ישיבה מחנכת

התקשורת מרבה לפרסם ידיעות על שלומם של יקירינו, חוסמי הכבישים הגיבורים, בכלא "מעשיהו". אתמול בערוץ 2 סיפר תת-גונדר רמי עובדיה, מנהל כלא מעשיהו, על התנהגותם המחפירה של עצורי החסימות: "העצורים מתפרעים בתאים, מציפים אותם במים וקוראים לנו, הסוהרים, 'קלגסים נאצים'". תת-גונדר עובדיה סיפר על אחד מהסוהרים במתקן, חובש ממוצא דרוזי שנכנס להעניק טיפול רפואי לאחד העצורים. "זה הדבר הכי הומאני שיכול להיות. העצור אמר לסוהר: תסתלק מכאן ערבי, ערבי לא יטפל בי". תת-גונדר עובדיה מספר שגם אצלו בכלא נעשו כמה ניסיונות להבריח טלפונים סלולריים: "הם עושים זאת כמו האסירים הביטחוניים. באותן שיטות: בתוך תפילין, בטלית ובספרי תורה".

התנהגותם של האסירים הללו היא לא מפתיעה. אלו אנשים שחונכו לפי עיקרון שמאמין שארץ-ישראל היא אידיאל עליון והחשוב מכל (אפילו יותר מדרך ארץ, אף על פי שנאמר "דרך ארץ קדמה לתורה", אפילו יותר מאהבת ישראל, למרות שכתוב "ואהבת לרעך כמוך"), ולכן כל האמצעים ל"הצלתה" כביכול הם מותרים ומקודשים. נער בן 15 שלומד בישיבה תיכונית שעל לוח המודעות שלה מודיעים מתי חוסמים כבישים, גם לא יהסס להתחצף לסוהר בכלא. ישיבות תיכוניות שלא מעיפות לכל הרוחות את תלמידיה שמשתתפים בפעולות אלימות, אותם תלמידים ידרדרו להצפת תאים, לביטויים כמו "קלגסים נאצים" וכן הלאה.

הכל מתחיל ונגמר בחינוך. שכן בגלל השרשת הקדושה של ארץ ישראל על כל חבליה, יש חסימות כבישים, וסירוב פקודה ואלימות נגד שוטרים. בישיבות תיכוניות לא מחנכים שצריך להשתמש באלימות – חס וחלילה, אבל כן מחנכים שצריך לעצור את ההתנתקות, ותלמיד ששומע את זה יסיק שכל הדרכים מותרות, ומשם לחסימות כבישים – והדרך עוד ארוכה לפניו, עד לכלא. בכלא הוא ישמיץ חובש שבא לטפל בו, בגלל שהוא גוי (התנהגות זו היא לא יהודית בעליל); בכלא הוא יציף תאים ויקרא לשוטרים "נאצים" – הכל מותר לך, תלמיד יקר. הכל.

על השוטרים לעשות מאמצים להרע את תנאיהם של העצורים כמה שיותר כתגובה על מעשיהם. התאים הוצפו? בסדר. אז היום אין מים לאותם עצורים. הוברחו טלפונים סלולריים בתפילין? אז היום בית הכנסת סגור ואין תפילות. זו בושה שזו הדרך שהעצורים מבינים, אבל אם בישיבה לא חינכו אותם לכבד שוטרים, אז זה הזמן להתחיל.

* אריאל הורוביץ הוא תלמיד הישיבה התיכונית "חורב" בירושלים וחניך בתנועת "בני עקיבא".