מומחים: הדרך לשיקום מפרץ אילת - צמצום כלובי הדגים

ועדה בינלאומית של מדענים, שמונתה לבדוק את הסיבות שהביאו לזיהום מי מפרץ אילת והידרדרות שונית האלמוגים, הגישה השבוע את מסקנותיה לשלושה משרדי מממשלה שונים. המשרדים הודיעו כי בכוונתם לקבל את ההמלצות ולפעול ליישום המסקנות.

בין ההיתר ממליצה הוועדה לצמצם בהדרגה את כלובי חוות הדגים במפרץ, הנחשבים לאחד ממוקדי הזיהום המשמעותיים במקום. הם ממליצים גם להפחית ביותר מ-30 אחוז את פליטת החנקן מהכלובים. זה ייעשה על ידי הפחתת גודלם המרבי של הדגים בכלובים, והפחתת כמויות המזון הניתנות להם. בנוסף ממליצים המדענים להקים מערכת הגנה על הכלובים מפני פגיעה של שחיינים וסירות הגורמות לבריחת דגים אל מי השונית, מה שיוצר נזק נוסף.

הוועדה הגדירה טווח ביצוע מיידי שאינו עולה על שנה ליישום ההמלצות. לטווח הארוך יותר המליצה הוועדה להכין תוכניות לגידול דגיגים על היבשה, והוספת שכבה עבה של חומר סופח פחמן (תכסית) בתחתית הכלובים.

צוות המומחים הבינלאומי, הורכב משלושה מדענים משלוש מדינות. הם התבקשו לזהות את מקורות הזיהום ולגבש המלצות למזעורו. המומחים בדקו עשרה גורמים הגורמים לזיהום במפרץ. ביניהם: מי ביוב, חוות הדגים, זרימת מי תהום, פעילות המרינה באילת, זיהומי נפט ושמנים, פעילות צלילה של תיירים, ושינויים בטמפרטורת המים. ההמלצות הוגשו למשרד לאיכות הסביבה, למשרד החקלאות ולמשרד לתשתיות לאומיות. כל השלושה הודיעו כי בכוונתם ליישם את מסקנותיו.

מומחים שונים סבורים כי שונית האלמוגים נמצאת על סף כליה. הביטוי הברור לגך נמצא בשיעור התמותה הגבוה של האלמוגים. בחמש השנים האחרונות חלה הידרדרות קיצונית במצבה של השונית. בשנת 2000 היו 70 אחוז מאלמוגי השמורה מתים, בעוד קצב ההתחדשות של האלמוגים שואף לאפס. אלמוגי השונית מכתיבים את מצבה: מינים רבים של דגים ויצורים ימיים נעלמים בשנים האחרונות מן השונית, וככל הנראה נגזר גורלה של השונית לכליה אם לא ישתנו תנאי הזיהום במפרץ באופן דרסטי תוך זמן קצר.

הגורמים למצב השונית נוגעים למוקדי זיהום אחדים במפרץ. חוות הדגים מזהמות המים בחומרי דשן, בלכלוך הנושר אל קרקעית הדים, ובדגים מהים התיכון הזרים למערכת האקולוגית של אילת ובורחים מדי פעם מן הכלובים. במרינה נפלטים מהיאכטות העוגנות בה שפכים סניטריים, שמנים, דלקים וכימיקלים שונים. תקלות בביוב העירוני של אילת גורמות לגלישתו לים, ולבסוף התיירים הרבים השוחים במים מסבים אף הם נזק לשונית. כתוצאה סובלים מי מפרץ אילת מהעשרה מתמשכת של פחמן אורגני וחומרי דשן (חנקן וזרחן). ב-25 השנים האחרונות הוכפלה כמות החנקן במימי צפון המפרץ.
השפעתם של אלה על השונית נחשבת הרסנית.

מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר בתגובה לדו"ח, הדן במכלול הגורמים לזיהום מי המפרץ, כי "יפעל ליישום המלצות הוועדה תוך דגש מיוחד בכל הקשור לכלובי הדגים". בנוסף אמר השר: "המשרד לאיכות הסביבה רואה בהוצאת כלובי הדגים מהים בסופו של התהליך יעד מרכזי לשיקום מפרץ אילת".

חוות החקלאות הימית מסרו בתגובה כי "יכבדו את מסקנות הוועדה ויישמו אותן במלואן", וכי הן "דורשות גם משאר הגורמים הפועלים במפרץ אילת לקבל על עצמם את מסקנות הוועדה". עוד מסרו החוות, כי הן "מצרות על הפרשנות המטעה, הפוגעת וחסרת הבסיס שנתן להן המשרד לאיכות הסביבה. בעוד שהדו"ח אינו מבקש העברת החוות מהמים, אלא ממליץ על הפחתת פליטת החנקן כאמצעי זהירות בלבד, מזדרז המשרד לאיכות הסביבה ומצהיר כי הוא רואה בהוצאות החוות יעד מרכזי, תוך התעלמות בוטה ממסקנות הדו"ח".

מהחברה להגנת הטבע, המנהלת יחד עם רשות הטבע מאבק חריף להצלת השונית, נמסר כי הדו"ח יועבר למדעני החברה ותגובתה לתוכנו תימסר רק לאחר עיון מדוקדק במסקנותיו. לאור מצבה הקשה של מפרץ אילת קוראים שני הארגונים מזה זמן מה להכרזה מיידית על "מצב חירום אקולוגי" בשונית.