חוקרים ישראלים חשפו מנגנון פעולה חדש נגד אלצהיימר

מחקר חדש, שבוצע בידי חוקרי האוניברסיטה העברית והתפרסם באחרונה בכתב העת היוקרתי של האגודה הנוירולוגית האמריקאית Annals of Neurology, חושף מנגנון פעולה חדש אנטי דלקתי לתרופות למחלת אלצהיימר.

גילויו של המנגנון עשוי להוביל לפיתוח תרופות יעילות יותר מאלו המצויות כיום לטיפול במחלה ואף עשוי לסייע במצבים דלקתיים, דוגמת דלקת מוחית, הנגרמת כתוצאה מזיהומים וממחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה וכן מנזק טראומתי הנגרם למוח בעקבות מכות או תאונות ומשבץ מוחי.

התרופות הניתנות כיום לחולי אלצהיימר מתמקדות במניעת פירוקו של מוליך עצבי בשם אצטילכולין, אשר מיוצר על ידי תאי מוח ומשמש לעיבוד ולהולכה של מידע במוח. אצטילכולין מעורב בתהליכים קוגניטיביים רבים כולל זיכרון, קשב וחשיבה. מאחר שתאי המוח שמייצרים אצטילכולין הם מהראשונים שנפגעים במהלך המחלה, העלייה ברמות של אצטילכולין שגורמות התרופות מביאה להקלה בסימפטומים הקוגניטיביים.

בשנים האחרונות הצטברו ממצאים רבים המעידים על התפתחות תהליכי דלקת במוחם של חולי אלצהיימר ונמצאו רמות גבוהות של חומר מעורר דלקת (אינטרלאוקין-1). חומר זה נוצר באזורים במוח שבהם הצטברות גושישי חלבון גרמה להמתה של תאי העצב סביבם. הגושישים מצטברים בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר לאחר שיכולת המוח לפנות אותם נפגמה.

החוקרים מצאו שתרופות החוסמות פעילות של אנזים האחראי על הפירוק של אצטילכולין גורמות לירידה ניכרת עד מוחלטת בייצור החומר מעורר הדלקת. נוסף על תרופות קונבנציונליות למחלת אלצהיימר, השתמשו החוקרים בתרופה ניסיונית שפיתחה פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים (EN101). התרופה מונעת את פעילות האנזים שמפרק אצטילכולין בדרך חדשנית ויעילה ביותר (השמדת "השליח המולקולרי" שאחראי לייצור האנזים בתאי המוח במקום חסימת הפעילות של האנזים עצמו).

בסדרה של ניסויים הוזרקו תרופות אלו לעכברים ונבדקה הפרשת החומר מעורר הדלקת בדם ובאזור במוח (שלו תפקיד קריטי בתהליכי למידה, זיכרון והתמצאות במרחב). נמצא שכל החומרים שהוזרקו הורידו משמעותית את הפעילות של האנזים בדם ובמוח וחסמו כמעט במלואו את ייצור החומר מעורר הדלקת. כדי לבדוק את יעילות התרופות במצבי דלקת מוחית, נבדקה השפעת התרופות גם בעכברים שבהם הופעלה מערכת החיסון באופן ניסויי ונמצא שגם בעכברים ה"חולים" הייתה חסימה כמעט מלאה בייצור החומר מעורר הדלקת.

"ממצאים אלו מציעים תפקיד חדש למערכת של המוליך העצבי אצטילכולין במוח", מסביר פרופ' רז ירמיה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שעמד בראש הפרוייקט. "ככל הנראה הפרשה של מוליך עצבי זה יכולה להשפיע על תאי מערכת החיסון המוחית שיוצרים דלקת במוח. לכן, כאשר התרופות חוסמות את האנזים שבדרך כלל מפרק אצטילכולין, עולות הרמות שלו במוח ובתוך כך יורד הייצור של החומר מעורר הדלקת ופוחתות השפעותיו במוח".

מעורר הדלקת אינטרלאוקין-1 מעורב בגרימת נזק לתאי מוח, בהפרעות לתהליכי למידה וזיכרון ולהפרעות דיכאון וחרדה במצבים רבים של דלקת מוחית. כמו כן ידוע ששינויים בג?ן של אינטרלאוקין-1 קשורים לעלייה בשכיחות ובחומרה של מחלת אלצהיימר. "הגילוי של מנגנון הפעולה החדש לתרופות הקיימות נגד מחלת אלצהיימר מציע דרך חדשה לטיפול במחלה באמצעות תרופות שיחסמו באופן יעיל יותר וספציפי יותר את הפעילות של אינטרלאוקין-1 ומעודדי דלקת דומים", מדגיש פרופ' ירמיה. "מעבר לכך, לא מן הנמנע שהתרופות שנמצאות בשימוש נגד מחלת אלצהיימר, ובייחוד התרופה החדשנית EN101, יהיו יעילות גם במצבים דלקתיים אחרים".

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, שמובילה לתהליך הדרגתי של אבדן זיכרון, בלבול ותשישות גופנית. תחילה נפגעות התנהגויות מורכבות ומתגלים קשיים בזיכרון לטווח קצר. כן ישנן הפרעות התנהגותיות כמו תחושות של דיכאון והתקפי זעם. בשלב מתקדם עלול החולה לאבד את יכולתו לבצע את הפשוטות שבפעולות (דיבור, אכילה, שינה) ובמיוחד צפוי לפגיעה חמורה בזיכרון עד כדי חוסר יכולת להיזכר בשמו ובזהותו.

המחקר בוצע בראשותו של פרופ' רז ירמיה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ובידי: ד"ר יהודה פולק, פוסט-דוקטורנט במעבדה, הסטודנטיות עדי גלבוע ועפרה בן מנחם, ובשיתוף פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים ופרופ' תמיר בן חור מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.