הבית הלבן - עונה שישית

עם אישונים מורחבים ורגל שמאל מעט קופצנית סיימתי צפייה מרתונית בעונה השישית של "הבית הלבן". המסקנות מאוד ברורות: 1. צריך לתעל את הפנטזיות להיות נשיא ארצות הברית לכיוונים ארציים יותר, אולי מועצת העיר. 2. צריך לאתר את הפרק היחיד בו הופיעה איימי גרדנר במהלך העונה, ולצפות בו שוב. 3. כדאי להפסיק לדבר בטון סמכותי, קצר רוח ועלק שנון, לפני שהעלמה שלצידי קמה והולכת. 4. חשוב לברר אם אני נראה חתיך בחליפה ואם כן, יש ללמוד בהקדם איך קושרים עניבה.

עשו בשכל בהפקה של הווסט ווינג כשהחליטו להצמיד את הזמן הדמיוני שחלף בסדרה, פחות או יותר לתקופה שחלפה במציאות. כך שכל העונה השישית עוסקת למעשה בשנתו האחרונה של ממשל בארטלט בבית הלבן ובמערכת הבחירות הקרבה. עד כדי כך עוסקת, שצפויים לכם פרקים שלמים מחוץ לוושינגטון, ללא השתתפותם של כמעט אף אחד מחברי הצוות המוכרים, כולל הנשיא. בארטלט עצמו אגב, כבר חולק את התמונה המרכזית על עטיפת ה-DVD יחד עם שני המועמדים החדשים לנשיאות. תתגעגעו קצת לסדר הישן והטוב ולמסדרונות הארוכים – אולי. תיהנו מפלפל בתחת של הסדרה, דמויות חדשות ומוצלחות וכמעט סדר עולמי חדש – בטוח.

שני הכוכבים החדשים הם פרצופים מוכרים שאפשר להתרגל אליהם בקלות. אלן אלדה (הרופא המיתולוגי מ"מ.א.ש" שהפציע בוקר אחד בחלוק לבן גם ב-ER), מגלם סנאטור שמתמודד על הטיקט מטעם המפלגה הרפובליקנית. ג'ימי סמיתס (NYPD, פרקליטי אל.איי.), מתמודד מולו מטעם הדמוקרטים. שניהם מאוד מוצלחים ומשכנעים כיאה לפוליטיקאים, שנאומיהם נכתבים בהוליווד, אבל שניהם הופכים סופית את "הבית הלבן" לסדרת מדע בדיוני. מאוד מוצלחת, אבל עדיין סדרת מדע בדיוני. אין, אין ולא יהיה מועמד רפובליקני שמתנגד פומבית להפלות, מצהיר שאינו הולך לכנסיה ומצטייר כליברל מושבע. אין ולא יהיה בטווח הנראה לעין, שלא לומר פחחחח! מועמד היספני לנשיאות ארצות הברית, עם דעות שהן שמאלה מכל מועמד זוטר של הירוקים. אבל ככה זה, זו הוליווד, ומותר להם לפנטז כמה שהם רוצים על העולם בו הם היו רוצים לחיות. חוץ מזה, זה חדש לכם שהתקשורת שמאלנית?

בנוסף לתוספות בקאסט ובמסגרת המד"ב הביאה העונה השישית של הבית הלבן גם את השלום בין ישראל לפלסטינים, עם הופעות אורח משעשעות של מכרם חורי ואלי דנקר. בהמשך גם מטולטל הצוות הבכיר של הנשיא במסגרת חילופי תפקידים מפתיעים עד מאוד וכרגיל, הפלירט הבלתי נסבל בין ג'וש לדונה נמשך עד מוות. בסוף העונה, כרגיל, נרשם פיק מאוד מרשים בעלילה שכבר גורם לי לחכות בעצבנות לעונה השביעית בשביל לגלות אם הנשיא הבא יהיה הליברל המתון מימין או השמאלן הרגשן משמאל. כך או אחרת, מובן שיש לשלב את איימי גרדנר (מרי לואיז פרקר) בצוות הבכיר של הממשל החדש.

וכמה מילים ספציפיות על ה- DVD. בשלוש העונות הראשונות של הבית הלבן צפיתי באדיקות בערוץ 3 של הכבלים. כשהעונה הרביעית עברה לערוץ 2 וטולעדה, כפי שרק הזכיין הירושלמי המנוח ידע לעשות לסדרות זרות, נטשתי. כל המאמץ לחפש את שעת השידור בנוסף לפרסומות ועוד הפסקת קושמרו באמצע לא נראו לי. באו וורנר וסידרו את עונות ארבע וחמש לצפייה מרוכזת, שגילתה לי מחדש את הסדרה וטיפלה נהדר בתחושת ההחמצה. הפעם, עם העונה השישית, זה היה באמת מעל ומעבר. לצפות בכל בפרקים עוד לפני שהם נחתו בארץ זה קצת כמו לנסוע בחזרה לעתיד. אז נכון, אפשר היה לדחוף שם איזה בונוסון קטן שיעשה יותר נעים (משהו כמו הסרט התיעודי המדומה על סי.ג'י מהעונה החמישית). אבל גם כך מדובר בחיסכון אדיר בזמן, בשני סופי שבוע מאוד מהנים ובעיקר בכיף שיש בלהראות לזכיינים ת'תחת ולאיים בספויילרים על כל מי שנמצא סביבך. תענוג.