיית הדברים.

7. הצורך בהשראה.

עשייה.3 חשק.2 השראה.1

המודל הנכון " עם האוכל בא התאבון"
השראה.3 חשק.2 עשייה.1

8. ספור גם הישגיך. אחד הגורמים לירידה מצטברת בדימוי העצמי היא ספירת הכישלונות ואי ביצועים ללא ספירת ההישגים והביצועים.

פיטס, 1973, קבע כי כאשר ההורה הינו בעל דימוי עצמי חיובי עקבי ושלם, הוא יכול לספק סביבה בטוחה לילד בסביבה רגועה ואוהבת המתייחסת בכבוד לילד, יכול הילד לכבד ולהעריך את עצמו ולפתח את עצמו ולפתח יכולת לעמוד מול העולם ביתר ביטחון.