נושאים חמים

שיקום חולי נפש, גם זה ביזנס

משרד הבריאות החליט לקדם את הטיפול בחולי נפש בקהילה, אך התוצאה שהתקבלה היא הוסטלים שאינם עומדים בסטנדרטים הנדרשים

עמותת "סעדני ואיוושע", המנוהלת על ידי האחים הרב יוסי אדרעי והרב אורי אדרעי, מפעילה מסגרות דיור מוגן והוסטלים, שבהם מטופלים כמה עשרות פגועי נפש במסגרת הקהילה. העמותה פועלת בירושלים,בשכונת רמות ובשכונת הר נוף, ובכפר חב"ד. בינואר השנה הגיעה ציפי הלמן, עוזרת פסיכיאטר מחוז ירושלים לבקרה, להוסטל שמפעילה העמותה בשכונת רמות. בביקורת הפתע שערכה במקום התברר כי ההוסטל אינו עומד בסטנדרטים להפעלת הוסטל לשיקום חולי נפש.

הלמן דיווחה כי המבנה מלוכלך מאוד וכי אף על פי שהביקורת נערכה ב"יום חורף קר ביותר", לא היה בו חימום. אף ששיקום המטופלים הוא היעד העיקרי שלשמו הוקם ההוסטל, לא פותחו למענם תוכניות שיקום. התגלו גם ליקויים חמורים בניהול הכספי של ההוסטל והועלו חשדות בקשר לאמיתות הדיווחים על הדיירים במקום.

הממצאים האלה הם רק חוליה אחת בשרשרת ארוכה של דו"חות, המתארים ליקויים קשים בפעילותה של העמותה, בשירותים שהיא נותנת למטופליה ובניהול כספיה. בביקורת שהיתה באוגוסט השנה בדירה מוגנת לחולי נפש שהעמותה מפעילה בשכונת הר נוף בירושלים, נמצא כי הדירה מופעלת ב"אופן ירוד מקצועית ואנושית, וזכויות הדייר לא נשמרות". לפי הדו"ח, הדירה "מוזנחת ומלוכלכת", המטבח "מלוכלך במיוחד" ולא נמצאה כל עדות למתן טיפול רפואי לדיירים, שלפחות אחד מהם סבל עקב כך מהחמרה במצבו. עוד דווח כי בניגוד להוראות משרד הבריאות, הרב יוסף אדרעי, מנהל ההוסטל, שותף בחשבון הבנק של אחד מהדיירים וגובה מהחולים כספים באופן בלתי מוסבר.

באוגוסט המליצו האחראים על הבקרה במחוז ירושלים במשרד הבריאות להסיר לאלתר את התמיכה הממשלתית מההוסטל של העמותה בירושלים, ש"אינו מתפקד כהוסטל ומעולם לא הוכר ככזה באופן רשמי", ולהעביר את המטופלים למקומות אחרים. מאז חלפו יותר משלושה חודשים, אך ההוסטל ממשיך לפעול. הרב יוסף אדרעי אמר השבוע כי לא ידוע לו על דרישה של משרד הבריאות לסגור את המקום. ממשרד הבריאות נמסר: "אנו מניחים שבימים הקרובים יופסק הקשר של המשרד עם ההוסטל".

הוסטל ללא אנשי מקצוע

אבל על פי ניסיון העבר, הדרישות וההמלצות יישארו בין דפי הדו"חות של משרד הבריאות. לפי דו"ח פנימי שכתב באוגוסט השנה צוות הבקרה של פסיכיאטר מחוז ירושלים במשרד הבריאות, הד"ר משה קליאן, העמותה קיבלה ב-2001 מימון שנתי קבוע של אלפי שקלים ממשרד הבריאות. המימון, שנועד לחולי הנפש השוהים בהוסטל, הועבר אף שבבדיקות חוזרות שערכו אנשי מחוז ירושלים נמצאו ליקויים חמורים ביותר באיכות הטיפול בנפגעי הנפש. ליחיאל שרשבסקי, האחראי על שיקום חולי הנפש במשרד הבריאות, הומלץ שלא לאשר את המקום כהוסטל במימון המשרד.

בתשובה לממצאי הביקורת כתב ביולי השנה הרב יוסף אדרעי, כי חלק מהליקויים כבר תוקנו וכי "בקרוב" יתווסף להוסטל כוח אדם מקצועי, כמו פסיכיאטר מומחה ועוד. ביחס לתלונות על אי סדרים כספיים הודה אדרעי, כי שלושה מהחולים שהעמותה דיווחה כי הם שוהים בהוסטל בירושלים מתגוררים בהוסטל אחר שהיא מפעילה, הממוקם בכפר חב"ד. ההוסטל בכפר חב"ד מנוהל על ידי אביו, נסים אדרעי.

בביקורת פתע של משרד הבריאות בהוסטל בכפר חב"ד, שנערכה באוגוסט, התברר כי שלושת חולי הנפש האלה אכן היו שם. אבל הביקורת העלתה גם כי בהוסטל זה שוררים תנאים קשים ביותר. נקבע כי "הדיירים התרגלו למציאות במקום ואינם מודעים לכך שהם יכולים לזכות לאיכות חיים גבוהה הרבה יותר במקומות מקצועיים יותר".

התברר כי התזונה בהוסטל בכפר חב"ד דלה ביותר, לדיירים לא הוצעו תוכניות שיקום, האווירה במקום היא של "חוסר מעש ובטלה", הרישום והדיווח על המטופלים "רשלני ולא מקצועי". עוד נמצא כי אין אנשי מקצוע במקום ואת ההוסטל מפעילים הרב אדרעי ובני משפחתו, בהתאם ליכולתם. העובדת היחידה המועסקת במקום היא אזרחית זרה הרשומה כעובדת של אחד המטופלים, אך למעשה אינה מטפלת בו כלל ועיקר ואין לו כל מושג שהיא נשכרה בעבורו.

בדו"ח נכתב גם שהניהול הכספי של ההוסטל "שערורייתי" וכי "העמותה המציאה סעיפים מקוריים ויצירתיים, שעל פיהם נגבים סכומי כסף מופרזים מהמשפחות, כמו לדוגמה: '25% תוספת חגים', 'תוספת עבור רחיצה והיגיינה' ועוד... מתקבל הרושם כי המקום מנוהל בכוונת רווח בלבד. המעורבות הכספית של העמותה בכספי הדיירים, תוך התעלמות מצורכיהם, דיווח כוזב וגביית יתר ממשפחות הדיירים מצביעה על מקום המתפקד באופן לא מקצועי, בלשון המעטה".

הרב נסים אדרעי מסר בתגובה כי הוא דוחה את כל ממצאי הבדיקה של משרד הבריאות וכי בחלק מהמקרים מדובר ב"שקרים, האשמות שווא ועלילת דם בדו"ח שאינו הוגן ואינו משקף את המציאות". עוד נמסר כי המקום התנהל כראוי עד הביקורת של משרד הבריאות ואחריה בוצעו בו השינויים שהתבקשו. אדרעי הביע השתוממות על כך שאנשי משרד הבריאות "לא היססו" לצטט בדו"ח הביקורת חולי נפש, "כאשר כל בר דעת מבין שאחת התופעות הידועות במחלות נפש היא תלונות על ההורים, הרופאים, על המטפלים ועל כל מי שעושה הכל למענם".

ממשרד הבריאות נמסר כי העמותה קלטה דיירים במצב קשה וטיפלה בהם, בדרך כלל לשביעות רצונם ולשביעות הרצון של משפחותיהם. לאחר שהתגלו כל הליקויים במקום, לא הופסק המימון מאחר שלא נמצאו חלופות מתאימות למטופלים.

פגיעה מתמשכת בחולים

יותר משהתמונה הקשה המצטיירת מהביקורת בהוסטלים של "סעדני ואיוושע" מעידה על תפקודה הבעייתי של העמותה, היא מלמדת על הפיקוח הכושל של ראשי משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש. בכל שנה מקצה המשרד כ-350 מיליון שקל - כשליש מתקציב המערכת הפסיכיאטרית הממשלתית - למימון השיקום בקהילה של כ-12 אלף חולי נפש. אלה משוקמים בהוסטלים, דיור מוגן, מפעלי תעסוקה ומועדונים חברתיים המופעלים על ידי יזמים פרטיים. כ-3,000 מחולי הנפש האלה הוצאו מאשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים, במסגרת רפורמה שהנהיג משרד הבריאות. הרפורמה נועדה לצמצם את היקף האשפוז הפסיכיאטרי ולקדם את הטיפול בחולי נפש בקהילה.

הד"ר אלכס גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ושרשבסקי, חזרו והדגישו בשנים האחרונות את ההצלחה שנחל המשרד בהקמת מסגרות שיקום אלה ובהפעלתן. חלק ממסגרות הסיכום הן אכן הצלחה. אבל ממצאים ראשוניים שהעלתה חקירת מבקר משרד הבריאות, אריה פז, שהוצגו לפני שבוע לשר הבריאות, דני נוה, ולמנכ"ל המשרד, הפרופ' אבי ישראלי, מעלים תמונה עגומה ביותר על טיב הפיקוח של הד"ר גרינשפון ושרשסבקי על חלק ממסגרות אלה, ועל פגיעה מתמשכת ובלתי נסבלת בזכויות האזרח ובזכויות החוקיות הבסיסיות של חולי נפש רבים.

גם אריה אבנרי ואליעזר ולטמן מעמותת אומ"ץ (אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) פנו בחודשים האחרונים לפרופ' ישראלי ודרשו ממנו תשובות לטענות שהובאו לפניהם, על הפיקוח והבקרה על ההוסטלים לשיקום חולי נפש.

הד"ר גרינשפון ושרשבסקי גאים בהצלחת שיקום חולי הנפש בקהילה, אבל קשה לדבר על הצלחה אם מסגרת דיור לחולי נפש קיבלה במשך שנים מימון ממשרד הבריאות, אף שזה יותר מחמש שנים מתריעים אנשי המקצוע במשרד כי היא אינה עומדת באף אחד מהסטנדרטים שהמשרד עצמו קבע, כי הניהול הכספי בה "שערורייתי" וכי היו אף תלונות שלפיהן בלילה השגיח על החוסים בה עובד זר שהכה אותם. במקרה אחר דווח כי חולי נפש, שהמדינה מממנת את שיקומם בהוסטל בבני ברק באלפי שקלים בחודש, אמרו שהם רעבים ונאלצים לאכול בבית תמחוי. בהוסטל בתל אביב חדרי השינה של חולי הנפש נמצאו מטונפים ובמטבח שרצו עכברים וג'וקים. עמותה בחיפה קיבלה במשך שנתיים ממשרד הבריאות מאות אלפי שקלים לשיקום חולים במפעל מוגן, אך אותם חולים היו מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים. גם הפסיכיאטרים המחוזיים במשרד הבריאות טוענים שלא קיבלו גיבוי מספיק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד, לאחר שהופעלו נגדם איומים ואלימות בעקבות ביקורת על שיקום חולי הנפש.

אלימות פוליטית של היזמים

הד"ר עוזי שי, פסיכיאטר מחוז תל אביב, התלונן כי לאחר שמתגלים חשדות למעשים פליליים מצד יזמי השיקום הפרטיים, מופעלת נגדו "אלימות פוליטית" ו"חלק מהיזמים הפרטיים מאיימים עלינו שיפנו לשר או למנכ"ל, ותוך יומיים הם באמת מגיעים אליהם". באותה פגישה אמר הד"ר דן אנוך, פסיכיאטר מחוז חיפה במשרד הבריאות: "ברגע שאני חושד שיש מעשה פלילי, במשרד הראשי אומרים לי - 'אל תעשה כלום'... וכל הגורמים במשרד הראשי אומרים לי - 'אל תפעל' ומסרבים לאשר קבלת המכתבים ששלחתי. למה כשאנחנו חושדים כי יש מי שמרמה אותנו ואת הציבור, אין לנו שיקול דעת... אומרים לנו, תמשיך לשלם לו, תזרים אליו חולים ואל תלך למשטרה".

כפי שפורסם לפני שבוע, בחקירה שמנהל בחודשים האחרונים מבקר משרד הבריאות הועלו חשדות כי בכירים במשרד הפעילו בשנים האחרונות לחצים פוליטיים לטובת חברי מרכז הליכוד. לחצים אלה הביאו לבחירה לקויה של חלק מהיזמים המפעילים הוסטלים לשיקום חולי נפש. על פי חשדות אלה, התכתיבים הפוליטיים הביאו לפגיעה בחולים ודירדרו מסגרות לשיקום חולי נפש לפעול מתחת לסטנדרדים הולמים.

על פי החשד, חלק מהיזמים שקיבלו רישיונות להפעלת הוסטלים לחולי נפש הם חברי מרכז הליכוד ומקורבים לש"ס. התברר גם שכל ההתקשרויות עם מפעילי מסגרות השיקום לחולי נפש נעשו ללא מכרז ובחלק ניכר מהן לא נחתמו חוזים. עוד הועלה חשד, כי יזמים שהם חברי מרכז הליכוד או בעלי קשרים פוליטיים במשרד הבריאות, ניסו להלך אימים על אנשי הבקרה הפנימית במשרד כדי לנסות לסכל חקירות נגדם או לרככן.

לפי ממצאי החקירה, הפיקוח של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כושל. התברר כי חלק מההוסטלים מוסרים באופן שיטתי דיווחים כוזבים למשרד הבריאות, בהיקף של מאות אלפי שקלים. הדיווחים הכוזבים מאפשרים להוסטלים לקבל כספים בעבור חולים, שאינם מטופלים שלהם. בחקירה גם עלה חשד, שבכירים באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות לא תמיד פעלו בהתאם לחובתם המקצועית והמוסרית כשהגיעו לידיהם ממצאים חמורים על טיפול כושל ורשלני בחולים. חקירת המבקר מתבססת על עדויות של בכירים בתחום שיקום חולי הנפש ועל דו"חות הבקרה הפנימית שערכו צוותי הפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות, בעיקר בתל אביב, חיפה וירושלים.

ממשרד הבריאות נמסר השבוע: "כל מסגרות השיקום מופעלות בהתאם לחוק המכרזים, ההוסטלים פועלים על פי חוזים חתומים והמשרד מתקשר עם היזמים על פי קריטריונים אובייקטיוויים ושיקולים ענייניים בלבד. אין העדפת יזמים משיקולים פוליטיים". עוד נמסר כי בעקבות מכתבו של מבקר המשרד פנה מנכ"ל המשרד, הפרופ' ישראלי, לפסיכיאטרים המחוזיים וביקש מהם לדווח לו בהקדם על ממצאי הבקרה בתחום זה.

דיווחים כוזבים

סוגיה נוספת שנבדקת בימים אלה היא הפיקוח של משרד הבריאות על עמותת "טל שירותי שיקום ורווחה בקהילה", שמפעילה ארבע מסגרות לשיקום חולי נפש בחיפה ובטבריה. בעקבות טענות לדיווחים כספיים כוזבים ומתמשכים של העמותה, החל צוות של פסיכיאטר מחוז חיפה לבדוק את פעילות העמותה.

בעקבות הבדיקה פנה משרד הבריאות לרואה חשבון, שמצא כי בשנים 2003-2004 העבירה העמותה למשרד דיווחים כוזבים בהיקפים עצומים. על פי הדו"ח, העמותה דיווחה על עשרות חולים כאילו הועסקו במפעלי השיקום שלה בחיפה, אף שבאותה עת הם היו מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים או רשומים במפעלי שיקום של עמותות אחרות. על סמך דיווחים כוזבים אלה קיבלה העמותה תקציבים ממשרד הבריאות, שהסתכמו בכ-700 אלף שקל.

בימים אלה חוקרת משטרת חיפה את הממצאים על העמותה, בחשד להונאה. בד בבד דן בית משפט השלום בתל אביב בתביעה שהגישה העמותה נגד משרד הבריאות, בטענה שהמשרד עצמו הפר את התחייבויותיו לעמותה ושכל דרישותיה הכספיות היו בהתאם לנהוג ולמקובל במשך שנים רבות.

המקרה של עמותת טל מעניין במיוחד, לא רק בגלל הממצאים אלא גם בגלל הנפשות הפועלות המעורבות בו. המנהל של עמותת "טל שירותי שיקום", המפעילה את מפעלי השיקום שנחקרו במשרד הבריאות, הוא נעם טלר. טלר מנהל גם את חברת "עתיד חדש", שמפעילה הוסטלים לשיכון עשרות חולי נפש בקהילה בחיפה ובקרית אתא. עם מייסדי העמותה ועובדיה נמנית הד"ר אביבה טלר, אמו של נועם טלר, עובדת סוציאלית בכירה במקצועה.

אביו של נועם טלר הוא הפרופ' יחזקאל טלר, מבכירי העוסקים בתחום השיקום בישראל. הפרופ' טלר היה יועץ בתחום זה לכמה משרי הבריאות ועמד בראש המועצה הציבורית לשיקום חולי נפש במשרד הבריאות. הוא היה בין מנסחי החוק לשיקום חולי נפש והוא גם סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. ממשרד הבריאות נמסר כי בעקבות ממצאי הבדיקה עיכב המשרד העברת תשלום של מיליון שקלים לעמותה. בניגוד לטענות הד"ר אנוך, הוסיף המשרד, פסיכיאטר מחוז חיפה "לא קיבל הנחיות כלשהן להשתקת הנושא".

אין תשתית מתאימה לטיפול

מבקר משרד הבריאות חוקר גם את המתרחש בהוסטל "בית כוכבי" באור יהודה, שאותו מפעיל יוסי כוכבי, חבר מרכז הליכוד. כוכבי היה אחד מעוזריו הבכירים של יהושע מצא, שר הבריאות בשנים 1996-1999, המשמש היום נשיא הבונדס בצפון אמריקה. על פי מסמכי משרד הבריאות, עוד ב-2001 התריע הפרופ' פטר סילפן, אז ראש צוות הפיקוח והבקרה שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, כי נמצאו ליקויים רבים ב"בית כוכבי". סילפן התריע כי ממצאי הביקורת מצביעים על העדר תשתית קהילתית להפעלת ההוסטל באור יהודה. הד"ר עוזי שי, פסיכיאטר מחוז תל אביב, השיב לו על כך: "נראה שכל גורם מפרש את המצב כראות כעיניו על חשבון המטופלים... ברצוני להדגיש את האחריות המוטלת עלינו לגורל המשתקמים, שחלופות האשפוז בקהילה הן מפלטם האחרון".

על פי מסמכים מפעולות ביקורת שעשתה השנה משית בן צרפתי, עוזרת פסיכיאטר מחוז תל אביב לבקרה, ב"בית כוכבי", בהוסטל התגלו ליקויים חוזרים בכל הנוגע לכוח האדם, תזונת הדיירים והניהול הכספי. כן הועלתה תלונה על ירידה בתפקוד של חלק מהחולים. יוסי כוכבי אמר בתגובה שבשנים האחרונות תוקנו כל הליקויים בהתאם להערות המשרד ומרבית הבעיות שהתגלו במקום כבר נפתרו. הוא הוסיף כי "אין כל קשר בין חברותי בליכוד לאישור שקיבלתי להפעיל את ההוסטל".

כוכבי נכח בביקורת שנערכה בהוסטל בינואר השנה. במקום היו גם נציגי משרד הבריאות - אריאל פיקאר, האחראי במשרד הבריאות על הבקרה התקציבית במסגרות השיקום, ובן צרפתי. על מה שאירע באותו יום התלונן הד"ר שי, פסיכיאטר מחוז תל אביב, לפני הד"ר גרינשפון. לדברי שי, אחרי שהוצגו לכוכבי הליקויים שנמצאו בהוסטל, הוא פנה בדרישה לאשר לו חדרים נוספים במקום אבל נענה שעליו לתקן הליקויים. בשלב זה כוכבי "התפרץ בצרחות ובזעם והתקרב בצורה מאיימת לבן צרפתי".

הד"ר שי מתח במכתבו ביקורת גם על שרשבסקי והתלונן כי ב-2003 פנה אליו והעלה ממצאים חמורים על ההוסטל של כוכבי. הפנייה נענתה, לדבריו, רק כעבור שנה. שי התלונן עוד, כי "בהעדר תגובה לליקויים תוך זמן סביר, תוך התעלמות מכך שהיזם ממשיך להשקיע כספים להרחבת המסגרת, נגרמת פגיעה בצוות הבקרה הנחשף לאלימות מצד היזמים... ונפגעות זכויות החולים". בעקבות זאת התלונן פורום הפסיכיאטרים המחוזיים במשרד הבריאות לפני הד"ר גרינשפון, על העדר גיבוי מצד המשרד לצוותים שעורכים את הבקרה במוסדות הפסיכיאטריים.

במקביל לתלונתו של הפסיכיאטר המחוזי כתב יוסי כוכבי לד"ר גרינשפון, העלה טענות על "התעללות מכוונת" מצד עורכי הבקרה במחוז תל אביב, וביקש פגישה דחופה עם גרינשפון ושרשבסקי. אבל ב-23 בפברואר נפגש כוכבי דווקא עם עומר זוהר, ראש לשכתו של נוה. זוהר, אגב, הודיע ביום שישי שעבר כי הוא עוזב את לשכתו של נוה לטובת תפקיד בכיר במסע הבחירות של קדימה, מפלגתו של ראש הממשלה אריאל שרון.

בעקבות הפגישה של כוכבי עם זוהר, התקיימה פגישה נוספת אצל פסיכיאטר המחוז. אחריה כתב כוכבי מכתב הבהרה לסיום הפרשה. מדוע מצא לנכון ראש לשכתו של שר הבריאות להתערב במקרה? משרד הבריאות לא מסר את תגובתו האישית של זוהר וציין רק ש"לשכת השר לא היתה מעורבת בנושא זה". עם זאת, המשרד עצמו הודה בתשובתו כי ראש לשכתו של השר התערב במקרה. במשרד הבריאות גם ביקשו להדגיש שמבקר המשרד עצמו כתב לפני שבוע לנוה, כי לא מצא כל אינדיקציה למעורבתו האישית של השר בנושא זה. אולם המכתב של המבקר אינו מנקה את נוה מאחריותו המיניסטריאלית והציבורית למחדלים המתמשכים שהתגלו בשיקום חולי הנפש, שעליו מופקד המשרד שהוא עומד בראשו.