שאלת תם: איך אתה נוהג?

כמה פעמים יצא לכם לעמוד בפקק, ובין מדבקות הרק-אהבה-תביא-אהבה לגוש-קטיף-לנצח-נצחים ראיתם את המדבקה ששואלת "איך אני נוהג", או מעודדת אתכם להשתנקר באופן ישיר יותר "במידה ורכב זה ביצע עבירת תנועה אנא התקשר לטלפון זה וזה", והמהדרין אף מוסיפים "24 שעות ביממה". כמו שאומרת עדי אשכנזי – מה זה השטויות האלה?

התקשרנו לשלושה מספרים שאספנו באופן מקרי בפקקים. בראשון היה תא קולי, שלא הסגיר את זהות הדובר ואת העובדה שמדובר במלשינון. בשני לא היתה תשובה. בשלישי ענה גבר, חשדן למדי, שסירב לומר לאן הגענו, אבל מדבריו עלה כי הגענו לחברה מסחרית, כנראה חברת הסעות. הוא טען שאכן מדובר בקו מיוחד אליו מגיעים דיווחי תנועה על עובדי החברה. כמה? 2-3 ביום, לטענתו. העובד, ששמר כל העת על אנונימיות, הסביר כי כל חברה חייבת לשים מדבקה כזו בכל הרכבים שלה.

וזה עוזר? "לדעתי זה עוזר מאוד, הנהגים יודעים שמישהו מסתכל עליהם, הם במעקב". לדבריו, התלונות מועברות לקצין הבטיחות של החברה והוא מטפל בהן. "אם אלו דברים שחוזרים על עצמם הנהג לא ממשיך לעבוד אצלנו".

אבנר עובדיה, דובר משרד התחבורה, שופך אור מלא על העניין. מסתבר שלא מדובר סתם במדבקות, אלא במילוי אחר "נוהל 6" המחייב כל בעל מפעל, המחזיק ברשותו צי רכב, להצמיד לחלקו האחורי של כל אחד מכלי הרכב מדבקה שעליה מצוין מספר טלפון אליו ניתן להתקשר בגין עבירה, שבוצעה בכלי הרכב של המפעל. נוהל 6, שההשראה אליו התקבלה מנוהל דומה הקיים בארה"ב, נכנס לתוקף החל מ- 1 ביולי 2005. נכון לעכשיו, מוסיף עובדיה, ישנם עדיין עוד מספר חברות וגופים גדולים שלא החלו ביישום הנוהל, עקב הצורך בקיום מכרזים.

כיון שמדובר בנוהל ולא בחוק, עולה החשש שהמשרד נתן למעשה העניק לגיטימציה ל"סגירת עניינים" בתוך החברה. עובדיה הודף טענה זו ומסביר, כי אחת לחצי שנה מחויבות החברות לדווח לגף קציני בטיחות במשרד התחבורה, כשבמקביל מפקחים מטעם המשרד בודקים את יישום הנוהל בביקורות שהם עורכים במפעלים או חברות שונות. בנוסף, טוען עובדיה, אין כל קשר בין נוהל 6 לבין הדיווחים למשטרה. "כל אזרח יכול לדווח למשטרה על נהג אשר ביצע עבירת תנועה, באמצעות מספר הרישוי של הרכב".