כמה שנאה, כמה צביעות

הו השנאה, השנאה. כמה לעז מתגלגל בפיות שמנה וסלתה של הארץ בהתייחסם לאנשי הכיפה הסרוגה, הציונות הדתית והמתיישבים. איזה להט, איזו שפלות אנשים מסוגלים להפגין כלפי כלפי כל דבר שמריח מיהדות, או מאידיאולוגיה שאינה ניהליסטית.

השמחה לאיד על גירושם הקרב של יהודי א"י השלמה מבתיהם הינה אחד הדברים הבזויים ביותר שיכול אדם לעשות עת חלומותיו של בן עמו מתפוררים יחד עם כל אשר בנה עד כה; זאת בנוסף לזעזוע שסופגת תפיסת עולמו, שהרי עד כה המדינה נחשבה כתחילת הגאולה ועתה פתאום, לראיית המחנה הדתי-לאומי, אנו זזים כמה צעדים אחורה. אם נעשה הקבלה על מנת שיושבי בתי הקפה ומגדלי השן יבינו את רוע הגזירה, הדבר דומה לכך שפתאום יתברר שיש אלוהים ועתה עליהם לאמץ אורח חיים דתי.

איזו עזות מצח מגלה השמאל הקיצוני בעודו מנסה להסית את יושבי עיירות הפיתוח ואת אלו שבקושי מסיימים את החודש כנגד המתנחלים בטענות על גזילת משאבים, שעה שהאחרונים מתמודדים עם גירושם הקרב. אם קיים מגזר שהפנה את מרצו וכוחו על מנת לעזור למיעוטי היכולת ולעיירות הפיתוח, אם בהוראה פורמלית, בלתי פורמלית ואם בגמילות חסדים, הרי זו הציונות הדתית. הצגה של נתוני הכנסה המראים שהמתנחלים משתכרים כך וכך יותר מתושבי אופקים בהתעלם מהעובדה שתושבי גבעתיים או קיסריה משתכרים פי כמה שאשר כל אחד מהראשונים אך אף אחד לא בא אליהם בטענות, היא מקוממת. או כמות המשאבים המופנית לתושבי דימונה לעומת כמות המשאבים שמופנית לגדיד- למה לא בנימינה? ביו"ש ובחבל עזה אין מרצדסים ובריכות שחייה פרטיות, אולי משום שרוב ההוצאה הולכת לצרכי ביטחון ולא לכיסי המתיישבים, או שרוב ההתיישבויות הן קטנות ולפיכך קיימת עלות קבועה המתחלקת בפחות אנשים, לעומת עיירות פיתוח ( וכאן כבר נכנסים לשיקולי עלות-תועלת).

דבר נוסף פרח מזיכרונם של המלעיזים, שרובם ככולם שייכים למעמדות העליונים. בעוד שכל תושב עיירת פיתוח מוזמן ומסוגל אוטומטית לעבור ליהודה ושומרון ולקבל את "ההטבות", להם זכאים המתיישבים - לבוא לגור ברמת אביב לעומת זאת הוא לא יכול. כי מה לעשות, זה עולה כסף, הרבה כסף ואבא שלו לא קיבל אדמות מקק"ל, או "הנדיב הידוע" עם קום המדינה. בעצם רבים מתושבי עיירות הפיתוח אכן עברו ליהודה, שומרון וחבל עזה בשל איכות חיים טובה יותר תוך התפשרות על ביטחון אישי נמוך יותר. לא המתנחלים הגדירו את ההתיישבות כאיזור עדיפות לאומית, אלא כל ממשלות ישראל. כפי שפרופסור איקס באוניברסיטת בן גוריון הגר בעומר מנצל את ההטבות הניתנות לתושביי הנגב, למרות שהוא רחוק מלהיות ניזקק, המתיישבים מנצלים את ההטבות להן הם זכאים. ולגבי הפניית אצבע מאשימה כלפי מתיישבי גוש קטיף כיוון שרובם אינם רוצים לעבור לעיירות הפיתוח - אתם הייתם רוצים?

ואם בצביעות עסקינן, חסידי "חופש הביטוי" שתמכו בוונדליסטים רעולי פנים שזרקו אבנים, עקרו את גדר הביטחון, ובמסרבי הפקודה שהחליטו שהם ממלאים רק פקודות שאומרות להם לשבת בבית קפה ולשתות מקיאטו כי לא מצאה חן בעינם הפקודה לפרוס מחסום בשל התרעה לפיגוע מטול כרם; אלו מזדעקים כי המתנחלים הולכים לצעוד מכאן לשם ואז אולי להפריע לתנועה באיזה כביש וככה הם ייתקעו בפקק. גם מילות הגנאי כנגד אלו המתעתדים להתבצר בביתם שלהם עם בוא הפינוי אינם במקום. בגירוש המתיישבים עושה המדינה עוול, אולי עוול נחוץ, ברירת מחדל, אך עדיין עוול. אנשים אלו נשלחו לאותם מקומות בהוראת קברניטי המדינה ועתה המדינה עושה בהם כרצונה, משחקת כיסאות מוזיקליים עם רכושם וחייהם. ניתן לצפות מאלו הכואבים את בריחתם\פינויים\גירושם של ערביי א"י ערב קום המדינה, להבין לליבם של אחיהם, שמבחינה היסטורית יש להם זכות רבה על חבלי ארץ זו, שאינה פחותה מזו של היישוב הערבי בארץ שקם להשמידה ביחד עם מדינת ערב עם הכרזת העצמאות. וכאן עליי להבהיר נקודה; כל אקט של אלימות כלפיי המפנים, שחלק גדול מהם שייך לציונות הדתית, הוא לא לגטימי. כל הסתה לאלימות אינה לגטימית. סירוב פקודה אינו לגטימי(אגב, מימין או משמאל). אך הרוב המוחלט של המתיישבים מחפשים רק למחות על העוול כיוון שלא נותר להם דבר נוסף לעשותו. זכותם.

כותב שורות אלו, אינו מתיישב ואינו שייך למחנה הדתי לאומי; יתרה מזאת, אני תומך במהלך ההתנתקות וסומך ידי (לרוב) על הממשלה הזו, אך כואב לראות את ראש הממשלה שלי עושה דלגיטימציה לציבור שיותר ויותר עושה ופועל למען המדינה, שלא מתוך חובה חוקתית, אלא מתוך תחושת שליחות פנימית. לעומתם, האנשים המפנים את חיציהם לעבר המתיישבים בשעת אסונם, רוב השנה עסוקים בלהכפיש את המדינה באזני יושביה ובאוזני זרים, כמו גם לחפש דרכים נוספות על מנת להפוך את טלוויזיית הפלזמה 56 אינצ' שלהם להוצאה מוכרת ממס, במקום לפעול באמת למען המעמדות החלשים ולא לתת רק מס שפתיים - למשל מילואים? אותם הם עושים כנראה בחופשת סקי באספן.