נשומקל'ה

1. המותג הגוסס הזה שנקרא גלובל אנדרגראונד פולט, בשארית כוחותיו היצירתיים האחרונים, עוד מוצר בליין המוצרים שהוא נוהג להקריץ אחת ביותר מדי זמן. דארן אמרסון הוא דווקא חוליה חזקה בכל העסק. החלק שלו באורוגוואי הפתיע בנכונות שלו לא להתבוסס בבינוניות של כל הסדרה. בחלק השני שלו, בסינגפור, אמרסון מאבד מעט כיוון אבל עדיין משאיר מקום לאופטימיות זהירה. הדיסק הראשון משעמם, כהה ולא מגרה, עם קטעי מונוטוניה מתקדמים בקצב הבומבה. הדיסק השני מגניב ת'תחת עם סירקוליישן, אינלד נייטס, סנדי ריוורה, לורן גרנייה ואפילו די.ג'יי סניק, כך שבאמת מדובר במשהו הרבה יותר מגוון ממה שהחבר'ה האלה שם בגלובל רגילים אליו. רק שלא יתעצבנו.
Global Underground: Singapore
(אנ.אם.סי)

2. די.ג'יי קראש היפני כבר הוכיח מזמן (באלבומי אמן וסטים) שבכל הנוגע להיפ הופ יש בו מידה ראויה של כישרון+יכולת+אצבעות המחפים בצורה מדויקת על צבע העור שלו. האלבום החדש שלו מארח את קומפני פלו הנהדרים, את Black Thought בקטע הפותח המשובח, זאפ מאמא המאנפפות והנחשבות, הסקראצ'ר דיסק, נ'די דאבנפורט ועוד מכובדים. כמה מהקטעים נוטים יתר על המידה לאוריינטליות אסייתית, כמה מהם גולשים לתהומות הטריפ הופ, אבל בסך הכל לקראש אין במה להתבייש. בטח שלא בהורים שלו.
Zen
(אנ.אם.סי)

3. “Love`s Arrival”, החדש של לארי הרד, הוא נפלא, נפלא, נפלא. כמות הרגש שהרד, יוצר שהמילה אישי היא מעט קטנה עליו, מעניק לכל אחד מהקטעים משתווה רק לכמות הכישרון שמציפה את האלבום הזה. בסך הכל, זה לא שהעסק כאן הוא כל כך מסובך. עיבודים מינימליים של קלידים, שירה וקצב הרמוני. החוכמה היא בנגיעה. והנגיעה של הרד אכן עושה את כל ההבדל. וההבדל מורגש בהפקה המהוקצעת, הנקייה, ההבדל מורגש בשירה הנפלאה והרגישה של הרד (שכמו שהוא מלחין ענק וכותב טכסטים רגשן הוא גם זמר נהדר), ההבדל מורגש בתחושה שלארי הרד מעניק למאזין. והמאזין בוכה, המאזין מצטמרר, המאזין מחייך, המאזין מתרגש, המאזין רוקד, המאזין מבסוט.

ויש ממה להיות מבסוט. אחרי שנדמה כי האר נ' בי האמריקאי מכר את נשמתו לשטן המצעדים (אם מתעלמים לרגע מיוצרים מוכשרים כמו דאנג'לו, מאקסוול וג'יל סקוט), עם אינספור הרכבים עם נשמה מגומי ושצריך להסתפק בפישר מקורזל כמו קרייג דיוויד, אחרי שנדמה כי הצליל העמוק של ההאוס נהפך למשהו שמתגאים בו בתחנות מרכזיות, אחרי שנדמה כי הפעם האחרונה שקראנו למישהו "נשמה" הוא ליוסי בניון, נעים לדעת שהישועה האינטיליגנטית, המחתרתית, באה מיוצר כמו הרד. השירה של הרד, הקלידים העדינים, הנפש הדתית, יוצרים כאן את אחד מאלבומי האר נ' בי\ דיפ האוס\ סול\ מה שתרצו הכי טובים שתשמעו בזמן הקרוב.


* את הטקסט המלא אפשר לקרוא בגליון יולי של המגזין "ניוזיק".
טלפון למנויים: 03-5686168