שאלת תם: מי הפראייר שעובד היום?

ההרגשה הזו, שאתם הפראיירים היחידים שתקועים עכשיו בעבודה, בזמן שכולם זורקים עגבניות בנגב או מתפשטים על במות עכו, כנראה נכונה. אבל די לרחמים העצמיים. מהשוואה של מספר ימי החופשה הנהוגים בעולם, עולה כי ישראל נמצאת במקום טוב באמצע, יחד שאר המדינות המערביות. הלא מערביים, לעומת זאת, נהנים יותר.

מקובל למדוד את מספר ימי החופשה על פי ימי החופש הנהוגים בבנקים (לא ימי חופשה של תלמידים, למשל, שהם רבים הרבה יותר). האתר השימושי www.bank-holidays.com מפרט את מספר ימי החופשה בכל מדינה בשנת 2005 (ראה קישור), שמוכתבים בחוק, והתוצאות מאלפות.

נתחיל מהארצות בהן היית עובד אפילו יותר: בשוויץ, ערש הקלוויניזם (זרם מחמיר של הפרוטסטנטיות) יש רק 8 ימי חופש בשנה. האוסטרלים יכולים לשתות בירה ולגלוש רק 9 ימים על חשבון המדינה, בדיוק כמו בערב הסעודית, רק בלי הבירה והגלישה. המשותף לגרמניה ומונגוליה, חוץ מג'ינגיס חאן, הם 10 ימי חופשה ממשלתיים בשנה. בישראל יש 11 ימי חופש בשנה, בדיוק כמו בארה"ב, קנדה ובצ'אד וכמעט כמו באפגניסטן ובצרפת, שם מתענגים על 12 ימים. ככל שמתרחקים מעינו הצופיה של הבנק העולמי, החופשות מתארכות: תימן – 13 יום בשנה, הודו, סין וארגנטינה – 14, מצרים והאיטי – 17 ימים בשנה, רוסיה והרשות הפלסטינית – 20 יום (לא כולל סגרים) ובמקום הראשון מהבדיקה הלא מייצגת שערכנו – יפן, עם 22 ימי חופש לעובדי הבנקים בשנת 2005.

מה לגבי דתות משתלמות במיוחד מבחינת חופשות? גם כאן היהדות מתייצבת במרכז הטבלה עם 10 ימי חופשה שנתיים. הבודיהיסטים (מזרם המאהיאנה, למדקדקים) והמורמונים מסתפקים ביום חופשה אחד מטעמי דת, הראסטאפארי, בניגוד לתדמיתם הסתלבטנית, בשניים, והפרוטסטנטים בשלושה. קצת יותר כייף להיות מוסלמי סופי, עם 15 ימי חופשה בשנה, או הינדי, עם 34 ימים. הכי שווה לשים מבטחך בכס הקדוש, לטחון לחם קודש פעם בשבוע, להתוודות על חטאים, לא להפיל את פרי ביטנך למרות שנהרה באונס ולשנוא בסתר יהודים על שהרגו את המשיח, הכל תמורת למעלה מ-60 ימי חופשה שנתיים מטעמי דת, יותר מחודשיים! לקאתולים שבינינו.