יאללה, סולחה - סיפורים מהעולם הערבי

שתי עובדות שכדאי לדעת על סעודיה: חמישית מתושביה הם עובדים זרים, וכל אזרח רביעי במדינה מובטל (לשם השוואה, בישראל פחות מ-3% מהתושבים הם עובדים זרים ושיעור האבטלה עומד על כ-9%). בעצם, אפשר לנסח זאת כך: 5.5 מיליון עובדים זרים מחזיקים את המשק הסעודי בחיים, בעוד שבערך אותו מספר של סעודים יושבים בבית (לפי הערכות לא רשמיות).

הבעיה רק הולכת ומחמירה שכן האוכלוסייה גדלה במהירות, וכל שנה נפלטים לשוק העבודה יותר ויותר סעודים מתוסכלים וממורמרים, שלא קמים בבוקר לעבודה. האבטלה הינה הבעיה החברתית החמורה ביותר במדינה, ומאיימת על יציבות המשטר. הממשל הסעודי מבין זאת היטב, ויודע שמדובר בפצצת הזמן מתקתקת.

תוכנית הסעודיפיקציה, שנחנכה לפני כשנתיים, שמה לה למטרה להפחית את שיעור הזרים במדינה משיעורם הנוכחי באוכלוסייה עד שנת 2013, ובמקביל לעודד כניסה של אזרחיים סעודים למעגל העבודה.

עיקר מאמצי הממשל מתמקדים רק באוכלוסית הגברים, בעוד שהנשים, גם המשכילות, נותרות מאחור. כיום מהוות הנשים 5% בלבד מכוח העבודה במדינה והן ומתרכזות בעיקר במגזר הממשלתי (בשירותי הבריאות והחינוך). הדבר נובע בעיקר מחוקי האיסלאם השמרניים, ובראשם הדרישה ההלכתית לסביבת עבודה מופרדת לחלוטין מגברים. העדר מדיניות ממשלתית, שתעודד מציאת פתרונות יצירתיים להתגבר על הקושי ההלכתי הזה ומחסור חריף במשרות ממשלתיות, רק מחדד את הבעיה ומותיר את רוב רובן של הנשים בבית.

על מנת שנשים תוכלנה לצאת לעבודה, על מקום העבודה לעמוד במספר דרישות בסיסיות. הנה כמה מהן: בראש ובראשונה, עליו לאפשר סביבת עבודה נקייה לחלוטין מגברים. את הנשים מותר להעסיק רק בשעות היום, ואין להעסיקן בעבודות מסוכנות העלולות להזיק להן. בנוסף, על "בעל הבית" להבטיח את צניעות האישה ולהקפיד על כך, שהרעלה של העובדות תעמוד בקריטריון הצניעות ההלכתי.

על גודל המכשול הלוגיסטי הנובע מהחוקים האלה, העיד האחראי על מחוז מכה בתוכנית הלאומית לתעסוקה, ד"ר עבד אל עזיז הזאע, בדברים שאמר ליומון "א-שרק אל אוסט". לטענתו, הבעיה החמורה ביותר במגזר הלא-ממשלתי, שמעכבת את יציאתן של נשים לעבודה, על אף שישנן מאות אלפי משרות הולמות לכישוריהן, הינה חוסר יכולתם של חברות ומוסדות להקים את סביבת העבודה הסטרילית. בעיה שניה הינה בעיית ההגעה למקום העבודה.

כידוע, לנשים הסעודיות אסור לנהוג במכונית, והעובדה שהמשרות מפוצלות, כשבהפסקת צהריים הן אמורות לשוב לביתן, רק מקשה על הנשים להתנייד מהבית לעבודה, פעמיים ביום. מה גם, אומר הזאע, שהמשמרת המפוצלת לא מאפשרת לנשים להיות בבית אחר הצהריים עם הילדים ולמלא את "התחייבויותיהן כלפי המשפחה". בקיצור, במגזר הלא ממשלתי הכל עובד נגד נשים. לא מפליא, אם כן, שרק כ-44 אלף נשים סעודיות מועסקות במגזר הפרטי (מתוך מדינה בת כ-21 מיליון אזרחים).

אבל גם במגזר הממשלתי המצב בכי רע. הקיץ למשל סיימו 35 אלף צעירות את לימודיהן ויצאו לשוק העבודה והן ימצאו עצמן מתחרות השנה על 850 משרות הוראה בלבד.

מומחים מגדירים את צעדיהם של גורמי הממשל הסעודי כ"כוונות טובות" הדורשות "מאמצים אדירים". ספק אם הפתרונות ההססניים והמוגבלים המוצעים לנשים על ידי הממשל יכולים להביא את השינוי המיוחל.

שר העבודה הסעודי, ד"ר ראזי אל קסיבי, הצהיר שמשרדו שוקד על תוכנית להגדיל את אפשרויות התעסוקה של נשים במגזר הפרטי, על ידי הסבת מקומות עבודה קיימים למופרדים מגברים, "בהתאם לאופי האשה, כך שסביבת העבודה לא תעמוד בניגוד לחוקי ההלכה האסלאמיים ומסורות החברה". פתרון נוסף, הינו עידוד עבודת נשים מהבית באמצעות המחשב והטלפון, דבר שיחסוך את הצורך בהתאמת סביבת העבודה לנשים. בממשלה גם מדברים על אפשרויות לעודד נשים להקים עסקים קטנים שיעסקו בייצור ומכירה של סחורה המזוהה כנשית – בגדים, בשמים וחפצי אומנות.

אך בעוד הממשל הסעודי מנסים לאלתר פתרונות, ממשיכה בינתיים כל אישה ללדת בממוצע למעלה מארבעה ילדים, ואי השקט החברתי רק הולך וגובר.

רק לפני שבועיים דיווחנו כאן על הזינוק המטאורי של בחריין בעולם האתלטיקה הקלה על ידי יבוא אתלטים מצטיינים מאפריקה, והנה כבר השבוע זכתה רצה בחריינית מתאזרחת נוספת, מארים ג'מאל, בריצת 1,500 מטר באיטליה. ג'מאל, 20, יובאה מאתיופיה, ונקראה בעברה טולה זאנאבאץ'.

הנצחון של ג'מאל הוא רק חלק בשרשרת הניצחונות העתידיים של בחריין, כמו שהבטיח השיח' פואז בן מוחמד אל ח'ליפה, העומד בראש התאחדות הספורט לנוער בבחריין: "האתלטיקה הקלה בבחריין עוד לא אמרה את המילה האחרונה שלה - המטרה שלנו היא לשלוט על תחום ריצות ה-1,500 לגברים ונשים בשנים הקרובות". מבטיחים ומקיימים. אנחנו מחכים.