בוקר. הקלפיות נפתחו לפני כשעה וחברי ועדת הבחירות בקלפי מספר שתיים בגבעת אלה, ישוב 1288 לפי ועדת הבחירות, נראים מנומנמים משהו. בן אחת מארבע מאות המשפחות שמרכיבות את הישוב כבר יוצא מבניין המזכירות, מסנן לעברנו "חייבים לעבוד, להתפרנס קצת" ורץ לאוטו.
אף נציג של אף מפלגה לא הטריח את עצמו לקלפי בישוב הקטן שמעל עמק יזרעאל. התוצאות כאן די ברורות. ישוב אמיד, חילוני, משכיל ואשכנזי. הנוער הפעיל ("טובי בנינו" אמרו עלינו פעם) טרח לתלות כמה שלטים בכניסה. בטח מחר ההנהלה כבר תסיר אותם, הם מכערים את המקום. נזכרתי בימים שגם אני הייתי הנוער האכפתי (ממש לא מזמן) וחילקתי סטיקרים בצומת, בבחירות של 99'.
פעם ראשונה שלי מאחורי הפרגוד. הושטתי יד לעבר הפתק והכנסתי למעטפה. ברגע של היסוס הבטתי בשאר הפתקים לראות אם ידי נמשכת לעבר אחד מהם. זה לא קרה. המעטפה בתוך הקלפי, ותוך דקה נגמרה החוויה, שחיכיתי לה במשך 21 שנים.
הישוב מנומנם, כולם עוד ישנים. אחת התושבות שכבר קמה פוגשת אותי ברחוב. "אני לא מצביעה" היא הסבירה. "את עוד צעירה, בגילי כבר לא מאמינים לאף אחד".
קלפי 2, גבעת אלה
שי מקובר
28.3.2006 / 11:25