הלמ"ס עידכן את נתוני הצמיחה מ-2.9% ל-3.3%

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את נתוני הצמיחה של הכלכלה הישראלית לרבעון הראשון של השנה. מהנתונים המעודכנים עולה כי הכלכלה המקומית צמחה ברבעון הראשון של השנה בקצב שנתי של 3.3% לעומת הנתון הראשוני שהצביע על צמיחה בקצב שנתי של 2.9% בלבד.

עדכון הנתונים מעודד מעט בשל העובדה כי ברבעון הרביעי של השנה צמחה הכלכלה המקומית בשיעור חד של 4.5%, וירידה חדה של 1.6% תוך רבעון אחד בלבד עוררה דאגה. למרות זאת, הירידה בשיעורי הצמיחה עדיין בעייתית משום שהצמיחה ברבעון הראשון של השנה כוללת השפעות של הצמיחה המואצת שנרשמה ברבעון הרביעי של השנה מה שמעלה חששות כי ברבעון השני הצמיחה במשק תהיה נמוכה עוד יותר.

הגורמים העיקריים לחשש מההתפתחות הכלכלית במשק ברבעון השני נובעים מהירידה בתחזיות הצמיחה של כלכלת ארה"ב וכלכלת גוש היורו, שצפויים לגרור ירידה בביקושים למוצרים מיובאים, כלומר למוצרים המיוצאים מישראל. מכיוון שמרבית היצוא הישראלי מופנה לארה"ב וגוש היורו, צפוי היצוא של הכלכלה הישראלית להתכנס לרמות נמוכות יחסית לרמות שראינו בשנה שעברה.

מנוע הצמיחה של המשק בשנת 2005 אמור להיות הצריכה הפרטית, עלייה בצריכה הפרטית אמורה לחפות על הירידה ביצוא, אולם זו נגזרת של שיעור האבטלה במשק והשכר הממוצע. בעוד שיעור האבטלה במשק ירד לרמה מרשימה של 9.1% (לעומת 9.8% בסוף 2004) נותר השכר הממוצע במשק ללא שינוי ברמה של כ-7,000 שקל ברוטו.

הירידה באבטלה תורמת לעלייה בצריכה הפרטית אולם בשל העובדה כי השכר הממוצע במשק לא עלה, ניתן לשער כי מדובר בעובדים שנקלטו במקומות עבודה בשכר הממוצע כך שכוח הקנייה שלהם מוגבל ולא צפוי למשוך את הצריכה הפרטית לרמות שיחפו על הירידה ביצוא. אלה היו הגורמים המרכזיים שהביאו את שר האוצר, בנימין נתניהו, להכריז על הפחתות מסים חדשות שתכליתן היא להגדיל את ההכנסה הפנויה של הציבור הישראלי מתוך אמונה שעלייה בהכנסה הפנויה תגדיל עוד יותר את הצריכה הפרטית.