"התעטש אל תוך הממחטה, ולאחר מכן הנח את הממחטה בקערת חומר החיטוי ולא בכביסה המשפחתית בכדי להרוג את החיידקים. קלטת? בטוח? יופי! זכור: אל תפיץ חיידקים".
זו היתה ההודעה שהוקרנה בבתי קולנוע ברחבי אנגליה בשנת 1948, כשהיא מוקראת במבטא אנגלי טיפוסי, כחלק מסרטון השירות "חיידקים מונעי סילון". זהו אחד מ-60 סרטונים מסוג זה שיתפרסמו במהלך ששת החודשים הבאים באתר האינטרנט של הארכיון הלאומי הבריטי, ציון יום ההולדת ה-60 של לשכת המידע המרכזי.
על אף שהנימה השלטת בסרטונים אלה מגוחכת לאוזניים מודרניות, והסרטונים גם זכו לכמה וכמה פרודיות, הנושאים המועלים בהם הדאיגו את קובעי המדיניות הבריטית באמת ובתמים. מיליוני בריטים צפו בסרטונים, שהוקרנו בסוף יומני החדשות הקולנועיים, אחרי מלחמת העולם השנייה.
הסרטונים נעשו מתוחכמים יותר עם התפשטות הטלוויזיה בחיים הבריטיים. הסרטונים עסקו בנושאים חשובים כמו אזהרת ילדים שלא לשחק עם זרים, שמירה על הניקיון ומאוחר יותר גם סכנות מחלת האיידס. חלקם נעשו אבני פינה נוסטלגיים, ומשפט המפתח של אחד מהם (Charlie Says, שהזהיר ילדים מזרים) אף כיכב בלהיט מועדונים של תחילת שנות ה-90'. צ'ארלי החתול נעשה לדמות קאלט, וסרטוניו הוצאו לאור על גבי DVD.
בלשכת המידע המרכזי טוענים שאפילו לסרטונים הישנים יש ערך כיום. "אני חושבת שמדובר במסמך חברתי ייוצא מן הכלל, משום שהם משקפים את הדאגות של אותו זמן", אומר בכירת הלשכה ג'אניס או'ריילי, שמוסיפה: "הם גם חלק מהתרבות והמורשת של המדינה. כשהארי אנפילד (מגדולי הסטיריקונים הבריטים) עושה פרודיה על משהו, אתה יודע שהוא הפך לחלק ממרקם החיים".
"במימון המשרד ל-אל תעשו את זה"
פשטות המסרים של הסרטונים עוררה גיחוך. הסופר והמבקר א.א. גיל, שנזכר בסרטון שהזהיר שלא לצאת לים בסירה עם חור בקרקעיתה, תיאר אותם כ"אמיתות חסרות ערך, במימון המשרד ל"אל תעשו את זה".
אולם סרטונים אחרים מילאו תפקיד חשוב, אומר הפרופסור רוד גריפית'ס, נשיא הפקולטה לבריאות הציבור, שנזכר במודעות על קירות אוטובוסים שהתריעו בפני הנוסעים שלא לירוק, כדי למנוע את התפשטות מחלת השחפת.
לשכת המידע המרכזי נולדה מתוך משרד המידע הממשלתי, שרתם את הציבור הבריטי למאמץ המלחמה באמצעות סיסמאות זכורות כמו "ארצך זקוקה לך". פרופסור גריפית'ס אומר שהסרטונים הראשונים נהנו משום כך מאווירה של קונצנזוס לאומי שנותרה בעינה לאחר חמש שנות מאמץ המלחמה המשותף וציות ללא עוררין להוראות הממשלה.
למרות שהנטייה העדרית הזו נשחקה ברבות הזמן, סרטוני השירות הבריטיים נחלו כמה הצלחות ראויות לציון. סרטוני האיידס, שהציגו מצבות קברים, נחקקו במוחם של מיליונים. נימת הסרטונים זכתה לביקורת בשל מה שנתפש אז כדרמטיות מוגזמת, אולם הסרטונים העלו את המודעות למחלה והגבירו את שיתוף הפעולה בין המשרדים השונים בנושא.
מבקר הסרטים ג'יימס קינג אומר שדווקא נימת "האח הגדול" היא מה שהפכה את הסרטונים ליעילים. "אנחנו לא רגילים לזה בחברה הבריטית. אנחנו נחמדים ומנומסים מדי", הוא אומר. "אז כשתשדיר שירות אומר לך "אם הפריסבי שלך נתקע בעמוד חשמל ותנסה להוריד אותו, תתחשמל", או "אם תרוץ על החוף בלי נעליים, ייחתכו לך הרגליים", ודברים ישירים כאלה, זה מאד יעיל. גם 'צ'ארלי אומר' עבד בגלל שילדים צפו בו וחשבו שהוא דמות חמודה מסרט מצויר, אבל המסר שלו עלה להם בראש בכל פעם שאדם זר ניסה להרים אותם".