החרדים נגד חוק יסוד איכות הסביבה

כבר שלוש שנים מגלגל חבר הכנסת מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) את הצעת חוק יסוד: איכות הסביבה. מבחינת תוכנו זוכה החוק לתמיכה מקיר אל קיר: הוא לא פוגע באף מגזר חברתי או פוליטי, ועיקר כוונתו "להגן על זכותו של אדם לסביבה נאותה, ולעגן את הערך של שמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע בישראל". למרות זאת, הסיכויים להעביר את החוק קלושים. הסיבה: התנגדות גורפת של המפלגות החרדיות לחוקי יסוד באשר הם.

ארבעת סעיפי המשנה של החוק מדברים על "מניעת זיהום או דלדול של משאבי טבע; הבטחת שימוש מושכל במשאבי הטבע; שיתוף פעולה עם מדינות וארגונים בינלאומיים למען הגנה על הסביבה בישראל; ושימור המגוון הביולוגי". בדברי ההסבר לחוק מובא, למרבה האבסורד, דווקא קטע מן המקורות. "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קוהלת ז).

החוק הונח על שולחן הכנסת לראשונה ב-98'. לפני שנה וחצי עבר בקריאה טרומית ובשבוע שעבר אמור היה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה. לאור איומי החרדים, הוחלט לדחות את ההצבעה ליום שלישי האחרון. לפני ההצבעה השבוע הודיעו סיעות יהדות התורה וש"ס, כי אם החוק עולה להצבעה הם הופכים את ההצבעה להצבעת אי אמון בראש הממשלה.

בהתערבות שר המשפטים הוחלט לדחות את ההצבעה בשבוע נוסף, ולייסד ועדה שתחום אחריותה יהיה חוקי יסוד. בינתיים הודיע נודלמן, פרופסור למשאבי טבע, כי אם עד יום שני הקרוב לא יוסדרו העניינים, הוא יעלה את החוק להצבעה בעוד שבועיים. "אני הולך על זה עד הסוף", הודיע נודלמן, "גם במחיר של משבר קואליציוני".

ההתנגדות הגורפת של החרדים לחוקי יסוד מתחילה בחקיקתו של חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, בשנת 92'. על סמך שני חוקי היסוד פסק בג"ץ מספר פסיקות הנוגדות את עמדות החרדים, ביניהן התרת יבוא בשר חזיר (פסק דין מיטראל). הוויכוח הציבורי, שהתעורר בעקבות פסיקות בג"ץ, הביא לסדרת תיקונים שהוכנסו לשני חוקי היסוד ב-94', ובעיקר לגיוס חזית דתית אחידה נגד חקיקתם של חוקי יסוד. התנגדות זו קיבלה משנה תוקף מהרב עובדיה יוסף, ומאז אחד מתנאי כניסת ש"ס לקואליציה הוא הקמת ועדה שתדון בחוקי היסוד. אי הקמת הוועדה היא אחד הגורמים המרכזיים להתנגדות לחוק יסוד איכות הסביבה.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הוא יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת, וממתנגדי החוק העיקריים. גפני מסביר כי הוא וסיעתו תומכים בתוכן החוק החדש, אבל לא יהיו מוכנים לשום פשרה בהעברתו כחוק יסוד. "כשבג"ץ ייבחר על ידי העם נסכים לתת לו את הכוח שחוקי היסוד מפקירים בידיו", הוא מסכם. ועד שבג"ץ ייבחר על ידי העם, ספק אם תוכרז איכות הסביבה כאחת מזכויות היסוד במדינת ישראל.

בעקבות הפרסום היום בוואלה! חדשות, פנתה תנועת עם חופשי ליו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, משה גפני, בדרישה שיתפטר על רקע התנגדותו להעברת חוק יסוד: איכות הסביבה בכנסת.

במכתב שהעביר היום מנכ"ל התנועה ליאור מאי, נכתב: "התנגדותך לחוק יסוד: איכות הסביבה, הנובעת מאינטרס פוליטי צר השולל חקיקתם של חוקי יסוד המהווים למעשה את אבן הפינה של הדמוקרטיה - היא בבחינת הפניית עורף לאזרחי המדינה. בשל היעדר חקיקה מתאימה חשופים כיום אזרחי המדינה לזיהום הסביבה, האוויר והמים, וכתוצאה מכך לסכנות בריאותיות, ואף למוות כתוצאה ממחלות ריאה. בפעילותך הפוליטית נגד החוק, אתה אף יוצא למעשה כנגד איכות הסביבה, עליה אתה אמון, ואף נגד ההלכה, שכמדומני קובעת חד - משמעית כי פיקוח נפש דוחה גם שיקולים פוליטיים קטנוניים. אני קורא לך להתפטר לאלתר מראשות ועדת הפנים ואיכות הסביבה, או לחילופין לפקוח את עיניך ולהתחיל לעשות למען חקיקת חוק חשוב זה".

ח"כ גפני מסר בתגובה כי הוא "דבק בעמדתו לקדם את נושא איכות הסביבה במדינת ישראל, והארגונים הירוקים למניהם יכולים להעיד על פעילותי בנושא. למרות זאת, לא נפקיר את עקרונותינו עבור ח"כ נודלמן, ולא עם חופשי יבחרו מי יעמוד בראש וועדות הכנסת".