החברה להגנת הטבע פירסמה היום דו"ח מעקב חצי שנתי, הבוחן את מצב חופי הכנרת על רקע הממצאים החמורים שהעלה דו"ח מבקר המדינה לפני כחצי שנה. דו"ח מבקר המדינה פרס תמונה של מציאות עגומה בכל הקשור לשמירת זכויות הציבור לאורך חופי הכנרת בכלל. הדו"ח הנוכחי, הבא לבחון את השינויים, ואת יישום המלצותיו של מבקר המדינה, מעלה כי דבר לא נעשה לשיפור המצב.
מהממצאים בדו"ח עולה, כי זכויות הציבור בחופי הכנרת ממשיכות להירמס ברגל גסה: קו החוף הפופולארי ביותר במדינה עדיין סובל מגידור בלתי חוקי מאסיבי, מגביית תשלומי כניסה אסטרונומיים לחופי רחצה, מהשתלטות גורמים פרטיים וממשלתיים על חופים ציבוריים ומבעיות רבות נוספות. עד היום לא הוסרה אפילו אחת מ-120 הגדרות, שנבנו בניגוד לחוק לחופי האגם ומונעות את המעבר החופשי לאורך החוף.
גם במדיניות גביית המחירים הבלתי מרוסנת בכניסה לחופים לא השתנה דבר, וטווח המחירים בכניסה לחופים נע בין 70-150 ש"ח לבאים ברכב. מצב דברים זה גורם לפגיעה קשה בזכותו של הציבור הרחב ליהנות מחופי הכנרת. המלצת המבקר - לרתום את כל הרשויות הציבוריות הנוגעות לעניין: מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים והרשויות המקומיות הגובלות בכנרת, בכדי לשים קץ לתופעה רבת השנים - לא יושמה.
עוד חושף הדו"ח תמונה קשה של אובדן הבעלות הציבורית על חופי הכנרת. כך למשל בצפון מערב הכנרת, באזור הכנסיות, משתרעת רצועת חוף באורך של כ-5 ק"מ, שאין אליה כל גישה לציבור הרחב, על אף שחלק ניכר ממנה בבעלות של המדינה. כאן הגדילה המדינה לעשות, ולא רק שלא שמרה על רצועת החוף הציבורית הצרה הקיימת, אלא הנציחה את הבעיה באמצעות גדר מסיבית, שהוקמה לאורך הטיילת הסמוכה לכביש.
פקח אחד בחמישית משרה
אובדן אחר של שטחי חוף לטובת הציבור נובע מהפער העצום בין התכנון למציאות. מוסדות התכנון החלו להפנים בשנים האחרונות את זכותו של הציבור למעבר חופשי לאורך חופי האגם ונתנו לכך ביטוי סטטוטורי בתכניות בינוי לאורך החוף. אלא שלביטוי סטטוטורי זה אין כל ביטוי בשטח. במלונות ובאכסניות לאורך חופי הכנרת אכסניית עולי הרגל בטבחה, "כרי דשא", מלון חוף רון, מלון חוף גיא ואחרים - חסום המעבר לציבור, או מוגבל לאורחי המלונות בלבד, וזאת בניגוד למה שהוגדר בתכניות השונות שאושרו לגורמים אלה.
לדברי ניר פפאי, רכז חופים וים בחברה להגנת הטבע ועורך הדו"ח, "קשה להשתחרר מהתחושה שהמדינה למעשה מוותרת על הכנרת ומפקירה אותה. אם ניקח כהשוואה את חופי הים התיכון, נגלה פער ניכר בין יחסה של המדינה לחופים אלה, לבין יחסה לכנרת". פפאי מונה שורה של פערים, ובין היתר מציין כי בעוד בים התיכון הקצתה המדינה 2 פקחים במשרה מלאה לטיפול בעברות הבניה, לאורך החופים ובכנרת פקח אחד ב 1/5 משרה. פפאי הוסיף, כי מאז שנות ה-80, בהם תמכה המדינה בפיתוח חופי רחצה ציבוריים בכנרת, פותחו בסה"כ 2 חופים ציבוריים נוספים.
בתוך כך, סקר שערכה החברה בשבוע שעבר קובע, כי יותר מ-40% מהציבור הצהירו, כי היו מוכנים להסתכן ברחצה בחופים שאין בהם שירותי הצלה, אולם שהכניסה אליהם בחינם. בנוסף, יותר מ-50% מהציבור רואים בדמי הכניסה הגבוהים את הגורם המפריע להם ליהנות מנופש בכנרת, וכי המדינה אינה עושה די כדי שהחופים יתוחזקו בצורה נאותה.
לאחרונה מקדמת החברה להגנת הטבע את שביל סובב כנרת. שביל זה, לכשיושלם, יקיף את חופי הכנרת כולה, ויאפשר לראשונה טיול רגלי רציף סביב האגם. עד היום נפרצו וסומנו כ-35 מתוך 56 הק"מ של חופי הכנרת, ובחברה מקווים כי הפרויקט יושלם במהרה.