שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל, אישרה הבוקר כתובענה ייצוגית, תביעה שהגיש בחודש יולי 2000 עו"ד ארז רוזנבוך נגד בנק לאומי , בה נטען כי במשך מספר שנים גבה בנק לאומי עמלת מחיקת שעבוד, שלא כדין ובניגוד לסעיף 9 א' לחוק הבנקאות, התשמ"א-1981.
בתביעתו, טען רוזנבוך, באמצעות עו"ד יצחק אבירם, כי ב-1994 הוא נטל הלוואה שהובטחה במשכון רכבו, וכי למרות שההלוואה נפרעה במלואה ב-1998 הבנק לא הסיר את השעבוד על הרכב במועד.
בשל כך, פנה רוזנבוך לבנק לאומי בדרישה כי השעבוד יימחק. בנק לאומי אכן ביטל את השעבוד אך חייב את רוזנבוך בעמלת ביטול שעבוד קבוע בסך של 174 שקל. בכתב תביעתו טען רוזנבוך כי פעולת ביטול השעבוד פטורה מתשלום וכי הבנק גלגל על לקוחותיו הוצאות שלא היו קיימות, כל זאת כדי ליצור רווחים משמעותיים.
במהלך הדיון בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, הודיע בנק לאומי, שיוצג ע"י עו"ד בנימין לוינבוק, לבית המשפט, כי הוא מקבל את עמדתו העקרונית של בנק ישראל בנושא לפיה גביית העמלה נעשתה שלא כדין ויש להחזיר ללקוחות הבנק את העמלה שנגבתה מהם.
השופט פלפל קבעה כי על בנק לאומי להשיב לכ-70 אלף מלקוחותיו, מהם נגבו העמלות הללו, את כל סכומי העמלות בתוספת ריבית והצמדה. השופטת פלפל פסקה כי הסכום אותו ישלם בנק לאומי ללקוחותיו יסתכם בכ-7 מיליון שקל.
כמו כן, השופטת פלפל חייבה את בנק לאומי לבדוק את עניינם של לקוחות נוספים שעשויים לקבל בחזרה את העמלות ששלמו, ובלבד שהסכום שישלם בנק לאומי בגין התובענה הייצוגית לא יעלה על סך של 15 מיליון שקל.
בנוסף, קבעה השופטת פלפל כי התובע הייצוגי יזכה להוצאות בסך של 70 אלף שקל, ואילו בא כוחו של התובע הייצוגי, עו"ד אבירם, יזכה לתשלום שכ"ט של 350 אלף שקל (בתוספת מע"מ), כשסכומים אלה ישולמו מתוך סכום הפיצוי שנפסק.
כמו כן, השופטת פלפל קבעה כי באם יוגדל סכום הפיצוי אותו ישלם הבנק ללקוחותיו, יגדל גם הסכום שישלם הבנק לתובע הייצוגי ולבא כוחו, באופן שהוצאותיו של התובע הייצוגי יהיו בגובה של 1% מסכום הפיצוי הסופי ואילו שכר טרחתו של ב"כ התובע הייצוגי יעמוד על שיעור של 5% מסכום פיצוי הסופי (ת.א. 2240/00, בש"א 21600/00).
ביהמ"ש חייב את בנק לאומי להשיב עמלת מחיקת שעבוד בהיקף של 7 - 15 מ' ש'
אלי דניאל
4.7.2001 / 12:35