לאחר צפייה במהדורת החדשות השבוע, בעוד ליבי מתמלא ברגשות מעורבים של פחד, בושה, זעזוע ועוד אין ספור תיאורים שליליים... לא יכולתי שלא לתהות האם הגענו לימים בהם במקום פיגועים נתרגל לראות מתנחל יהודי, עיניו רדופות השינאה כמעט ויוצאות מחוריהן למראה נער פלסטיני שרוע על החול לאחר פגיעת אבן בראשו. כל זה בעוד חיילי צה"ל, טובי בנינו ובנותינו מגיעים למצב שהם צריכים להגן בגופם על אותו נער מחוסר הכרה מפני "יהודים" (אלה שלא מפנים) שכל "רצונם" הוא להוריד אבן נוספת על ראשו.
הדבר ההגיוני לעשות היה כמובן לעזור לנער, פלסטיני או לא הרי בסופו של דבר כולנו מדממים באותה הדרך וכולנו מתים באותה הדרך לא כך ? למרות כל תלאות העם היהודי לאורך שנות קיומו עושה רושם כי לא למדנו דבר ולא חצי דבר על סובלנות, הבלגה ואיפוק , להיפך התקלקלנו פי עשרות מונים. עכשיו כשאני תוהה ומתחבט בעניין זה, יכול להיות שהורי, מולידי עשו עבודה גרועה בהקניית ערכי החינוך שלי,כי מגיל צעיר חינכו אותי, זוג אנשים נפלאים, חמים ותומכים, שכשבן אדם על הריצפה לא זורקים עליו אבן לראש, נכון שבמקרה של אתמול היו נסיבות מקלות הוא הרי היה מחוסר הכרה... אז מה כבר יכול לקרות. חברים! לאן לעזאזל הגענו?? אני מרגיש שהתעוררתי לאיזה יקום מקביל ושהכל קורה פה הפוך והכל מותר. ימנים תתעוררו כל מה שראיתי בטלוויזיה לא גרם לי להגיד: " יאללה, איזה מסכנים המתנחלים האלה, לא מספיק שמפנים אותם מהבתים שלהם החיילים אפילו לא עוזרים להם להרים בלוקים כדי לזרוק על פלסטינים".
"עוצרים רגע לחשוב" זה המסר שניסיתם להעביר לכל המדינה במטרה לנסות לגרום לנו "הבורים" להגיע למקום של הבנה, לראות את הדברים מהצד שלכם. אז מתנחלים יקרים, אני מוכן לממן מסע הפגנות כלל ארצי מכיסי האישי, עם אותה הסיסמא בתוספת אישית של "עברתם את הגבול חוזרים לגבולות 67", אבל הפעם שתהיה מופנית אליכם ידידי זורקי האבנים... בלי חסימות כבישים, בלי מסמרים בכבישים, בלי כלום, פשוט לדבר. כי אני סבור שהגיע הזמן שאתם תעצרו רגע, ותחשבו. פרקתם כל עול אפשרי, עברתם כל גבול אפשרי. אולי אתם תעצרו רגע לחשוב.
תמיד החשבתי את עצמי כיהודי גאה, אבל אחרי אירועי השבוע, אני מסיר את ההגדרה הזאת, וייסלחו לי הורי, אך איני רוצה להיות תחת אותה ההגדרה כמו חיות האדם שראיתי בחדשות. אתם עסוקים בלדבר על "מלחמת אחים" ?? על איזה "אחים" אתם מדברים פה בדיוק?? חוליגנים משולחי רסן, לא אח שלכם ולא מכיר אתכם. כתבות (גם לא בוואלה!) לא מביאות ל"מלחמת אחים", ימנים קיצוניים שאיבדו כל אחיזה במציאות, שמוכנים לסכן חיי אדם בכבישים בשביל להוכיח עמדה אלו הם הדברים אשר יביאו אותנו אל קץ הקיצים, ואולי בסופו של דבר "למלחמת אחים".
לדעתי כבר אין מקום לתמיכה או אי תמיכה בחולי הנפש, משולחי הרסן והאנושיות הבסיסית יש רק צורך למצוא דרך לרסן את החבורות אשר עושות במדינה כבשלהן.
יהודי מתבייש ביהודים
ערן שפירא
2.7.2005 / 7:45