בלילי: היום אני יכול להגיד שעשיתי טעות

מאת חמי אוזן

פציעה שנחתה עליו כרעם ביום בהיר ושלושה חודשי מנוחה בעקבותיה פינו לפיני בלילי הרבה זמן. כדי להשלים חסכים צלע בלילי למכללת ראשון לציון ונרשם לקורסים במחשבים ובאנגלית. מחשבים - כי מתחשק לו ללמוד לגלוש גם באינטרנט; אנגלית – כדי שבעתיד, במקרה הצורך, הוא גם יתחיל להבין סוף סוף מה נילסן ממלמל לו באסיפה.

"אני עושה את זה בין היתר בשביל ידע כללי, אבל בעיקר בשביל היום שאני אחזור לנבחרת", אומר בלילי. "עד עכשיו לא כל-כך ידעתי אנגלית והיה לי קשה להבין את מה שנילסן אומר. הייתי מבין פה ושם, אבל את מה שלא הבנתי תרגמו לי שחקנים אחרים. אני מניח שזה לא יבוא אלי בשנה אחת, אני צריך סבלנות בשביל ללמוד שפה חדשה, אבל בתוך כמה שנים אני אדע סוף סוף אנגלית."

את העונה האחרונה הלא ברורה שלו היה אמור בלילי לשכוח בקרוב מאוד. בכמה משחקים בעונה הקודמת הוא אפילו הזכיר למה הוא יכול להיות הדבר הבא הכדורגל שלנו, אלא שברוב המשחקים הוא דווקא השכיח את מי שהיה אחד האחראים המרכזיים לדאבל של העונה שלפני. בלילי לגמרי לא מסכים.

"בתחילת העונה לא כל-כך שיחקתי. קשטן שם אותי ואת עומרי אפק ביציע ולא הלביש אותנו. הוא רצה להחזיר אותנו לקרקע אחרי עונת הדאבל ולא נתן לנו כל-כך לשחק. אחר-כך חזרתי ולדעתי היתה לי עונה די טובה. כבשתי תשעה שערים. השנה כולם הכירו אותי, למדו אותי, שמרו עלי יותר קשה. היו בלמים ששיחקו איתי בצורה אגרסיבית. בעונת הדאבל לא היו שומרים עלי, אבל השנה שמרו עלי כבר שני בלמים."

אבל תקרית אחת בלילי לא מסוגל לשכוח: את מקרה אמיר שלח, או יותר נכון, את סימני הנעליים שלו. "אין ספק ששלח חרג קצת מהמוסכמות בדרבים שהיו העונה. הוא דרך עלי ומאוד כעסתי. אני מבין ששלח נלחם על הפרנסה שלו, אבל יש נורמה מסוימת של מלחמה על פרנסה. הוא ממש הכאיב לי."

"היום אני יכול להגיד שעשיתי טעות", מתוודה בלילי לראשונה לאחר הפרשה. "יכול להיות שבמקרה הזה השתן עלה לי קצת לראש. המצפון שלי לא נקי. אני מצטער על מה שעשיתי - למועדון, לחברים, שאכזבתי אותם". "גם היום, כשאני הולך ברחוב, אנשים עדיין אומרים לי 'אנס'. אין מה לעשות. זה יישאר כתם לכל החיים.

לבחורה אני לא חייב התנצלות. אתה אומר שניצלנו את הנערה המסכנה וניצלנו את המעמד שלנו? אולי היא היתה זאת שניצלה את המצב בשביל להיות איתנו? חשבת על זה? באותו הרגע לא חשבנו איך העניינים יתגלגלו. עם כל הבלאגן, לא חשבנו מה עשינו באותו רגע, לא חשבנו מה יהיה, מהן ההשלכות. רק אחרי זה אתה אומר 'איזה טעות עשיתי'. שלמתי מחיר כבד – בקנס, בכתם, שבכל מגרש בארץ קיללו אותי, בזה שלאמא שלי, שחינכה אותי, לא היה נעים לשמוע דברים כאלה כשהיא באה למיגרש."

"אולי אנשים חושבים שלא לקחתי את זה יותר מדי קשה, אבל לקחתי את זה כלפי פנים, ואף אחד לא ראה את זה. אף אחד לא היה איתי החדר, אף אחד לא יודע שהסתגרתי ושהיה לי מאוד קשה, איך נאבקתי עם עצמי. אני בטוח ששמי לא ישתרבב יותר לנושאים כאלה."


"חבל שמדביקים לי תדמית לא נכונה. הייתי יושב בעשר בלילה בבית, רואה טלוויזיה והולך מיד אחר-כך לישון, ולמחרת היו באים אלי אנשים ואומרים לי שהם שמעו שביליתי עד שעה מאוחרת במועדון. אתה מבין מה עושים לי? איזה סטיגמה מדביקים לי? יום אחד אני יושב בבית, פתאום אנשים מתקשרים ושואלים אותי, 'תגיד אתה חי?'. שאלתי למה והם אמרו 'קראנו באינטרנט שנדרסת'. כל הזמן מפיצים שקרים. אני לא יכול לקום כל בוקר ולהסביר שיום קודם לא הייתי בדיסקוטק מסוים. נמאס."

הרבה מאוד אנשים החלו לעבוד ברגע שהם שמעו על מו"מ חדש בין בלילי והפועל. פ.צ. קלן הגרמנית פנתה, וכן, כן, אנשי מכבי תל-אביב, זאת מהסיפור עם קוביקה, היו כמה פעמים על קו הטלפון או במשרד של הסוכן של בלילי, קובי סידי. "היו פניות גם ממכבי ת"א", מאשר בלילי. מקורבים הציעו כל מיני הצעות, אבל אני רציתי רק את הפועל תל-אביב. "

גם משלישיית החלוצים הטובה ביותר בארץ שנבנתה הקיץ בהפועל ת"א בלילי לא מפחד. אחרי שבגיל כל-כך צעיר הוא השאיר מאחוריו חלוצים כמו חרזי וסימרוטיץ', אין שום סיבה שבעולם שזה גם לא יקרה עם אוסטרץ' וקלשצ'נקו. "אני לא מפחד מאף אחד", הוא אומר בבטחון בלילי טיפוסי. "כבר עברתי תקופות קשות, אני לא חושש מכלום. אמרו לי 'הביאו את קלשצ'נקו, את קוביקה, אתה לא תשחק'. אין לי בעיה. אני יודע מה אני שווה. אני אעבוד קשה ואצליח גם בפעם. אין לי ספק".

* הראיון המלא מתפרסם ב"ספורט העיר", 19.7.01