איזה יופי, עכשיו אפשר להפסיק לדאוג. עמיר פרץ, האיש והשפם, ימגר את כל מה שלא צריך לקרות במדינה הזו. לא, לא, עובדי חברת החשמל עדיין יזכו במשכורות שמנות ובאפשרות להפעיל שלושה מזגנים ותנור חימום בחדר עם חלונות פתוחים בחורף, כדי שלא יתייבש להם העור, הם הרי חלק מוועדי העובדים. גם אינני מתייחס לכוונתו למנות שר מהמפלגות הערביות. לא, שר ערבי ממפלגות ציוניות זה פאסה, הוא רוצה שבשארה יהיה אצלו בקבינט. כך יהיה לח"כ בשארה על מה לדסקס עם נסראללה כל פעם שהוא קופץ למסור לאסד דרישת שלום חמה. ומדוע לא שני שרים ערבים, כך בעתיד טיבי יוכל לקבל גם פנסיה של היועץ לראיס זצ"ל ברשות וגם פנסית שר הממונה על החבלה בממשלת פרץ העתידית.
לא, כל אלו הן ברכות קטנות. הבשורה על פי פרץ היא שכר מינימום בגובה 4,700 ש"ח. ורק כדי להבהיר עד כמה הוא לא מפחד ממה שצעד כזה יגרום הוא ליווה אותנו בהצהרה מרגיעה שתנו לו שנתיים ולא יהיו ילדים עניים בסביבה. קטן עליו. בין כלכלה בריאה לחברה בריאה מתקיימים יחסי אהבה-שנאה. מצד אחד לא משנה עד כמה הכלכלה "בריאה", אם הפער החברתי גדול מדיי הדבר ישפיע בסופו של דבר גם על הכלכלה והמשק יגרר לתוהו, וגם ההיפך, כלכלה חולה עם פער חברתי קטן, רק מצביעים על כך שכולם סובלים, אבל באופן שיוויוני. אם כך, הרגולציה הממשלתית במשק צריכה לשמר את המרקם החברתי אך יחד עם זאת לא להבריח משקיעים פוטנציאלים, להרחיק תעשיות קיימות, לגרור עליות מחירים ולגרום לאבטלה.
אז הנה מצרך אחד לפחות שנחוץ לעמיר פרץ לפני שיתפוס איזשהו תפקיד ביצועי בממשלה ולפני שימשיך בפליטות פה שממוטטות את השווקים. כלכלן. דחוף. זה יכול להיות גם כלכלן סוציאליסטי לחלוטין עם אג'נדה חברתית פר אקסלנס, אבל אלוהים אדירים, קח כלכלן.
כמה דברים בסיסיים על מה שהיה לנו תחת שלטון הליכוד-עבודה; נתניהו הוא לא פיגורה שמעוררת אמפטיה בלשון המעטה, אך דבר אחד לא ניתן לקחת מהאיש. הוא הוציא את מדינת ישראל ממה שיכל להיהפך לאסון כלכלי שהיה גורם לאינפלציה של שנות השמונים להיראות כמו משחק ילדים. הרבה גורמים שיחקו כאן לטובתו, השיפור הבינלאומי במצבינו, שיפור מצב הביטחון, שיתוף פעולה של הנגיד והיציבות השלטונית. יחד עם זאת לולא נתניהו באוצר, ספק אם היינו זוכים בכלל לשקול כלכלה חברתית כאופציה. אתם מבינים, בכל הנוגע לכלכלת "רווחה" וסוציאליזם כלכלי יש פרדוקס קטן, קודם צריכה להיות כלכלה בריאה, פורחת ויציבה ורק כשתנאים אלו קיימים ניתן לקיים מדיניות רווחה. נתניהו הוא קפיטליסט בכל רמ"ח איבריו, אך הוא היה שר האוצר הנכון בזמן הנכון. עתה כשהכלכלה הבריאה והמשק נמצא במסלול צמיחה, ניתן להכליל הרבה יותר אלמנטים חברתיים בתקציב.
יש רק בעיה אחת, לא כל מה שנשמע חברתי, הוא אכן כזה. 4,700 שכר מינימום אינו דבר סוציאלי. 4,700 ש"ח שכר מינימום יגררו פיטורים המוניים, בעיקר בתעשיות הפחות מתוחכמות; תחת שמפעל ייצר בישראל, הוא יעדיף לייצר בארצות מתפתחות, לשלם סכומים מגוחכים לעובדיו ולא לדאוג מאיש כוחני עם אג'נדה פוליטית שישבית את המשק כל שני וחמישי כדי למצוא את עצמו בכותרות. למעשה מפעלים יזלגו לירדן, מצרים, המזרח הרחוק, ארצות מזרח אירופה, תורכיה, ובעצם לכל מקום אחר בו ה-כ-ל יהיה הרבה יותר זול. אז במפעלי ההיי טק, התעשיות המתמחות והשירותים (ניקיון, ביטחון וכיוב') יהיו עובדים שיוכלו ליהנות משכר מינימום גבוה. כמובן, שאותן חברות יפטרו עובדים ויותירו רק את מינימום העובדים ההכרחי; אך אותם מעטים יוכלו ליהנות מרמת חיים גבוהה יותר. או שלא.
מדוע לא? כיוון שכשמייבאים תוצרת, זה בד"כ עולה יותר. ואם פרץ יירצה להגן על המעטים שעדיין בחרו להמשיך לייצר כאן מייבוא מוצרים שעד כה יוצרו בארץ, הוא ייאלץ להעלות מכסים. שזו בעיה בפני עצמה, כיוון שאנו חתומים על הסכמי סחר, ופגיעה בכושר התחרות של התוצרת המיובאת על ידי רגולציה ממשלתית תגרור העלאת מכסים על תוצרת ישראלית לייצוא. זה בתורו יגביר עוד יותר את זרם היצואנים הבוחרים לעשות מה שעשו בישראל, במקום אחר זול יותר. וכך כל ענף תעשייה שיברח מכאן יגרור בהכרח עליית מחירים של המוצרים אותם נהג לייצר בשוק הישראלי.
אבל בואו נניח שכל בעלי המפעלים יבחרו להמשיך לייצר בארץ; מתוך פטריוטיות, אחווה, ורגשות חיבה בלתי מוסברים למשנתו של לנין. מה יקרה אז ל-4,700 ש"ח שלנו? המפעלים ישלמו יותר עבור אותה עבודה בדיוק ואז מחיר המוצר המוגמר יהיה, ניחשתם נכון, גבוה הרבה יותר. כך שבפועל העלאת המשכורת תהיה מלאכותית לגמרי. ואלו שעדיין נותרו בעבודתם יוכלו לקנות פחות או יותר את מה שיכלו לקנות עם משכורתם הקודמת.
עכשיו השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא זו. לאחר ששיפר בצורה דרסטית את מצבם של העובדים המועטים שעדיין נותרו, כיצד יתמודד פרץ עם אחוזי האבטלה הגבוהים? לא, אל דאגה, תנו שנתיים ואז לא יהיה עני אחד. תודה, באמת חסרים לנו אנשים שישחקו עם המספרים במקום במקום לטפל בבעיה.
הנה מספר דרכים שכן ניתן לשפר את מצבם של הנזקקים מבלי לדרדר את הכלכלה לתהום. מע"מ דיפרנציאלי; יבוטל המע"מ על מוצרי מזון גולמיים ובסיסיים ואילו על מוצרי יוקרה יועלה המע"מ. מתן כרטיסי תחבורה ציבורית לבעלי הכנסות נמוכות, הפחתת ארנונה באזורי מצוקה (תמורת תשלום משלים של משרד הפנים לעירייה), העלאת מדרגת המיסוי התחתונה, מתן נקודות זיכוי רק לאלו המשתכרים מתחת לשכר הממוצע, ואלו רק הצעדים עם השפעה ישירה על בעלי ההכנסות הנמוכות. צעדים עם ראייה עתידית צריכים להיות "צמצום מרחק" מרכז פריפריה על ידי שיפור התחבורה הציבורית, התנייה ללומדים לתעודת הוראה לעבוד את שלושת השנים הראשונות באזורי מצוקה, קיום חוגי העשרה טכנולוגיים ולימוד אנגלית ומתמטיקה במתנ"סים ובבתי הספר לאחר שעות הלימודים ללא תשלום, הפעלת תחנות שיטור ומשמר אזרחי באזורים בעייתיים, מתן מענקים לפרויקטים ספציפיים ומוגדרים באזורי מצוקה וכן עוד צעדים שמומחים ממני יכולים להעיד על יעילותם.
מכיוון שיש הרבה פסיכו
סיסמאות שצמח להן שפם
גיל קול
17.11.2005 / 9:40