כמה אטומים יכולים שמאלנים להיות?

בסופשבוע האחרון נחתו טילי קאסם נחתו על יישובי קו העימות החדשים. נראה שאם ייווצר כאן סטטוס קוו, מעתה תושביי שדירות ייאלצו לבלות את ערבי השבת שלהם במקלטים. האמת היא, שלמרות שקאסמים הם לא דבר חדש לתושביי האיזור, נסיגת צה"ל ואובדן השליטה על איזוריי השיגור, כמו גם אבדן אופציית הפעולה המיידית, הגדילו באופן ניכר את האיום האסטרטגי על אותם היישובים. זה גם הזמן להודות באמת פשוטה, התיישבויות ברצועה ספגו את מירב האש והסיטו אותה מיישובי הנגב המערבי. המתיישבים אכן הגינו בגופם על היישובים הרחוקים יותר בעצם היותם שם.

אני אמנם לא מצפה מאותם אנשים יפים, שעשו לעצמם מיקצוע מלפזז על דם המתיישבים (או "המתנחבלים" לשיטתם) להכות על חטא, אך אני כן מצפה מהם להבין את הנחיצות בתגובה נחרצת לתקריות הירי. לאור ההתפתחויות, אולי כדאי יהיה לשאול את משפחת כהן משדרות מה הם עצמם חושבים על המתנחלים הרעים שלוקחים תקציבים מעיירות פיתוח, במקום לומר להם מה הם צריכים לחשוב מעל גבי העיתון.

להיות איש שמאל קיצוני אינו צריך להיות מקצוע, לנגד עיניה של היפה בנפשות אמור לעמוד ביטחונם של אזרחי ישראל, ולא הוקעת ישראל כל פעם שהוא שומע שמניעים את המטוסים בבסיס הסמוך לביתו. העבר מלמד שאין דבר כזה תהליך שלום תחת אש, כיוון שגבול ה"מותר" לטרור מתרחב עם כל חוסר תגובה לניסיון לפרוץ סטטוס קוו קיים.

המקרה האחרון, שבו נהרגו 19 פלסטינים בשל רשלנות של חמאסניקים במצעד ניצחון, לא נזקף לזכות או לחובת צה"ל. אך הנהגת החמאס לא הייתה מעוניינת להודות בטמטום של אנשיה שלה והחליטה להאשים את "היהוד" במחדליה. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל על מה שהיהוד עושה הוא צריך גם לשלם, אז שוב פעם שמענו הבטחות לנקם ואז כמה מטחי קסאם ופצועים, והופלה, גבול הנסבל התגמש קצת.

באה ממשלת ישראל ומחליטה לנקוט בתגובה חריפה על מנת למנוע הישנות מקרים כאלו, וכל השמאל הקיצוני מזדעק. ממשלת ישראל פוגעת בסמכות של אבו מאזן, מחבלת בשלום, תהייה אחראית להסלמה באינתיפאדה. ועבדכם הנאמן מתקשה להאמין עד כמה מטומטם אדם צריך להיות, בשביל לא להבין שאם לא שמים לזה סוף עכשיו, אנו שוב נצעד במסלול אוסלו ושוב נסיים כשכל העסק מתפוצץ לנו בפנים.

אפשר לצאת בכותרת על כך שאבו מאזן ממש, אבל ממש, כעס על החמאס כי הם סיכנו אזרחים עם תהלוכת הניצחון שלהם, ואפשר לצטט בכיר חמאס, שאומר שלמרות שהם ימשיכו להאשים את צה"ל, זו הייתה פאדיחה עצמית ושעדיין "אנחנו דבקים ברגיעה ולא נשבור את כל הכלים". אבל בסופו של יום ישראל הותקפה בגבולה הדרומי במטח קטיושות מאסיבי ללא כל תגובה של הרשות. כשיורים קסאמים מהרצועה ואין דיווחים על מלחמה בין כוחות הרשות לחוליות החמאס המבצעות את הירי 20 דקות אחרי המטח הראשון, אז התור עובר לצה"ל.

ביום המחרת, כשהרשות עדיין לא נקטה כל פעולה נגד החמאס, מותר גם לאנשי מר"צ (כל השישה) לומר שהרס משרדי החמאס הוא בהחלט תגובה ראוייה לליל השימורים של אמש. ואמנם נפגעו כמה אנשים שלא בהכרח ניסו להלביש על עצמם חגורות נפץ באותו הרגע. אבל קרוב לוודאי, שזה היה איכשהו קשור לעובדה שבכירי החמאס בחרו למקם את המשרדים שמהם יוצאות פקודות לפעיליי הטרור וכספים למשפחות מתאבדים, בתוך בית ספר. ב"יש גבול" יכולים להכין את התיק הבא לעוד אלוף בצה"ל, כי ישראל טיווחה בית ספר. זה שמנהל בית ספר "איטבח אל יהוד" אוכל כל יום את ארוחת הצהריים בחדר המורים עם אנשי החמאס, או שההפצצה התרחשה באישון לילה על מנת לנסות שלא לפגוע בילדים שלעולם לא יצליחו למצוא את ישראל על המפה, לדידם זה לא ממש רלוונטי.

אני לא יודע אם פעולת צה"ל בהכרח קירבה אותנו למצב של שליפת עטים לחתימת הסכם זה או אחר על מדשאת הבית הלבן, אך היא בהחלט הציבה גבולות. ללא ספק הפעולה פגעה בסמכות הרשות הפלסטינית, השאלה הנשאלת היא האם הפגיעה הזו תספיק על מנת לגרור את הרשות לטפל בחמאס בעצמה על מנת שמקרים אלו לא יישנו. או שנאלץ לרקוד את מחול הדמים הזה שוב. נדע זאת בקרוב מאוד.