פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תחרות קריקטורות אנטישמיות ליהודים בלבד

      שני ישראלים שיזמו את התחרות, בתגובה לתחרות הקריקטורות האיראנית בנושא השואה, הצליחו לעורר עניין בתקשורת העולמית

      בעוד העולם המוסלמי ממשיך לגעוש ולרגוש בעקבות פרסום קריקטורות של הנביא מוחמד בעיתון דני, החליטו שני אמנים ישראלים לצאת במיזם שידגיש את חשיבות הסאטירה, חופש הביטוי וההומור העצמי. לאחר ששמעו על החלטתו של עיתון איראני להצטרף למחאה המוסלמית העולמית ולהכריז על תחרות קריקטורות בנושא השואה, החליטו המאייר אמיתי סנדי והשחקן והתסריטאי אייל זוסמן לצרף את ישראל לזירת הקרב החדשה: הם הכריזו על תחרות ישראלית לקריקטורות אנטישמיות, הפתוחה למשתתפים יהודים בלבד.

      "אנו נראה לעולם שאנחנו יכולים ליצור את הקריקטורות הכי מלאות שנאת יהודים שאי פעם נוצרו! שום איראני לא יביס אותנו במגרש הביתי שלנו!" הכריז סנדי בשבוע שעבר, כשהודיע על התחרות באתר האינטרנט boomka.org. ההודעה הזמינה יוצרים מכל רחבי העולם לשלוח לתחרות קריקטורות, איורים ועבודות קומיקס קצרות "שמביעים שנאת יהודים בצורה העזה ביותר".

      הידיעה על התחרות הופצה ברשת, ובתוך ימים ספורים קיבלו יוזמי התחרות מאות אי-מיילים מרחבי העולם שבירכו על היוזמה. עד מהרה גלשה הידיעה מתחומי הרשת, עוררה מחדש את הדיון על גבולות הסאטירה, וכלי תקשורת ממדינות שונות עטו עליה בסקרנות. סנדי אומר שבתוך שלושה ימים הוא התראיין ליותר מ-30 עיתונים יומיים, לשני ערוצי טלוויזיה ולתוכנית רדיו שמשודרת ב-450 תחנות אזוריות בארצות הברית.

      סנדי, בן 29, מספר כי מרבית האי-מיילים הגיעו מיהודים ברחבי העולם, ששמחו על היוזמה וכתבו כי היא גרמה להם להתגאות ביהדותם. אי-מיילים מגולשים נוצרים, שהחמיאו על היוזמה אך ציינו כי אינם מרגישים בנוח להשתתף בתחרות, הביאו אותו להחלטה להגביל את התחרות למשתתפים יהודים בלבד ולמקד אותה בהומור עצמי יהודי.

      "אני מאמין שהומור הוא הדרך הכי טובה לבחון את הערכים שלנו", הוא אומר. "הבעיה עם ערכים היא שלאורך השנים הם מתקדשים, ולכן החינוך הכי טוב הוא להטלת ספק. כל הזמן לשאול שאלות, גם על הערכים שמאמינים בהם. אחת הדרכים הכי טובות לעשות זאת היא הומור עצמי".

      אפשר לפרק את השנאה שבאנטישמיות באמצעות הומור

      בתגובות הרבות של גולשים באתר התחרות ובאי-מיילים ששלחו למארגנים ניכרות עמדות שונות בנוגע לגבולות הראויים לסאטירה, לנושאים שבהם ראוי לקריקטורות לעסוק וליכולתן לעודד שנאה וגזענות, או לחלופין - פתיחות וסובלנות. סנדי מספר שהופתע ממספרם הרב של גולשים שהעידו כי התחרות עוררה בהם גאווה ביהדותם. "היו גם תגובות כגון 'אנחנו נראה לערבים הפרימיטיווים שאנחנו יותר טובים מהם'", הוא אומר. "תגובות כאלה לא חשבתי שנקבל. אנחנו בשום אופן לא נגד האיראנים, ואני לא חושב שאין להם חוש הומור".

      עם זאת, נראה שההבדל המרכזי בין הקריקטורות האנטישמיות בתחרות האיראנית לבין אלה שישתתפו בתחרות הישראלית הוא בכל זאת ההומור. בעוד שבקריקטורות בתחרות האיראנית המסר העיקרי הוא אנטי ישראלי או אנטי יהודי, מארגני התחרות הישראלית חותרים ליצור אוסף יצירות שהן בראש וראשונה מצחיקות. הם מראים כי אפשר לפרק את השנאה והפחד שבאנטישמיות באמצעות הומור, ובכך מגחיכים את החומרה המאפיינת את התחרות האיראנית.

      עד כה התקבלו לתחרות כ-40 קריקטורות, וסנדי מספר שרבות מהן - וגם רבות מהבדיחות שגולשים מספרים באתר התחרות - עוסקות בשואה. תגובות רבות התקבלו מיהודים שמעידים על עצמם שהם צאצאים של ניצולי שואה ואינם מהססים להתמודד עם הטראומה הזאת באמצעים הומוריסטיים.

      לדברי סנדי, רק שיעור קטן מהמגיבים יצאו נגד התחרות. מיעוט קטן של נוצרים חובבי ישראל מארצות הברית, למשל, טען כי היוזמה הזאת מסוכנת, מפני שאנטישמים יוכלו להשתמש בקריקטורות שישתתפו בתחרות לתעמולה אנטי יהודית.

      המועד האחרון להגשת קריקטורות לתחרות הוא 5 במרץ. בצוות השופטים תשב ככל הנראה, לצד סנדי וזוסמן וכמה קריקטוריסטים ישראלים, ההיסטוריונית האמריקאית דברה ליפשטדט, שכתבה ספר על מכחישי שואה והתפרסמה בעקבות תביעת דיבה שהגיש נגדה ב-1998 ההיסטוריון מכחיש השואה דייוויד אירווינג. סנדי מספר שליפשטדט פנתה אליו לאחר ששמעה על תחרות הקריקטורות וכתבה כי יש לה ניסיון עם אנטישמיות וכי תשמח לשמש שופטת בתחרות.