נושאים חמים

שנה לאסון הצונאמי בדרום מזרח אסיה

אלפי גופות עוד לא זוהו, המדינות מתקשות להשתקם ו-2 מיליון בני אדם נותרו חסרי גג. ברחבי העולם מציינים שנה לאסון

מיליוני בני אדם מציינים היום ברחבי העולם שנה לאסון הצונאמי בדרום מזרח אסיה. במחוז בנדה אצ'ה באינדונזיה שספג את המכה הקשה ביותר נערכים טקסי זיכרון לציון שנה לאסון. הטקס המרכזי במחוז נערך בהשתתפות נשיא אינדונזיה ובמעמד 1,000 מכובדים ומוזמנים. גם בסרי לנקה מציינים את יום השנה בטקסים ובהתייחדות עם זכר ההרוגים. נשיא סרי לנקה הוביל תפילת זיכרון באתר בו סחף גל ענק רכבת מקומית והרג את נוסעיה.

בין התחנות הרבות במסע ההרס של גלי הצונאמי ב-26 בדצמבר 2004, היה גם הכפר התאילנדי באן נאם קם, "כפר המים המלוחים". כרבע מ-4,000 תושביו נהרגו באסון, קרוב ל-650 בתים נמחו מעל פני האדמה, ומאות ספינות דיג רוסקו. אחד הסימנים המוחשיים ביותר שנותרו כעדות אילמת בשטח, הוא סירת דיג שנותרה תקועה בלבו של הכפר.

מאז, הפחד שהים מעורר בקרב התושבים לא התפוגג. "הממשלה התקינה סירנות והעבירה תרגילי כוננות, אבל התחושה הרווחת היא שזה לא מספיק", אומר ראש הכפר, סאטיין פטליאנג. "אנו רוצים שייבנו כאן מגדלי חירום שאליהם נוכל לרוץ במהירות, או שיקימו סוללה סביב הנמל שתעצור את הנחשול הבא. לצערנו, הממשלה טוענת שזה יקר מדי".

עם זאת, תאילנד החרדה להכנסותיה מתיירות, דווקא עומדת בראש היוזמות להקים מערכת התרעה מוקדמת. בששת מחוזות החוף שנפגעו בצונאמי יוקמו עד תחילת השבוע הבא 30 מגדלי התרעה בחופים, ו-62 נוספים יעמדו על תלם עד מרץ.

באינדונזיה, נעשה השנה צעד קדימה להבטחת ביטחון התושבים: הרשויות החלו בהתקנת עשרה מצופי התרעה באוקיינוס ההודי בין אצ'ה לבאלי, כחלק ממערכת ההתרעה משוכללת שקיבלו השלטונות במתנה מממשלת גרמניה. עם זאת, המערכת - שעלותה כ-543 מיליון דולר - תהיה פעילה לכל המוקדם ב-2008.

מערכת ההתרעה לא תספיק לבד

ואולם, שלטונות ג'קארטה סבורים שטכנולוגיה לבדה לא תוכל לסייע להצלת חיי אדם. "ברגע האסון, האנשים לא יספיקו להגיב, ועלולים אף להתעלם מההתרעות על בוא הצונאמי", אמר סגן השר לענייני טכנולוגיה של אינדונזיה, איוואן סוהארדי. לדבריו, הממשלה יוזמת תוכנית הסברה שתתריע מפני סכנות הצונאמי ותדריך את התושבים כיצד לנהוג במקרה שנחשול כזה מתקרב. אך לדבריו, זהו תהליך שלוקח זמן, "אולי דור שלם", הוסיף.

לא מעט ספקות נשמעים גם בהודו, שתהיה אחת מ-16 המדינות שתקבל התרעה על אפשרות של היווצרות גלי צונאמי באמצעות מערכת התרעה כללית שיקים האו"ם באוקיינוס ההודי. "כיצד יכולה מדינה כמו האיים המלדיביים, למשל, להכשיר את עצמה לשימוש במערכת התרעה מורכבת כל כך בפרק זמן קצר", שאל מדען הודי.

לדברי ג' ה' פ' דהרמראטנה, סגן מנהל המכון המטאורולוגי של סרי לנקה, גם אם המערכת תתריע על אסון אפשרי בזמן, הכלים שבידי הממשלה עדיין לא יעילים דיים. לטענתו, מאחר שתחנות משטרה מקומיות, הצבא ותחנות רדיו וטלווויזיה הם האמצעים העיקריים שיש בידי הממשלה להפיץ מידע, הם עלולים להיות בלתי יעילים, בייחוד במקרה שהצונאמי יכה בשעת לילה.

דהרמראטנה סבור בנוסף שהמדינות השוכנות לחופי האוקיינוס ההודי ייאלצו לפרסם התרעות בכל פעם שתורגש רעידת אדמה חריגה, בעיקר מפני שאין כל דרך לנבא אם הרעש יגרום לצונאמי. "לכן", הוא מעריך, "הדבר הבטוח היחיד שתושבי האזור יכולים לצפות לו בשנה הקרובה הוא שמיעת אזעקות שווא רבות".

הליך זיהוי הגופות נמשך עד היום

לפני שנה, ב-02:59 בלילה (שעון ישראל), רעדה האדמה מתחת לאי סומטרה שבאינדונזיה ושלחה גלי ענק שגרמו לאחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר בהיסטוריה. מעל ל-210 אלף בני אדם מלאומים שונים - מסרי לנקה ועד שבדיה - נהרגו או נעלמו באסון הצונאמי, מאות אלפים נוספים נפצעו. שבעה מטיילים ישראלים היו בין ההרוגים.

כשני מיליון בני אדם נותרו חסרי גג כתוצאה מהאסון. הצונאמי מחק כפרים שלמים, הציף אחרים, החריב יותר מ-2,900 בתי ספר, והפריד בין בני משפחה. אתמול השתתפו חלק מהניצולים בטקסים דתיים וממשלתיים לציון האירוע, בעוד תיירים מרחבי העולם חזרו למקום האסון לזכר חבריהם וקרוביהם.

שנה אחרי, והמדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר - אינדונזיה, הודו, תאילנד וסרי לנקה, עדיין מנסות להתאושש מהאסון. היוזמה ליצור מערכת התראה באוקיינוס ההודי עד 2008 נתקלת בביקורת על יעילותה בשעת אסון; התרומות הכספיות חסרות התקדים שגויסו (13.6 מיליארד דולר) לנפגעי האסון הביאו תועלת רק לחלק מהתושבים; ובתאילנד נמשך, עד היום, המאמץ הבינלאומי לזהות את גופות ההרוגים.