אז יוסי רוצה לפתוח את החוזה. גם הוא קורא עיתונים, גם הוא מכיר את עו"ד חי, גם לו יש מקורבים. גם הוא יודע שעכשיו הוא תור הזהב של היהלום מהדרום. זה הזמן לחלוב את הברון. בצדק. מכבי חיפה עושה על גבו מיליונים רבים של שקלים. (מישהו פגש בשנה האחרונה ילד אחד, אחד, שלא ביקש מאבא חולצה של בניון?) אבל עכשיו יוסי התבגר. הוא שיפר את משחק הלחץ במרכז השדה. כאן זה לא הנבחרת. הוא לא ייתן לאף אחד להתעלם מקיומו על המגרש. הוא רוצה לגזור את הקופון. ועכשיו. ומגיע לו. וכדאי ששחר יעשה משהו בנידון. דקה, או עונה לפני מאיורקה.
נכון, חוזה הוא מסמך משפטי מחייב ובלה בלה בלה. נכון, מבחינה משפטית, ליוסי בניון אין שום קלף. נכון, מבחינה משפטית שחר יכול לעשות מהכוכב הגדול שלו, מהתרנגולת שמטילה ביצי זהב עבורו, פורפרה. ממילא בשנה הבאה הוא ימכור אותו לכל המרבה במחיר. גם לשחר יש קופון לגזור. בינתיים, הבעלים מהלך על חבל דק. יסרב לבניון ויסתכן בלהעלות לו את הג'ננה. כולם יודעים שעם הג'ננה של יוסי לא מתעסקים. ייעתר לבקשה של בניון ויקים עליו את כל הסגל של חיפה בדרישה לפתוח את החוזים. בעיה.
אבל זהו, שבעצם לא באמת בעיה. שחר הוא מכבי חיפה. מאז ומעולם הוא טרח להדגיש את מדיניות "המועדון זה אני" צנטרליסט חף ממניירות מתלקקות לתקשורת, לאוהדים או לשחקנים, שאמר כל הזמן "למי שיש בעיה אתי, בעיה שלו". בעיה שלהם. בעיה של חרזי, בעיה של בנאדו, בעיה של כל מי שרוצה להביא אותה בעוד כמה שקלים על קובי שחר. בעיה שלהם שהם לא יוסי בניון. בעיה של כל שחקני מכבי חיפה, אחד-אחד, שלכולם יש תחליף, לכולם יש תו מחיר ריאלי. בעיה שלהם שהם לא יוסי בניון. שחר מבין את זה. עמוק בלב גם בנאדו, גם חרזי וכל האחרים מבינים שבניון קורץ מחומר אחר. את משקלו לא מודדים בדולרים. מודדים באופציות, מודדים בזהב, מודדים בהכנסות עתידיות משוערות ממכירת תמונות שלו במדי ולנסיה.
זו הסיבה שיעקב שחר צריך לזמן את התקשורת למשרדו, להגיש את הקייטרינג המשובח הנהוג באירועים שבהפקתו, ולומר דבר אחד: "היום בבוקר יצרתי קשר עם יוסי בניון ועורך דינו והצעתי, ביוזמתי, להכפיל את משכורתו של יוסי כבונוס ולאות הערכה על תרומתו האדירה לאליפות של מכבי חיפה, לקשר שלה עם האוהדים ולהשבתה למקום הראוי בצמרת הכדורגל הישראלי". יוסי יסמיק ממבוכה. כולם יגידו ששחר הוא המלך האמיתי של הכדורגל הישראלי, שהוא דון כל הדונים ושהלוואי עלינו, על הבית"ר ירושלים, על ההפועל חיפה של העולם, בעל בית כזה. כולם יראו ששחר יודע להיות לארג', עם מי שמספק את הסחורה.
אף טרוניה לא תשמע. שחקני מכבי חיפה יודעים בדיוק מה הם שווים בלי בניון. הסכסוך המטופש שעשוי להתפוצץ בפרצוף של כל הירוקים ולהעיב על העונה הבאה ייחסך מכולנו. שחר ישמור על מעמדו כבעל הבית הבלתי מעורער. בניון יזכה בכסף הצודק שלו ובשנה הבאה, כששחר יתמקח אתו על מחיר המכירה שלו, או אפילו על החוזה להשארתו בקבוצה, הוא יוכל להסתכל לו בעיניים בלי חשש ולומר: "עשיתי לך הרבה כבוד בשנה שעברה, עכשיו תורך". ויוסי יחזיר. לא תהיה לו ברירה.
על בניון, שחר, כסף ומשחקי כבוד
18.6.2001 / 17:57