שישי בצהריים, עמיר לב

העבודות הזמניות הקשות האלה. תמיד יש הבדל ענק במצב הרוח שלך מהרגע של האופוריה שבו אתה מקבל את ההצעה להרוויח כסף טוב ועד יום העבודה הראשון כשאתה מבין שאתה הולך לקרוע את עצמך עד שאתה כמעט שוכח כמה חיכית שתיפול עליך איזו הצעה לעבודה. בשעות הראשונות אתה לא מצליח להאמין שתחזיק מעמד, אבל כמו שכולם עוברים את זה, הגוף והנפש מתחשלים מיום ליום.
ביום הראשון אתה נרדם בשבע בערב. ביום השני אתה מחזיק כבר שעתיים אחרי העבודה. אחרי כמה ימים אתה כבר יוצא לבלות בערב...

הייתי אחרי שהקלטתי את התקליט השני שלי. נשארתי עם כסף לעוד שלושה ארבעה ימים כשדניאל בא והציע לי לעבוד אצלו, להקים גדר וגינה לאיזה בית משופץ בהדר יוסף, עשרה ימים, שני פועלים רוסים ואני.

היינו צריכים לתקוע ברזלי זווית שלושה מטר גובה באדמה, כל מטר עמוד. 180 מטר גדר. חופרים בור קטן עם מכוש ואז אחד מחזיק את הברזל והשני על סולם עם מכשיר כבד מברזל שנקרא הלמניה, מלביש את ההלמניה על הברזל ומכה בו עד שהברזל נכנס לאדמה. אחר כך קושרים את הגדר עם חוטי ברזל לעמודים ומרתכים את הפינות. אחרי הגדר, 600 מ"ר שצריכים להניח עליו משטח דשא (סופר אלטורו לחצי צל). עם סכין יפנית חותכים את הקצוות של משטחי הדשא כך שיתאימו לשטח. עשרה ימים, משבע עד שבע, יום שבת נחים.

דניאל, כמעט חבר שלי, היה הקבלן ואדי, ואלכס הרוסים ואני, היינו הפועלים. היום הראשון היה סיוט. אלכס חפר את הבורות ואדי ואני תקענו את העמודים. עשינו עמוד וחצי בשעה עד שהבנו שצריך להרטיב את האדמה ואז העבודה הלכה מהר יותר. ביום השני הגיע בעל הבית. הייתי על הסולם, אמצע יוני, כולי מזיע, הודף את ההלמניה הכבדה על העמוד. בעל הבית חייך ואמר בשקט "הפסקה". הוא הזמין אותנו לסלון, "פתח לנו שולחן", סלטים פיתות ושיפודים, כמה בקבוקי קולה ושתי קופסאות מרלבורו אדום. "תיהנו" הוא אמר בשקט ועלה לקומה השניה. "זה בן אדם", אלכס אמר לי, "למה אלה לא מגיעים לכנסת, הייתי בוחר אותו", אמר כשהוא מוציא מפית נייר מתחת לצלחת ומנגב במשיכה את הפה. בערב דניאל בא לאסוף אותנו. הוא סיפר לנו על בעל הבית. בעל הבית היה בורר של העולם התחתון. בג"ץ של העבריינים. "כזה אנחנו צריכים בכנסת", אמר אלכס, "בן אדם עם כבוד".

ביום שלמחרת שני הרוסים לא העזו להסתכל על המרפסת כשאשתו היפה של בעל הבית יצאה לתלות כביסה. איך ששמענו את הדלת של המרפסת נפתחת, הם הפנו לה את הגב ועבדו עם הפנים אל הכביש. בשתיים אדי נשכב לנוח מתחת לקולטים של הדוד שמש. כששמענו את המכונית של בעל הבית נעצרת ורק השומר יצא, אדי כל כך נבהל שהוא קם וחבט את הראש שלו בברזל שמחזיק את הקולטים. אלכס עצר לו את הדם עם החולצה ודניאל לקח את שניהם למיון. נשארתי לתקוע את העמודים. היו לי עוד שישה בורות שאדי הספיק לחפור עד שנפצע. אשתו של בעל הבית יצאה לקראתי עם כוס מים קרים, דיברנו, והיא סיפרה לי שהיא רק העוזרת ורק כשהבית יהיה מוכן כל המשפחה של בעל הבית והשומר יעברו לגור בו. סיפרתי לה שאלכס פחד להסתכל עליה כי הוא חשב שהיא אשתו של בעל הבית וזה מצא חן בעיניה והיא צחקה.

אחר כך הגיע "הבורר" ושתינו אתו וודקה קפואה (השומר ישב בצד), הוא התעניין בי. האמת שהתרגשתי וסיפרתי די הרבה על עצמי, אפילו על התקליט החדש שסיימתי להקליט. "תביא עשרה מחר", הוא אמר, "אני קונה". הוא לחץ לי את היד ואמר "מזל וברכה". אחר כך יצאנו לגינה וישבנו עוד קצת (השומר ישב בצד), סיפרתי לו על אדי שנפצע בעבודה והוא התעניין. סיפרתי לו על החיים התל אביביים שלי והוא והעוזרת ישבו והקשיבו פעורי עיניים.

בימים הבאים העבודה התקדמה יפה. סיימתי את העמודים והתחלתי להניח את משטחי הדשא, סופר אלטורו לחצי צל. אלכס ואדי חזרו, אדי שתפרו לו את המצח ואלכס שטיפל בו, וביחד התנפלנו על הדשא שעוד נשאר להניח. בחמש עשינו הפסקה והעוזרת באה עם שלושה בקבוקי "גולדסטאר" וקערת זכוכית קטנה עם זיתים. אלכס אמר לעוזרת "הלוואי וככה הייתה המדינה". קרצתי לעוזרת והיא צחקה. אחר כך היא אמרה שהיא הולכת ושנישאר עד שבעל הבית יחזור. לפני שהלכה התחבקנו והיא נישקה אותי.
כשיצאה לרחוב אדי תפס לאלכס את היד ברגע האחרון. הוא רצה להוריד לי סטירה. אלכס צעק "אתה רוצה למות". הוא קילל ברוסית והמשיך "אתה רוצה שכולנו נמות, בעל הבית יהרוג את כולנו". מרוב עצבים הוא עבד מהר ותוך שעה סיימנו להניח את הדשא.

בערב בעל הבית הגיע, לחץ לנו את היד ונתן לכל אחד טיפ 500 שקל. הוא הזמין אותנו לכוסית אחרונה. על השולחן היה מונח עיתון והכותרת הייתה "אהוד ברק הרמטכ"ל הבא". אלכס אמר לבעל הבית "זה צריך להיות בכנסת, זה מהקיבוץ ומהסיירת יודע מה זה לעבוד קשה, גיבור, יודע מה זה להיות חייל ומה זה פועל". "הבורר" טפח לאלכס על הכתף כשהוא מלווה אותנו לדלת ואמר "זה יגיע לכנסת, ישמין 20 ק"ג, יגור בוילה בכפר שמריהו ולא יראה אותך ממטר, תזכור מה שבעל הבית אומר". "אז תלך אתה לכנסת", אלכס אמר לו, "בעזרת השם" אמר בעל הבית.