וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חבורת החור

19.7.2001 / 10:25

יעל נעמני על החדש של בייסמנט ג'אקס , שלא נטשו את אידאולוגיית השמח לטובת איזשהו קונספט מפוקפק ומנג'ס נוסח האלבום השני של דאפט פאנק

כשבייסמנט ג'אקס הוציאו את "רמדי" (“Remedy”), אלבום הבכורה שלהם, ב-99', לא יכלו הבריטים שלא להוריד בפניהם את הכובע. בתוך אימת הקלאב והפרוגרסיב ההולכת ומתעצמת הוכיחו סיימון ראטקליף ופיליקס באקסטון שאפשר גם אחרת. ההשראה באה מהאוס אמריקאי, המרכיבים היו מגוונים – דיסקו, פלמנקו, גאראז', היפ הופ, סול, פאנק, לאטינו, אלקטרו - התוצאה היתה סאונד ייחודי משלהם. לא כל יום מתהווה לו הרכב האוס אינטליגנטי ועוד אחד שמגלה כל כך הרבה התחשבות בישבן כמו זה.

על האלבום השני שלהם עבדו הג'אקס במשך שנה, שאותה הגדירו כ"חזרה לנורמליות": הם ישבו באולפן בקמברוול מעשר בבוקר ועד תשע בערב, השאירו את סופי השבוע הפנויים, בילו בפאב, ראו סרטים והקפידו לקיים מסיבות קבועות בבריקסטון; לליין קראו "רוטי". הם אמנם חשבו על שמות אחרים לאלבום, כמו "ג'ניירשן ג'אקס", "“Where’s Your Head At? (כשם אחד הקטעים באלבום) ו”Humanistic Voyages into The Bongalistic Rootaloid”, אבל בסוף עשו כבוד למה, שלטענתם, כל כך הזין אותם.

"רוטי" האלבום שומר על הרוח הג'אקסית העולצת, אבל מאתגר אותה מפעם לפעם בנגיעות אפלות ומפעיל אותה בכיוונים יותר אקלקטיים - מישמש של סגנונות בעטיפת האוס פחות הדוקה. הווקאלז משתלטים לגמרי על האלבום בסיועם של אשת האר אנד בי קלי לה רוק, חברים מהקליקה כמו אריק מורילו וג'וניור סאנצ'ז (שסייעו גם באלבום הקודם), דריק קרטר ומייקל מוג ומשתתפים לא ידועים מהמחוזות הדרום לונדוניים שחביבים כל כך על באקסטון ורטקליף; גם קולו של באקסטון שמטופל בפילטרים מופיע לא מעט. כמו ב"רמדי", גם כאן אי אפשר שלא להתפעל מהשליטה של הצמד בכל פרט ופרט. אמרתם ביימנט ג'אקס אמרתם הפקה מושלמת, לפעמים על גבול הסטריליות. רוצים חספוס ורגש, תחפשו אותו אצל החברים האמריקאים, ארמנד ואן הלדן למשל. אצל הג'אקס אין זיעה; לפעמים היא חסרה, כמעט תמיד מסתדרים מצוין גם בלעדיה.

בייסמנט ג'אקס הם משהו טוב שממשיך לקרות. הם לא נטשו את האידאולוגיה של לעשות שמח לטובת איזשהו קונספט מפוקפק ומנג'ס נוסח האלבום השני של דאפט פאנק. הם ממשיכים לאייש את הנישה של תחכום רקיד שלא תופס מעצמו. מה שבמונחים מקומיים אומר שגם בפעם הבאה שהם יגיעו לכאן זה לא יהיה לדינמו אלא לפאצ'ה, ולא יצטרכו הרבה ידיים בשביל לספור את מי שבא לראות אותם. בכל זאת יש כאלה שהאמינו אז באוגוסט והתאכזבו, ועדיין מאמינים ומשתוקקים לחוויה מתקנת. אלבום חדש הוא ללא ספק סיבה מצוינת לביקור חוזר.

* את הטקסט המלא אפשר לקרוא בגליון יולי של המגזין "ניוזיק".
טלפון למנויים: 03-5686168

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully