שופרסל היתה הרשת אשר קיבלה, באופן יחסי, את מירב הקונים שעזבו את רשת קלאבמרקט בעקבות נפילת, כך עולה מנתונים של חברת המחקר איי.סי.נילסן שהציג דני פרקלסקי, מנכ"ל איי.סי. נילסן. מניתוח של מעברי הצרכנים בין הרשתות בתקופת המשבר ברשת עולה, כי מרבית מכירות קבוצת קלאבמרקט עברו לפורמטים מוזלים מאוד של הרשתות הגדולות ובעיקר שופרסל דיל.
קלאבמרקט נכנסה להקפאת הליכים באמצע יולי 2005. בשבועיים שקדמו להקפאת ההליכים דווקא הראה נתח השוק של קלאבמרקט מגמת גידול, זאת בעקבות הסבות נרחבות לתת הרשת אימפריה. עם הכניסה להקפאת ההליכים, עצרו הספקים את אספקת הסחורה לרשת ובמשך כ-10 ימים סבלה הרשת מחוסר גדול במלאי. בתקופה זאת ירד נתח השוק של קלאבמרקט משמעותית, עד לכדי רמה של יותר מ-50% בחלק מהאיזורים בארץ.
מהניתוח של איי.סי.נילסן עולה, כי בתקופת המשבר ולאחריו גדל כוחו היחסי של השוק המאורגן על חשבון קיטון במכירות קלאבמרקט. בחודש יוני עמד נתח השוק של שופרסל על 28.1% מהשוק המבורקד ושל הרבוע הכחול על שפל של 23.8%, וקלאבמרקט החזיקה ב12.8% מהשוק. ביולי ירד נתח השוק של קלאבמרקט ל-11.2%, נתח השוק של הרבוע הכחול ל-25.6%, שופרסל איבדה מעט מנתח השוק שלה והגיעה ל-27.7% מהשוק.
בעוד נתח השוק המצרפי של הרשתות הגדולות צמח, נתח השוק המצרפי של הרשתות העצמאית (הסופרמרקטים הפרטיים הגדולים ובכללם קו-אופ ירושלים, רמי לוי שיווק השקמה ואחרים), המינימרקטים הפרטיים וחצי חינם לא צמח. בשנים האחרונות התחזק השוק הפרטי ונהנה מגידולים על חשבון הרשתות המאורגנות. עם זאת נפילת קלאבמרקט לא הגבירה מגמה זאת.
עוד עולה מניתוח איי.סי.נילסן, כי הקיטון בבסיס הצרכנים של קלאבמרקט היה ב-3 נקודות האחוז ביולי-אוגוסט 2005 לעומת מאי-יוני 2005. מירב הקיטון נבע מנטישת צרכנים את רשת חצי קופה. רשת חצי קופה היתה תת הרשת הגדולה ביותר בקלאבמרקט מבחינת מספר סניפים ובשנה האחרונה, עוד טרם לנפילת קלאבמרקט, היא איבדה עשרות אחוזים מנתח השוק שלה. בסיס הצרכנים של חצי קופה ירד מ-17% במאי יוני ל-14% ביולי אוגוסט. בניגוד לחצי קופה, תת הרשת החרדי זול פה כמעט שלא נפגעה בבסיס הצרכנים שלה ובסיס הצרכנים של אימפריה וג'מבו צמח מ-18% ל-20%.
פרמייר קלאב שמר על כוחו
מהנתונים עולה, כי הפגיעה העיקרית בתתי הרשתות של קלאבמרקט היתה בגובה סל הקניות בהן. סל הקניות הממוצע בג'מבו ואימפריה ירד בחודשים יולי אוגוסט ל-166 שקל לעומת 195 שקל במאי-יוני. סל הקניות הממוצע ברשת חצי קופה ירד ביולי-אוגוסט ל-62 שקל לעומת 70 שקל במאי-יוני. יתכן שהסיבה לירידה בגובה הסל נובעת מחוסרי מלאי וכן מהעובדה שחלק מהצרכנים נטשו את הרשתות והמשיכו לעשות בהן רק קניות משלימות.
הסיבה העיקרית לירידה בנתח השוק של קלאבמרקט מנתח שוק של 14% ביולי-ספטמבר 2004 לכ-11% ביולי ספטמבר 2005 נובעת ממעבר של מצרכני קלאבמרקט לרשתות אחרות. מנתוני איי. סי.נילסן עולה שכ-79% מהקיטון בנתח השוק של הרשת נובע מסיבה זאת, ורק 21% מהקיטון נובע מירידה בגובה סל הקניות.
המרוויחה העיקרית מנטישת קלאבמרקט היתה שופרסל. כ-48% מנוטשי קלאבמרקט עברו לקנות בשופרסל. הרבוע הכחול קיבלה 20% מהקונים, נתח הנמוך מחלקה בשוק. המינימרקטים הפרטיים והרשתות העצמאיות קיבלו 15% מהקונים כל אחד.
מהנתונים עולה, כי נוטשי קלאבמרקט העדיפו את תתי הרשתות המוזלות של הרשתות הגדולות. תת הרשת שופרסל דיל נהנתה מ-40% מהנוטשים. מגה, של הרבוע הכחול, נהנתה מ-12% מהנוטשים, לשופרסל הגיעו 9%, שפע שוק (תת הרשת החרדית של הרבוע הכחול) נהנתה מ-8% מהנוטשים, ולקוסמוס של שופרסל נותרו 6%.
אחד הדברים הבולטים בניתוח של איי. סי.נילסן הוא שהמותג הפרטי של קלאבמרקט - פרמייר קלאב - שמר על כוחו ברשת גם לאחר נפילתה. נתח השוק של פרמייר קלאב היה ונותר אחרי הנפילה 6% מהמכירות ברשת.
מרבית המשווקים הקטינו את מכירותיהן לקבוצת קלאבמרקט לאחר חודש יולי אך שמרו על כוחם היחסי.