הצעה: ציוני הבגרות, ללא שקלול ציוני
המגן, יהוו תחליף לבחינה הפסיכומטרית
המטרה: להפוך את ציוני הבגרות
לאובייקטיוויים
מאת ראלי סער
ביקורת חריפה נמתחת באחרונה על האוניברסיטאות בגלל הבחינות
הפסיכומטריות, המשמשות ככלי ניפוי בתחרות על המקומות המבוקשים
בפקולטות היוקרה באוניברסיטאות. קולות רבים, באקדמיה ובכנסת,
קוראים לביטולה כדי למנוע את האפליה שהיא יוצרת לדעתם בין
המועמדים לפקולטות התחרותיות, שבאים מבתים מבוססים כלכלית
ומתיכוני העלית, לבין תלמידי הפריפריה ושכונות המצוקה שמקבלים
חינוך נחות יותר.
הביקורת הציבורית על מדיניות הקבלה של האוניברסיאות הולידה כבר
שתי הצעות חוק לביטול הבחינה הפסיכומטרית. האחת, של ח"כ יוסי
שריד, שמציעה שהאוניברסיטאות יבטלו את הבחינות הפסיכומטריות
ויקבלו את המועמדים רק לפי ציוני בחינות הבגרות. ההצעה השנייה,
של ח"כ סילבן שלום, מציעה לאוניברסיטאות לקבל את כל המועמדים,
בלי התניות, ולנפותם בתום שנת לימודים אקדמית אחת, בהתאם
להישגיהם.
זה חודשים אחדים שהמועצה להשכלה גבוהה דנה בחלופות לבחינה
הפסיכומטרית המושמצת. במסגרת זו הציע יו"ר הוועדה לתכנון
ולתקצוב )ות"ת(, פרופ' נחמיה לבציון, לראשי משרד החינוך, לפני
ימים אחדים, הצעה מהפכנית: נטרול מרכיב ציון המגן בציוני תעודת
הבגרות בשלוש הבחינות המרכזיות: מתמטיקה, אנגלית ועברית,
כחלופה לבחינה הפסיכומטריות.
לפי הצעת לבציון, הסטודנט יוכל להתקבל לפקולטה לרפואה, למשל,
רק על סמך הישגיו הגבוהים בבחינות הבגרות בשלוש השפות )אנגלית,
מתמטיקה ועברית(. אם ירצה, יוכל אותו סטודנט לשפר את סיכויו
אצל ועדת הקבלה האוניברסיטאית בעזרת ציוני הבחינה הפסיכומטרית,
אך האוניברסיטאות לא יחייבו את המועמדים לכך.
הציון הפסיכומטרי מכריע רק באותן פקולטות שבהן הביקוש גואה
לעומת ההיצע. בפקולטות למדעי הרוח, למשל, אין משמעות לציוני
בחינה זו. לעומת זאת, שינוי מזערי בציוני הבחינה, מכריע אם
המועמד יתקבל לחוגים מבוקשים כמו מדעי המחשב, פסיכולוגיה,
משפטים או רפואה.
מאחר שהבחינה הפסיכומטרית מקובלת ככלי מדידה אובייקטיווי, מבקש
לבציון להפוך גם את ציון תעודת הבגרות לאובייקטיווי, ומתנה את
הצעתו בכך שראשי משרד החינוך יסכימו שציוני תעודת הבגרות בשלוש
השפות ישקפו רק את ציוני הבחינות נטו, ללא הערכת המורה. כיום,
הציון שמופיע בתעודת הבגרות אינו משקף את הישגי התלמידים
בבחינה, כי את מחצית הציון נותן המורה, והערכתו לא מבוסס על
מדד אובייקטיווי, כמו בחינת הבגרות, אלא על הערכתו האישית.
כך למשל, הציון 90המופיע בתעודת הבגרות, יכול להיות שקלול של
ציון 09 בבחינת הבגרות, וציון מגן 90, או לחילופין, ציון 95
בבגרות וציון מגן של 85או שקלול של ציון 100בבחינת הבגרות
וציון מגן 80.
לדברי בכיר במועצה להשכלה גבוהה, "מאחר שהציון 90 יכול לשקף
פער של 20נקודות בהישגים הממשיים של התלמידים, חובה עלינו
לנטרל את מרכיב ציון המגן משלוש הבחינות החשובות
לאוניברסיטאות, אם ציוני הבגרות אמורים להיות חלופה לבחינה
הפסיכומטרית. כיום יש תחרות קשה על כל מקום בפקולטה היוקרתית,
ולכן על ציון הבגרות להיות מכשיר חד ומדויק, בלי ההטיות
העצומות של הערכות המורים".
במשרד החינוך ידוע כי הציונים הסופיים בתעודת הבגרות פוגעים רק
בתלמידים המצטיינים. המורים "מקלקלים" את הישגי התלמידים
המעולים ב"עזרת" ציוני מגן נמוכים, ומנפחים את ההישגים הנמוכים
בבחינות הבגרות של התלמידים החלשים יחסית, בעזרת ציוני מגן
גבוהים, כדי לשפר את הציון המופיע בתעודת הבגרות או כדי להעלות
את מספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות.
מדיניותו זו של משרד החינוך מכוונת, ומעוגנת בהחלטתו לצמצם את
פערי הלימוד בין התלמידים החזקים לחלשים, ולכן ספק אם משרד
החינוך יוכל לעמוד בהצעתו של לבציון, שנועדה לתקן את האפליה
לרעת המצטיינים שנוקט משרד החינוך במדיניות הציונים שלו. אך
לדברי בכיר במועצה להשכלה גבוהה, "זו הדרך היחידה
שהאוניברסיטאות יהיו מוכנות לוותר על חובת הבחינה הפסיכומטרית.
בלי נטרול מרכיב ציון המגן, המל"ג לא תמליץ לאוניברסיטאות
לשקול חלופה לבחינות הפסיכומטריות".
המדענית הראשית של משרד החינוך, פרופ' זמירה מברך, אומרת
שהצעתו של לבציון "נראית על פניה נכונה, וראויה להישקל בכובד
ראש בהנהלת המשרד". אך גם מברך אינה מתעלמת ממדיניות צמצום
הפערים שמכתיב משרד החינוך בעשור האחרון לכן, לדבריה, "יש
לבחון האם ביטול חובת הפסיכומטרי ייטיב עם אוכלוסיית התלמידים
מהשכבות החלשות". מברך אינה משוכנעת שרק בעזרת ציוני בחינות
הבגרות, תלמידי דימונה ואופקים ינהרו אל הפקולטות היוקרתיות.
"יש מתאם בין ציון גבוה בבחינת הבגרות לציון גבוה בפסיכומטרי",
אומרת מברך, "לכן, מטבע הדברים בעלי ההישגים הגבוהים במבחני
הבגרות יבואו גם הם מבתי הספר של העשירונים העליונים, ולא מקרב
האוכלוסייה שמשרד החינוך היה רוצה לראות בפקולטות היוקרה".
לדברי מברך, הצעתו של לבציון עלולה להביא גם למות בתי הספר
התיכוניים. "אם כל מאמצי התיכון יופנו להצלחת התלמידים בשלוש
בחינות בגרות חיצוניות, לא יהיה כל הבדל בין התיכון העיוני
לאקסטרני, והתלמידים ישאלו את עצמם: לשם מה לי לבלות שלוש שנים
בבית הספר, אם אני יכול להתכונן במשך שלושה חודשים לפני בחינת
הבגרות, כמו שנוהגים תלמידי התיכונים האקסטרניים. כיום
ללימודים בתיכון יש ערך מוסף, מלבד ההכנה לבחינות הבגרות".
האם ההצעה מפחיתה מחשיבות המורים
"לביטול ציון המגן במרכיב הציון הסופי בתעודת הבגרות יהיה אפקט
פסיכולוגי שלילי על כל המורים בתיכון, ויפחית בחשיבותם
ובערכם", אומר בכיר במשרד החינוך. "זה יהפוך אותם מקובעים
מחצית מציון הבגרות לפקידים, שכל תפקידם מתמצה בהכנה יעילה של
התלמידים לבחינות הבגרות. כיום המורה חיוני לתלמיד, כי הערכתו
יכולה לקבוע את גובה הציון. ללא ציון המגן, התלמיד יכול שלא
להכין שיעורי בית ולה
שיטת קבלה חדשה לאוניברסיטאות ?
19.7.2001 / 14:02