נושאים חמים

מנכ"ל תע"א עשוי להיחקר בפרשת טובות הנאה

המשטרה בודקת חשד לפיו משה קרת ובכירים נוספים בתעשייה האווירית, קיבלו לכאורה שוחד תמורת חוזים שניתנו למקורבים

האיש החזק בתעשייה האווירית (תע"א) ב-20 השנים האחרונות, המנכ"ל משה קרת, עומד כעת יחד עם בכיר נוסף בחברה במוקד חקירה של היחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים (יאחב"ל) במשטרה. החקירה עוסקת בחשדות לקבלת שוחד לכאורה על ידי בכירים בתע"א תמורת מתן טובות הנאה לאיש עסקים המקורב למפלגת העבודה. האיש שימש סוכן של תע"א במדינות חבר העמים, כשבחלק מהעסקות שערך השתתף גם קרוב משפחה של ראש הלשכה של קרת. השניים זכו בחוזי ענק ובעמלות חריגות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, לכאורה בניגוד לנהלים.

בין פברואר לאפריל 2006 תסתיים תקופת ההארכה שהעניק שר הביטחון, שאול מופז, למשה קרת בתפקידו והוא צפוי לפנות את כיסא מנכ"ל תע"א עליו ישב 20 שנה. המועמד המוביל להחלפתו הוא הרצל בודינגר, לשעבר מפקד חיל האוויר וכיום מנכ"ל חברת ראדא. מקורביו של קרת מספרים כי הוא עובד בתע"א מעל 50 שנה ומגיע לו על פועלו אות מפעל חיים. אולם נראה כי קרת יעזוב כשמעליו תלויה עננה כבדה של חשדות להתנהלות לא תקינה מול אותו איש עסקים, עננה שתעיב על שירי ההלל שמשמיעים מקורביו.

הפרשה התחילה בשני דו"חות של מבקר המדינה, והתגלגלה לחקירת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב), יחיאל חורב, שהעביר את תפוח האדמה הלוהט לחקירה משטרתית. במלים אחרות, במלמ"ב החליטו כי יש אש מתחת לעשן הסמיך שהגיע למשרד מבקר המדינה.

בעקבות אותן בדיקות מקדימות הגיעו למשטרה נתונים המעלים חשדות קשים להתנהלות מפלה בצורה חריגה ביותר של ההנהלה הבכירה של תע"א. חקירת המלמ"ב חיזקה את חשדות מבקר המדינה כי חלק מהכספים הועברו בצורה לא תקינה, החורגת מכל נוהל וסדר תקין. התנהגות ההנהלה מעוררת שאלות קשות - למה הדברים נעשו בדרך שנעשו והאם הם התבצעו לאחר שמישהו בתע"א קיבל טובות הנאה תמורתם. עוד עלה מחקירת המלמ"ב כי קיימים קשרים אישיים הדוקים בין קרת לאיש העסקים שבמוקד החקירה. החקירות המוקדמות לא העלו כל סיבה למתן העדפה לאותו איש עסקים על פני אחרים. מהנתונים שהגיעו לידי המשטרה עולה גם, כי בתוך תע"א הושמעו קולות התנגדות לחוזים החריגים, אולם אלה הושתקו. מכאן הסיקו הבודקים כי יתכן שקרת השליט את מרותו בחברה ללא עוררין.

ממצאים נוספים שהתקבלו ביחב"ל כוללים עדויות אשר לפיהן השימוש בסוכנים ייקר עסקות של מכירה וקנייה. גם אם כדי למכור באותן מדינות נדרשים סוכנים שאינם עובדי תע"א, עולה השאלה מדוע נדרשת מעורבותם ברכישת חומרים ומוצרים. על פי אותן עדויות, השימוש בסוכנים לרכישות ייקר את העסקות או טירפד אותן לגמרי: לפעמים החברות המוכרות לא היו מוכנות לשלם דמי תיווך לסוכנים, ולעתים הן גילמו את התשלום לסוכן במחיר העסקה, כך שהתעשייה האווירית שילמה פעמיים לאותו סוכן - התשלום הישיר שלה והתשלום דרך החברה המוכרת.

"כך נהוג באותן מדינות"

חקירת המשטרה החלה בתפיסת מסמכים, חוזים וניירת אחרת הקשורה לפרשה. נתפסו גם דו"חות של ישיבות הדירקטוריונים בהן אושרה כל עסקה חריגה. בשלב זה נחקרים שני אנשי העסקים ששימשו סוכנים חיצוניים של תע"א במדינות חבר העמים. בהמשך, כל אלה שהיו מעורבים באישור הבקשות - דירקטורים וחברי הנהלה החתומים על המסמכים והאישורים - יכולים לראות עצמם מועמדים לזימון לחקירה. חלקם יישאל, לדוגמה, מי אילץ אותם לחתום על המסמכים אם אכן הם התנגדו לעסקה. קרת יהיה אחד המוזמנים הבכירים לצוות החקירה המשטרתי, בראשות סגן ניצב יאיר רגב. עוד אנשים שעשויים לקבל זימון הם יו"ר תע"א עד לפני שנתיים, אורי אור, המשנה למנכ"ל האחראי על פיתוח עסקי ומנהל הרכש של החברה.

בין התשובות של תע"א לשאלות שמעלה הפרשה בולט הטיעון כי כך נהוג באותן מדינות, וללא הסוכנים לא ניתן היה לסגור עסקות. עוד אומרים בתע"א כי אין פסול במתן בלעדיות לסוכנים מסוימים אם הם טוענים כי זה מה שיאפשר להם לפעול בהצלחה. בנוסף, הם מציינים, משרד הביטחון אישר בעבר לאיש העסקים שאול אייזנברג קבלת עמלה של יותר מ-10% על עסקה למכירת מטוסים ללא טייס לסין בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. לדבריהם, זו ההוכחה לכך שעמלות גבוהות במיוחד אינן דבר חריג. על היקפי העמלות הנהוגים, או היקפי העמלות שניתנו לחשודים, מסרבים בתעשייה האווירית לפרט בנימוק של סודיות מקצועית.

כל אלה טיעונים הנמסרים באופן לא רשמי. באופן רשמי אומרים בתעשייה האווירית כי החברה שיתפה פעולה עם החקירה ותמשיך לשתף פעולה גם בעתיד ולמסור כל מסמך שתדרוש המשטרה.

משה קרת מסר בתגובה: "עד כה אף אחד לא פנה אלי ולא שאל שאלות בדבר החקירה. אני מכחיש מכל וכל את החשדות והטענות לגבי קבלת שוחד על ידי בכירים בתעשייה האווירית תמורת הסכמים שנחתמו".

מקור ביטחוני המקורב לפרשה ציין כי התעשיות הביטחוניות בישראל בוחרות סוכנים לפי קשריהם עם הממסד הפוליטי, הביטחוני והצבאי, יכולתם לנהל משא ומתן ויכולתם העסקית. התשלום שהם מקבלים עומד בדרך כלל על 3%-2% מהעסקה. סוכן מקבל בלעדיות רק על מוצר אחד של החברה. בתעשיה האווירית יש מנגנון מרכזי שמאשר עמלות לסוכנים של החטיבות השונות של החברה.

תע"א היא החברה הביטחונית הגדולה בישראל. החברה, שנמצאת בשליטה ממשלתית, פעלה בשנתיים האחרונות ללא יו"ר לאחר שאורי אור עזב את תפקידו. ביוני 2005 מונה יאיר שמיר ליו"ר החברה לאחר שהתחייב לסייע בהפרטתה. תוכנית ההפרטה הממשלתית מתמקדת בהנפקת חלק ממניות תע"א בבורסה. מכירות החברה ב-2004 הסתכמו בכ-2 מיליארד דולר, מהם קרוב ל-500 מיליון דולר לשוק המקומי והשאר ליצוא. הרווח הנקי שלה ב-2004 היה קטן ביותר, כ-9 מיליון דולר בלבד, דבר שעורר תהיות בדבר ניהול החברה. החברה מעסיקה כ-15 אלף עובדים.