כנס מועדון "גבעולי השעועית של בוסטון", המאגד בתוכו אנשים גבוהים במיוחד, התכנס השבוע בבוסטון שבארה"ב. בכנס השתתפו גברים ונשים החברים במועדון האקסקלוסיבי שלחבריו יש זווית ראייה מוגבהת במקצת משאר האנשים.
המועדון המיוחד קם, כדי לקדם את הצרכים המיוחדים שיש לחבריו, לטפל בקשיים שהם נתקלים בהם וגם לאפשר לחבריו לפגוש ולהכיר אנשים ש"רואים עין בעין" איתם. הכינוס הראשון של מועדון היה ב-1982 ומאז הם נפגשים לפחות פעם בשנה למפגש חברתי ייחודי.
לאנשים הגבוהים, מסתבר, חיים לא תמיד פשוטים כשקשה מאוד למצוא בגדים ונעליים במידות המתאימות או אפילו רהיטים שיתאימו להם. הראשון שקם וזעק את זעקת הגבוהים היה אנימטור מחברת "דיסני" שכתב ב-1938 מאמר לעיתון ה"אל איי טיימס" על מצוקתם של הגבוהים שנידונו לחיות בעולם ש"הכל בו זעיר". המאמר הוביל לקמפיין שלם שקרא לחברות מסחריות להכיר בעובדה כי יש אנשים גדולי מידות וגם להם יש צרכים משלהם.
המחאה הציבורית פעלה ואכן תוך ימים ספורים החלה חברת מזרונים מקומית בייצור מזרנים בגודל "קינג סייז" למען אוכלוסיית הגבוהים. הצעד הראשון הוביל עוד חברות רבות לייצר ביגוד וריהוט במידות קצת מעל הסטנדרט וכך הפכו לפתע חיי הגבוהים מהממוצע לקלים יותר.
בשנת 1947 הוקמה תנועת הגבוהים העולמית וכנס בינלאומי ראשון שקישר בין מועדוני חברים בקנדה וארה"ב נפתח. כדי להגדיר את החברים הפוטנציאליים במועדון הוגדרו מידות המינימום. נשים התקבלו למועדון מגובה 178 סנטימטרים וגברים מגובה 188. מספר שנים אחר כך יוסדה תחרות יופי בין נשים החברות במועדון, הנערכת כל שנה.
הבריטי נעשה גבוה בשני סנטימטרים בכל דור
תנועת הגבוהים העולמית משמשת כתנועת גג ל-65 מועדוני חברים בארה"ב ורשומים בה כ-4,000 חברים. שיאני הגובה במועדון הם דיוויד ראסמוסן, בין הגברים, 222 סנטימטרים - כשעומד זקוף, וקטלין מקינטייר בגובה 202 סנטימטרים.
באירופה קיימים 55 מועדונים יחודיים לאנשים גבוהים כשהאחרון יוסד בפולין. בגרמניה קיימים כיום מספר מועדוני הגבוהים הגדול ביותר באירופה, בבריטניה, לעומת זאת, קיים מועדון אחד בלבד.
מספר האנשים הגבוהים מן הממוצע עולה משנה לשנה בשל השיפור בתזונה, בעיקר בעולם המערבי. הבריטי הממוצע נעשה גבוה יותר בכשני סנטימטרים בכל דור שעובר. לפי נתוני משרד הבריאות הבריטי כ-30 אחוזים מהגברים מתחת לגיל 25 כיום, גבוהים מ-180סנטימטרים.