הפיגועים התכופים המכוונים נגד אוכלוסיה מוסלמית במדינות ערב בעיראק, מצרים, כוויית, מרוקו וסעודיה - מעמידה את הטרור האסלאמי במרכז הדיון הציבורי בעולם הערבי, ומאלצת את התקשורת הערבית לבחון מחדש את נושא הטרור האסלאמי. רוחות גינוי הטרור הנושבות בציבור הערבי מוצאות ביטוי גם בקריקטורות המופיעות בעיתונות הערבית המובילה, הן המקומית והן הבינערבית, כדוגמת העיתון "א-שרק אל אוסט" המתפרסם בלונדון.
אולם, גינוי הטרור אינו גורף, ופוסקי ההלכה דואגים לעשות את ההבחנה בין טרור פלסטיני לכל השאר. כך למשל, בעקבות פיגועי שארם א-שיח' פרסם השיח' של אל-אזהר, ד"ר מחמד סייד טנטאוי, חוות דעת הלכתית לפיה "מי שמפוצץ את עצמו נחשב מתאבד, פרט לפעולות ההתנגדות בפלסטין שמבצעיהם הם שאהידים...". לדבריו, מבצעי הפיגועים אינם מבצעים ג'יהאד "כיוון שמשמעות הג'יהאד היא להלחם באויב ולא במאמינים (המוסלמים)...". טרור המתאבדים נגד ישראל זוכה לתמיכה הן בקרב הציבור, ונתפס כלגיטימי נגד "טרור המדינה" שמפעילה ישראל כלפי הפלסטינים. המתאבדים הפלסטינים מתוארים כמי שמוסרים נפשם למטרה נעלה בשם הג'יהאד למען אללה וכמי שעתידם בגן העדן מובטח. קריקטורות המתארות תפיסה זו כנגד ישראל מצויות בשפע בעיתונות הערבית.
מכון המחקר ממר"י ריכז שורה של קריקטורות שהתפרסמו לאחרונה המציגות את הרוחות החדשות המנשבות בעולם הערבי, המציגות את הטרור כדבר רע שיש לעוקרו מן השורש, בעקבות גל הפיגועים השוטף את העולם הערבי, אשר גבה את חייהם של מאות רבות מוסלמים.
למה לא נשמע קולו של העולם הערבי?
לטענת מכון המחקר ממר"י, בעוד רוב הקריקטורות עוסקות בגינוי הטרור, מספר קטן יותר של קריקטורות עוסק בקיצוניות המניעה את הטרור ובתגובה הערבית לטרור. כך, למשל, הופיעה ביומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט", קריקטורה שבה נראה ערבי מגנה את הטרור ברמקול קטן, בשעה שהאנושות דורשת ממנו לגנות את הטרור בקול רם וברמקול גדול הרבה יותר (ראו קריקטורה בצד).