הכל למען העם, בייבי

בפרשתנו מתחיל פנחס, הסלב מהפרשה הקודמת, לשמש ככהן מן המניין. הסיבה, למי שלא עקב, איננה פרוזאית. פנחס לא נולד כהן, אף לא רענן כהן. פנחס זכה בכהונה לאחר שחיסל - פגע נקודתית – מיגר – שיתק - או כל דרך שאהוד יתום יראה לנכון לכנות זאת, את זימרי בן פלוא, המכונה בקרב ידידיי השנונים זמרי בן פלוץ. זימרי זה, זנאי היה, זנאי בן זנאי, ומכיוון שהיה שותף בכיר להנהגת העם לא יכל פנחס לצפות בו משתעשע באיסור, וחיסלו. קנאה? בהחלט כן, אבל לא מהסוג שהכרתם. פנחס לא קינא בזימרי. פנחס קינא לאלוהים. ועל הקנאות הזו הוא זוכה בלוטו: כהונת עולם.

מיליטנטי? גם, אבל גם הגון. פנחס זוכה לתשואה מלבבת על היותו קנאי שלקח את החוק לידיים, לא בגלל שהוא קנאי שלקח את החוק לידיים, אלא כי לעיתים אין ברירה אלא להיות קנאי שלוקח חוק לידיים, ומי שהוא קנאי שלוקח חוק לידיים כשאין ברירה אלא לקחת את החוק לידיים זוכה בכהונה, לעומת מי שהוא קנאי הלוקח את החוק לידיים כאשר אין צורך להיות קנאי שלוקח את החוק לידיים, שהוא סתם איש קיצוני שעף למעצר. שאלו את עמי פופר. הסוד הוא פשוט: לכל דבר יש זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. עניין של טיימינג, אם אתם מבינים אותי.

ויש גם הוכחת רכות: מכירים את אליהו הנביא, הסבא החמוד שמבקר בבתיכם בליל הסדר ועושה עוד מעשים רבים וטובים? ובכן, על פי המדרשים אליהו הוא פנחס. מיתוס שכולו חסד הוא אליהו, ומי שמאיישו הוא מי שעלה לגדולה בשל קנאותו. סתירה? בחיים לא. חסד אמיתי יכול לנבוע רק מאיזור המכיר גם בלגיטימיות של הקנאה. רוצים איצטלה פוליטית? רק אריאל שרון יכול היה לפנות את סיני, ורק פרס יכול לצאת לענבי זעם.

ואם כבר הידרדרנו לתחתיות ארץ עם המטאפורות: אם תראו את איווט ליברמן מכה ברחוב פלסטינאי, למי תרוצו לעזור? ומה אם המכה יהיה יוסי ביילין?


תסמונת דאום

"ועתה הרגו" אומר משה ללוחמי המלחמה הזעירה שהוא כונן בפרשתנו, אך אנו שבעי מלחמות מהבית, מעדיפים סיפור אחר על לוחמה זעירה, שמישהו ינסה לעצור אותי: בוקר אחד מתעורר בחור ורואה גורילה על העץ בחצר ביתו. הוא מתקשר אל לוכד גורילות שמתייצב אצלו בבית מלווה ברוטווילר, אזיקים ואקדח מוכן לשליפה. "גורילה גדולה", קובע הלוכד, " קח את האקדח ואני אעלה על העץ ואאבק איתה". "בשביל מה הכלב?" שואל הבחור. " ברגע שאני מפיל את הגורילה", עונה הלוכד, "הכלב תופס אותה במבושיה עד שאני יורד ומלביש עליה אזיקים". "אז בשביל מה נתת לי להחזיק אקדח?" שואל הבחור בפאניקה, והלוכד עונה לו: "אה, זה? אם אני נופל, אתה יורה בכלב".