אלימות-למה אנחנו משמרים דפוסים

פעמים רבות נשמע המשפט: ילד מוכה יהפוך להורה
מכה או ילד עד לאלימות הוריו הינו נמצא בסיכון
גבוה ביותר להפוך לאלים או לקורבן אלימות. וכאן
נפתח הויכוח,כן נכון? לא נכון? השאלה שנשאלת היא
איך זה שברוב המקרים, בן אדם שסבל כל כך והרגיש
על בשרו את נזקי האלימות ממשיך ומשתתף בסרט אימה
הזה כשחקן ראשי כקורבן או כתוקף (פסיבי או אקטיבי)?
לצערי אנחנו, ילדים קורבנות האלימות, משמרים
ומעבירים,לרוב הגדול אך לא תמיד, את דרכי פעולה של
תוקפינו אך לרוב אנחנו משמרים ומעבירים את התוצאות
ההתעללות לילדינו, אהובינו, קרובינו וזאת בצורה לא
מודעת.
הסיפור הוא אישי אך כל אחד יכול לשנות את הנתונים
לנתונים אישיים משלו.

עברתי התעללות פיזית ונפשית כל ילדותי ע"י אימא שלי.
התעללות פיזית ונפשית היא הדרך פעולה.
הרגשתי דחויה, לא אהובה, לא שווה, לא מסוגלת לסמוך
על אף אחד, תחושה של בדידות. אלה תוצאות ההתעללות.
כבוגרת, כאימא יכולתי לבחור בין 2 דרכי פעולה:
1) דומה לאימא שלי כלומר אלימה
2) ללא אלימות פיזית.

בחרתי בדרך השניה, החלטתי בצורה חד משמעית שאני לא
ארים יד על ילדיי, שאני לא רוצה לעשות מה "היא" עשתה
לי, שאני לא רוצה לגרום להם לסבל דומה לשלי. כאדם
בוגר גם החלטתי כי אני לא אהיה אלימה כלפי אף אדם.
שלא יהיו ויכוחים עם אנשים, שאני אחיה חיים נטולי
אלימות. שיניתי את דרך הפעולה.
ובאמת לא הרמתי יד על ילדי (ועל אף אדם אחר) אך גם
בקושי נגעתי בהם כי פחדתי כל כך להכאיב להם
(מגע=כאב),שמרתי מרחק להגנתם, לא יכולתי לסמוך על
עצמי, לא יכולתי לפתח דו שיח עם אהובי, ילדי,
ידידיי, כי פחדתי מויכוחים, פחדתי מתוצאות העימות.
זו הייתה הדרך פעולה שלי, לא מושתתת על אלימות
להפך הנכון.

תוצאה: הרגשתי מבודדת, דחויה כי לא הבינו אותי,
בתחתית המדרגה ( אני שמתי את עצמי שם כדי לא להיות
תחרות לאף אחד, תחרות=ויכוח=סכנה) בעצם שיני דרך
שמרתי על דפוס, על תוצאות ההתעללות.
ילדי, בגלל חוסר המגע, הרגישו דחוים, לא אהובים,
בודדים, לא שווים, לא מסוגלים לסמוך עלי או על הסביבה.
שימרתי את תוצאות ההתעללות בי והעברתי אותן לילדי.
הטרגדיה הגדולה היא שימור תוצאות ההתעללות בנו,
שמירת הדפוס.תוצאות האלו הם העולם המוכר לי ולכן
היה נראה לי כך טבעי לחוות אותן, עם כל הכאב, שוב
ושוב באופן אישי או דרך ילדיי.

מודעות עצמית ועזרה מקצועית אפשרו לי לעשות את
השינוי המיוחל ולבחור דרך פעולה שונה אשר לא משמרת
את התוצאות ההתעללות והוציא אותי, ילדיי, משפחתי
החדשה, ממעגל האלימות, אפשר לי לבנות מערכת יחסים
בריאה עם הסובבים אותי ולהגיע למצב שאני מרגישה טוב
עם עצמי.

אני עובדת על זה יום-יום , מה אתכם?
מה אתם חושבים על כל העניין? האם מישהו יכול
לזהות דרכי פעולה ותוצאות אצלו ולשתף אותנו.