החמאס טוב לביבי

מתקפת הקסאמים על הנגב המערבי בסוף השבוע האחרון הכריעה את ההתלבטות הקשה של אבי מוסקוביץ' מבאר שבע. עבור החבר הוותיק במרכז הליכוד, החמאס והג'יהאד האסלאמי היו שובר השוויון בין נתניהו לשרון בבחירות מחר במרכז המפלגה. "אם היו לי ספיקות עד עכשיו, ההפגזה מעזה מוכיחה לי ששרון טעה ואני מצביע רק ביבי" מצהיר מוסקוביץ', שראה בשלושים השנים האחרונות כבר לא מעט קרבות קשים במפלגה אותה הוא מכנה "ביתי הראשון".

כבר כמה עשורים שהמערכת הפוליטית בישראל מושפעת ומוכרעת על ידי פעולות טרור של הפלסטינים. רצח חמישה אזרחים ישראליים סמוך ליריחו במארב אכזרי של בקבוקי תבערה יום לפני הבחירות לכנסת בשנת 1988, חיזק בעיני רבים את מפלגות הימין. שמעון פרס מוסס יתרון עצום על נתניהו בבחירות לאחר רצח רבין, לא מעט בעקבות שורת פיגועי ההתאבדות במרכזי הערים בחודש מרץ העקוב מדם של שנת 1996. נדמה שגם בספטמבר 2005, ההכרעה בליכוד תיפול בעזרת כמה חוליות של משגרי קסאמים מרצועת עזה.

יש שיאמרו שאין בדברים אלו שום דבר בעייתי או פסול. הפלסטינים חושפים את פרצופם האמיתי וכך יכולים הבוחרים לראות את המציאות, לא דרך המשקפיים של יוסי ביילין או של אריק שרון, אלה באמצאות מעשי הטרור האכזריים, שמוכיחים לכאורה את היחס הפלסטיני ליוזמות השלום הישראליות. צריך להיות תמים במיוחד כדי לדרוש מנתניהו להימנע מהצהרות "אמרתי לכם", רק פראייר מוחלט לא ינצל רוח גבית כזו המנשבת מרצועת עזה כדי לכבוש את מצודת זאב במרכז תל אביב.

אך מה זה אומר עלינו? על המערכת הפוליטית שלנו? איך אנחנו יכולים להסביר את זה ששלושה פלסטינים עם צינור מאולתר וטיל פרימיטיבי, מצליחים אולי להכריע בחירות בגדולה ובחשובה שבמפלגות ישראל? מה שווים מסעי בחירות יוקרתיים, עשרות סקרים מדעיים ואידיאולוגיות מנומקות היטב אם בקבוק תבערה בודד יכול לקבוע בקלות מי יהיה ראש הממשלה?

בעימות בין שרון לנתניהו חיכו כולם לקש שישבור את גב המרכז. ראש הממשלה נהנה מאז הנסיגה מעזה מבורסה משגשגת, שקט בטחוני וחיבוקים חמים בעצרת האו"ם, נתניהו מצדו המשיך לפזר תחזיות קודרות ונבואות זעם. אירועי סוף השבוע שיחקו לידיו בצורה מושלמת. אריק שרון בחר משום מה לשווק את תכנית ההינתקות ככזו שתביא גם שקט ביטחוני ותאפשר לישראל לפעול ביתר נחישות מול הטרור, עתה יאלצו בלשכת ראש הממשלה לספוג את הנזק האדיר שנגרם מקריסת הנחת העבודה המופרכת הזו.