נושאים חמים

1 מכל 2.5 תינוקות בישראל יחלה בסרטן

מספר מקרי הסרטן עלה כמעט פי 3 בעשורים האחרונים: מ-7,500 ב-1975 ל-22 אלף ב-2002. 40 אחוז יותר מקצב הגידול של האוכלוסייה

אביב 2005 הביא לעולם שתי בשורות לא משמחות בתחום המלחמה בסרטן. על הראשונה חתומה אגודת הסרטן הלאומית הבריטית. חוקרים מטעם אגף המחקר שלה פירסמו לפני חודש, ב-28 באפריל, דו"ח שהראה כי מספר מקרי סרטן השד והריאה בעולם הוכפל בשלושת העשורים האחרונים, הרבה יותר מקצב הגידול של האנושות, שגדלה באותם עשורים פי 1.5 בלבד, מ-4 מיליארד ב-1975 ל-6.3 מיליארד. "זוהי הוכחה לכך שסרטן הוא למעשה כיום המחלה המשמעותית ביותר בעולם המפותח", אמר מנכ"ל האגודה הבריטית, פרופ' ג'ון טוי, על ממצאי הדו"ח שהוגש לו.

החוקרים הבריטים מייחסים את הגידול החריג לעובדה ש"תוחלת החיים עלתה בכל חלקי העולם". לפי הדו"ח, אנשים בגיל 60 ויותר הם כ-10% מהאנושות, וההערכה המקובלת היא שבשנת 2050 הם יהיו 22% ממנה. "ככל שאתה מתבגר, אתה עולה בסולם הסיכונים של הסרטן", כותבים החוקרים בדו"ח. "לכן באוכלוסייה מבוגרת יותר נראה יותר ויותר מקרי סרטן".

הבשורה המדאיגה השנייה באה מאגודת הסרטן האמריקאית. זו יצאה בתחילת החודש בהודעה, כי מחלת הסרטן תפסה את מקומן של מחלות הלב: הסרטן, ולא הלב, הוא מעתה הקוטל מספר אחת בארצות הברית. לפני שבועיים נערך בבית האגודה האמריקאית (American Cancer Society) בניו יורק דיון סוער בהשתתפות אונקולוגים, קרדיולוגים ואפידמיולוגים המתמחים בבריאות הציבור. על הפרק עמדה השאלה, מי זכאי לתואר המפוקפק "גורם המוות מספר אחת בארצות הברית".

ההודעה, שיצאה כמה ימים קודם לכן מבית האגודה, הקפיצה את הקרדיולוגים. מפוקפק ככל שיהיה, התואר הזה היה שייך באופן מסורתי למחלות הלב. אלא שהנתונים דיברו בעד עצמם: ב-2002 מתו מסרטן בארצות הברית 476 אלף איש ואשה (עד גיל 85); ואילו ממחלות לב מתו "רק" 450 אלף אנשים עד גיל 85. כלומר: מהפך. אבל הקרדיולוגים האמריקאים ממאנים לקבל את גזר הדין - זהו תואר שמזכה את בעליו בתקציבים נכבדים. הממשל האמריקאי הקצה בשנה שעברה 4.8 מיליארד דולר למכון הלאומי לסרטן - עוד בטרם היה לגורם מוות ראשון במעלה. כעת חוששים הקרדיולוגים ששדרוג מעמדו של הסרטן יביא להגדלה נוספת בתקציבו על חשבון תקציביהם.

בתשע שנים הוכפל מספר המקרים החדשים

פרופ' אליעזר רובינזון, אונקולוג ויו"ר האגודה הישראלית למלחמה בסרטן, לא הופתע מממצאי הדו"ח הבריטי על הכפלת מקרי הסרטן בעולם. "יש עלייה מתמדת במספרי חולים חדשים בסרטן, בכל העולם", הוא אומר. "המגמה, לדאבוני, ידועה ומוכרת. כולנו, אנשי מדע ורופאים וראשי ארגונים העוסקים בתחום, מודעים כבר כמה שנים לחומרת הבעיה, מודעים למגמת העלייה, ומנסים להתמודד עמה ככל יכולתנו המוגבלת, בהרבה מאוד דרכים".

על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2004 אובחנו בישראל 23,500 חולי סרטן חדשים. ב-1996 צוטט פרופ' אליעזר רובינזון כשדיווח על ממדי ה"היארעות" אז: 12 אלף חולי סרטן חדשים. כלומר, בתוך תשע שנים מספר המקרים החדשים כמעט הכפיל את עצמו.

השנה פרסם המכון לרישום הסרטן הלאומי את הנתונים הבאים מטעמו: בשנת 2004 אובחנו בישראל, בין היתר, 10,000 חולים חדשים בסרטן עור (שאינו מלנומה) ועוד 950 במלנומה; 4,000 בסרטן השד; 3,200 בסרטן המעי הגס; 1,500 בסרטן הערמונית; 1,300 בסרטן הריאה; 1,300 בסרטן בלוטות הלימפה; 1,100 בסרטן שלפוחית השתן; 800 בסרטן המוח; 600 בסרטן הכליה; 600 בסרטן הדם (לוקמיה); 600 בסרטן הקיבה; 400 חולות בסרטן הרחם ועוד 300 בסרטן השחלה, וזה אינו סוף הרשימה.

בישראל טוב יותר

אבל האפידמיולוג הראשי, ד"ר מיכה ברחנא, המופקד על רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, נשמע דווקא רגוע ואופטימי וממליץ להיצמד לעובדות: סרטן היא מחלה של מבוגרים, והעלייה במקרי הסרטן משקפת את העלייה בתוחלת החיים, ויותר מזה - המצב בישראל טוב יותר מבארצות אחרות.

- איך זה? האם איננו חלק מן הסטטיסטיקה העולמית?

"סוגי הסרטן של מדינות מפותחות שונים מסוגי סרטן הנפוצים בארצות מתפתחות. לכל מדינה פרופיל סרטן שונה לגמרי. על פי הנתונים ברישום הסרטן הלאומי, המצב אצלנו טוב יותר".

- מה זה "רישום הסרטן הלאומי"? מה אתם בדיוק עושים שם?

"אנחנו מעין מקבילה למכון לאומי לסרטן. מאחר שבארץ אין מכון לאומי כמו זה שקיים בארצות הברית, אנחנו עושים זאת, אבל עם כוח אדם ותקציב קטנים עד כדי אבסורד - 850 אלף שקל בשנה בסך הכל, מול מיליארדים שיש לאמריקאים. אנחנו עוסקים ברישום, בהכנת בסיס הנתונים, אבל גם במחקר אפידמיולוגי, ניטור בריאות הציבור, ועוד".

- אז אתה טוען שאין ממש בדו"ח הבריטי ובהודעה האמריקאית על קפיצת המדרגה של הסרטן?

"לא, אני אומר שאני מעדיף להתמקד בנתונים הישראליים. אצלנו בשנים האחרונות, מספרית, יש יותר חולים בגלל שיש עלייה מתמדת באוכלוסייה ובתוחלת החיים. אבל שיעור החולים - מספר חולים למאה אלף תושבים - נשאר פחות או יותר אותו דבר. אנחנו בתקופה רגועה. אין עליות כמעט בכלל. יש בעיקר ירידות. לדוגמה, בסרטן ריאות וגרון נרשמה ירידה של כעשרה אחוזים, בסרטן שחלה - ירידה של כ-25%, ואפילו בסרטן האופייני לישראל, מלנומה (עור), מסתמנת ירידה של כעשרה אחוזים. המאמצים המשותפים שלנו, יחד עם האגודה למלחמה בסרטן, נושאים פרי, אנו רואים תוצאות מעודדות".

ד"ר ברחנא אופטימי. וזה יכול להיות סיום נהדר ומעודד לכתבה, אלמלא התעקשו נתונים אחרים, גם הם מאותו מכון שבראשו הוא עומד, לקלקל את החגיגה.

בישראל גרוע יותר

סקירת הנתונים מראה שבסך הכל חל בישראל דווקא גידול משמעותי, לא רק במספר המקרים החדשים אלא גם בשיעורי הסרטן. "שיעורי התחלואה בישראל עלו, אך בשיעורים מתונים של 2% בממוצע בשנה", אישר דובר משרד הבריאות. "העלייה בשיעורי התחלואה בסרטן בישראל מתאימה למה שאפשר היה לצפות מהגידול באוכלוסייה והזדקנותה".

עד כמה מתונה היתה העלייה הזאת? בדיקת הנתונים מוכיחה שבעשורים האחרונים התרחש בישראל גידול משמעותי בשיעורי הסרטן. ב-1975 אובחנו בישראל 7,515 מקרי סרטן חדשים; בשנת 2002 היו 22,041 מקרים, כמעט פי שלושה. אבל קצב הגידול במספר התושבים היה קטן בהרבה, מ-3.5 מיליון ל-6.6 מיליון, פחות מפי שניים. בעשרים השנים, 2002-1982, גדל מספר התושבים ב-63%, אך הגידול במספר מקרי הסרטן שאובחנו בשנים האלה היה 140%. את העלייה בשיעורי הסרטן מ-1975 ועד 2002 אפשר בהחלט להגדיר דרמטית: מ-214 ל-301 חולים חדשים בשנה על כל מאה אלף תושבים - עלייה של 40%.

ד"ר ברחנא התבקש להסביר את הפערים בין הגרסאות: איך ייתכן שדובר משרד הבריאות מדבר על "עליות מתונות" בשיעור התחלואה, ברחנא עצמו מציג תמונה של דריכה במקום ואף "ירידות בשיעורי המחלה" בעוד שהנתונים שיצאו ממשרדם מציגים עלייה גדולה? "בדברי הקודמים התייחסתי יותר לשנתיים-שלוש האחרונות ולאו דווקא לשלושה עשורים אחורנית", אומר ברחנא. "נכון שבהשוואה לשלושים שנה אחורה יש גדילה מסוימת גם בשיעורי הסרטן ולא רק באוכלוסייה. אפשר לומר שהתרחש בישראל גידול של כ-50% בשיעורי הסרטן מאז ועד היום".

- איך מסבירים את הגידול הזה?

"צריך לזכור שבשנת 75' האוכלוסייה היתה יותר צעירה. חישוב של שיעור חולים באוכלוסייה לעולם אינו מדויק דיו, כי הוא לא מסוגל להכיל את הנתון החשוב הזה. כשמציגים אחד לאחד את שיעור החולים אז מול שיעור החולים היום מייצרים תמיד עיוות מספרי".

לדברי ברחנא, יש הסברים אפשריים נוספים לעלייה בשיעורי הסרטן בישראל: התפשטות הרפואה הפרטית בתחילת שנות ה-90, "שהביאה ליתר אבחון וגילוי מוקדם בסרטן השד ובסרטנים נוספים"; העלייה מרוסיה, "שהיו בה שיעורי תחלואה גבוהים יותר בכ-10 עד 15 אחוז מכלל האוכלוסייה, לפחות בשנים הראשונות", ו"פרויקטים מיוחדים, כמו פרויקט הממוגרפיה ופרויקט האבחון המוקדם לסרטן המעי גס, שהקפיצו את המתאבחנים המוקדמים בעשרות אחוזים".

- אתה מדבר על גידול של כ-50% בשיעורי הסרטן, זה לא נתון שגורם לך לעצור, להזדעק, לדפוק על שולחן?

"אני אדם פרקטי. לא מאמין בהזדעקויות או בפאניקות. אני בוחן נתונים ומשנה סדרי עדיפויות תקציביים בהתאם".

היענות נמוכה להפסקת עישון והגנה מקרינה

פרופ' גדי רנרט, אפידמיולוג ומנהל ארצי לבקרת סרטן של קופת חולים כללית, מאשר שהעלייה בשיעורי סרטן בישראל גדלה בשלושת העשורים האחרונים מעבר לגידול באוכלוסייה. "ההסתברות של ישראלי לחלות בסרטן היתה בעבר 3:1, וכעת היא 2.5:1", אומר רנרט, שהוא גם מנהל המחלקה האפידמיולוגית ובריאות הציבור בבית החולים כרמל בחיפה, ועומד בראש התוכניות הלאומיות לאבחון מוקדם של סרטן השד וסרטן המעי הגס. "משמעות הדברים היא, שאחד מכל שניים וחצי תינוקות שייוולדו השנה בישראל יחלה בשלב כלשהו בחייו בסרטן".

"בעיקרון, בישראל המגמות דומות למה שקורה בעולם המערבי", מסביר רנרט. "העלייה אצלנו, כמו בעולם, היא בעיקר בסרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הערמונית. במקומות שבהם אכן רואים עלייה נקודתית גדולה יותר בישראל, יש לכך הסברים. לדוגמה, גידול משמעותי יותר באוכלוסייה הערבית, בגלל תהליך ההתמערבות שהיא עוברת. דוגמה אחרת, עלייה במקרי מלנומה אצל צעירים. ההסבר הוא התנהגותי סביבתי: בישראל יש היענות נמוכה מאוד להמלצות להימנע מעישון, או להגן על הגוף מפני קרינת השמש. בארצות הברית ובאירופה ההמלצות מיושמות. אצלנו מצפצפים. עם קשה עורף".

- וזה כשלעצמו יכול להסביר פערים בשיעורי סרטן?

"ועוד איך. בסרטן זה עיקרון כל כך פשוט - מניעה מצילה חיים. אתן עוד דוגמה: בצרפת, כשיצאו עם סריקת ממוגרפיה ארצית, הגיעו בשנה הראשונה להיענות של 70% מהנשים הרלוונטיות. אנחנו, לאחר תשע שנים הגענו להיענות של 60%. כעת אנחנו בתוכנית לאבחון וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. הזמנו אנשים לבוא ולעשות חינם בדיקה של דם סמוי בצואה. במשך שנה הגענו להיענות של עשרה אחוזים בלבד. לכן אני אומר, עם קשה עורף. אני יודע שהבון-טון היום זה לדבר על האנטנות הסלולריות ועל זיהום אוויר ועל פלואוריד במים, אבל בעיני זה משני, סטייה מהעיקר".

- למה אתה מתכוון?

"לזה שלהתנהגות הציבורית והאישית יש משקל מכריע בתחום הזה. 30% ממקרי סרטן הם כתוצאה מעישון; 30% - תזונה; 15%-10% - הורמונים; 10% - גנטיקה; כ-10% - וירוסים ומזהמים שונים, וכמה אחוזים בודדים - קרינה. זה מאוד לא פופולרי להגיד את זה היום, אבל להיטפל דווקא לארבעה-חמישה אחוזים שנגרמים מחומרים מזהמים נראה לי אידיוטי לחלוטין. כל העולם מתעלף מזיהום האוויר. יש מחקר של אוניברסיטת הרווארד שמראה שרק שני אחוזים ממקרי הסרטן בעולם נגרמים מזיהום אוויר. אנשים איבדו פרופורציות. במקום ללכת על הדברים הכבדים מחפשים כל היום אנטנות".

- מה המסקנה המעשית מדבריך?

"שעיקר ההשקעה צריך להיות בקידום מניעה. גם הסברה רחבה שתביא להבנה, וגם לגרום לזה לקרות - לא לוותר, להביא לשינוי בתפישות ובדפוסי התנהגות של הציבור".

יותר ימותו מעישון מאשר איידס, שחפת, תאונות, רצח והתאבדות - יחד

ד"ר ג'ון ספרין, שהחליף את רובינזון בתפקיד נשיא ארגון הסרטן הבינלאומי, מדבר על הסרטן במונחים של "פצצה מתקתקת". ספרין היה לפני חודשיים בישראל כאורח האגודה למלחמה בסרטן, והמטיר על מאזיניו נתונים מסמרי שיער. ספרין בחר להתמקד בסוגי סרטן הנגרמים מעישון.

"בשלושים השנים הבאות", קבע ספרין, "מספר האנשים בעולם הצפויים למות ממחלות הקשורות בעישון (כגון סרטן ריאות, לוע, גרון, כלי הנשימה ועוד) יהיה גדול יותר מהסך הכולל של אנשים שימותו מאיידס, שחפת, תאונות דרכים, סיבוכי לידה, רצח והתאבדות גם יחד".

בחלק אחר של הרצאתו ציין ספרין, כי "לא זו בלבד שמספר מקרי המוות מעישון נמצא בעלייה, אלא שגם המספרים המוחלטים של כל מקרי המוות הנגרמים מסרטן בעולם נמצאים אף הם בעלייה מדאיגה". הנה כמה נתונים נוספים של ארגון הסרטן הבינלאומי: בכל שנה מאובחנים בעולם כ-11 מיליון חולי סרטן חדשים. בכל שנה מתים מסרטן כשבעה מיליון בני אדם. בכל שנה מאובחנות כ-1.1 מיליון נשים בסרטן השד. כעת נוספה ההודעה על הכפלת מקרי סרטן השד והריאה בעולם. האם לפנינו מגיפת סרטן עולמית?

"בשום אופן אל תשתמשו במלה 'מגיפה'", נזעקים אונקולוגים ואנשי משרד הבריאות. "זה ייצור פאניקה מיותרת", מזהיר האפידמיולוג הראשי, ד"ר מיכה ברחנא. "מה גם שעובדתית זה לא נכון: מגיפה היא התפשטות של מחלה מדבקת, זה כתוב בכל המילונים. סרטן הוא לא מחלה מדבקת".

זה נכון, כמובן. ובכל זאת, זה נראה כמו מגיפה ובהחלט יש לזה ממדים של מגיפה. סרטן נהפך ממשהו מפחיד ורחוק למשהו מפחיד וקרוב. בן בית כמעט. למסקנה הזאת הגיעו גם ב"ניו יורק טיימס". במאמר שפירסמה שם לפני כחודשיים כתבה ג'יין ברודי: "בשנים האחרונות נדמה כאילו כולם מסביבנו חולים בסרטן. המגיפה נראית כמתפשטת. והמחלה הזאת היא היום הגורם מספר אחת לחרדה בריאותית בקרב האמריקאים".

- האם יש מגיפת סרטן בעולם?

"אני אפידמיולוג, אני לא יכול לקרוא למחלת הסרטן מגיפה", אומר פרופ' גדי רנרט. "אם את מגדירה את המלה מגיפה מחדש, כמחלה שמתפשטת, שיוצאת משליטה, שהופכת לשכיחה יותר ויותר, ששיעוריה עולים - אז כן. בהחלט, יש לזה ממדים של מגיפה".

מחלה של עשירים

כמה חולי סרטן חיים היום בישראל? שאלה פשוטה, אבל מתברר שאין עליה תשובה. "ההערכה שלנו היא שמדובר בכמאה אלף איש", אומרת מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן. "אבל כדאי שתפני למשרד הבריאות, לרישום הסרטן, שם בוודאי יש נתונים מדויקים יותר".

מיכה ברחנא, המופקד על רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות: "זו שאלה שאין לה לצערי תשובה".

- גם לא אצלכם?

"גם לא אצלנו. אנחנו לא עוסקים בהימצאות, אלא בהיארעות. זה הרבה יותר מורכב ממה שנדמה. אשה חלתה לפני עשר שנים בסרטן שד ויצאה מזה: האם היום היא חולה או לא? אני יכול לספר לך שבחמש השנים האחרונות חלו, ועדיין חיים, כשבעים אלף איש".

- ואין בידיך מספר האנשים שחלו בסרטן מאז תחילת הרישום, ב-1960, שעודם חיים?

"אין. קשה להסביר את הנקודה הזאת, אבל זה מספר שלא ניתן להפיקו".

- קשה גם להבין את הנקודה הזאת. אמרת שעיקר פעולתכם ברישום והכנת בסיס נתונים. מספר חולי סרטן החיים היום בישראל נראה כמידע בסיסי שהייתם אמורים לספק.

"ועדיין, זה נתון שאינו קיים. אם את רוצה הערכה גסה מאוד, בלתי מבוססת, ואל תתפסי אותי במלה, הייתי אומר שמדובר על כ-220-200 אלף ישראלים שחלו ועודם חיים. אולי מעט יותר".

- מה מצבה היחסי של ישראל בעולם, מבחינת שיעורי הסרטן בה היום?

"מצב ביניים, בין מדינה אירופאית טיפוסית לבין מדינת מזרח תיכון טיפוסית".

- מה זה אומר? מבחינת שיעורי סרטן, מה עדיף להיות: מדינה מפותחת או מתפתחת?

"זה תלוי. סרטן, בגדול, היא מחלה של עשירים. למעט סרטן ריאות, כבד וצוואר הרחם. סרטן ריאות קשור לעישון, הנפוץ מאוד במדינות מתפתחות. כבד קשור לזיהומי צהבת, וצוואר הרחם קשור להעדר מודעות לקיום יחסי מין מוגנים. לכן שלושת הסוגים האלה מאפיינים אוכלוסיות חלשות ונמצא אותם בשכיחות גבוהה במדינות כמו הודו, ברזיל ואפריקה. לעומת זה, ככל שמדינה יותר עשירה, כך נראה בה יותר סרטן שד".

- האם לא הוכח קשר בין חומרים מסרטנים שונים לסרטן השד? בין גלולות למניעת הריון לסרטן שד, בין טיפולים הורמונליים לסרטן שד, בין מזון מעובד ומשומר לסרטן שד?

"תתפלאי, לא. הדבר היחיד שאנו יכולים להגיד עליו בבירור שהוא גורם לסרטן שד זה קרינה של רנטגן. זה הוכח מדעית".

- מהסוג שיש בממוגרפיה, למשל?

"אמת".

- אז אתם מדרבנים את הנשים בישראל כבר עשר שנים לעבור סריקות ממוגרפיה, שהן הדבר היחיד שבוודאות מחולל סרטן שד?

"בקרינה, כמו בכל דבר, השאלה היא המינון. סריקת ממוגרפיה אחת לשנה לנשים מעל גיל 50 היא האמצעי היעיל ביותר לאבחון וגילוי מוקדם. חייהן של נשים רבות ניצלו הודות לממוגרפיה. עם חסרונותיה, היא הביאה לפריצת דרך גדולה בריפוי סרטן השד".

ניתן למנוע שליש מהמקרים החדשים

בישראל, הסרטן הוכרז כקטלן מספר אחת כבר לפני כמה שנים. עד 1999 מחלות הלב הובילו, ואז התרחש המהפך. בדו"ח האחרון של המרכז הלאומי לבקרת מחלות הופיע פירוט סיבות המוות העיקריות בישראל: 23.1% מתים בגלל גידולים ממאירים; 22.3% בגלל מחלות לב; 6.1% ממחלות כלי דם במוח; 6% מסוכרת; 5.8% מחלות זיהומיות, ועוד. על עניין אחד יש הסכמה בין המומחים, הגופים והרשויות: מחלת הסרטן אינה גזירה משמים. היא מחלה נגרמת, שאפשר למנוע אותה. ויש דרכי מניעה פשוטות ויעילות.

תקציבי עתק מושקעים בטיפולי כימותרפיה, בהקרנות, בתרופות נוספות, ובמחקר לריפוי המחלה. אבל האם נעשה די, הן במשרד הבריאות והן באגודה למלחמה בסרטן ובעמותות אחרות, כדי למנוע מאנשים נוספים לחלות? מירי זיו אומרת כמובן שכן. את פרויקט האבחון המוקדם לסרטן המעי הגס, היא מזכירה, יזמה האגודה למלחמה בסרטן, כפי שיזמה את פרויקט הממוגרפיה הארצי. "זה עובד בדרך כלל ככה: אנחנו מעלים רעיון או פרויקט, מפעילים לחצים, דוחפים, מדרבנים, מוציאים לתקשורת, מסיבות עיתונאים וכיוצא באלה. ומפעם לפעם, משרד הבריאות מרים את הכפפה".

האגודה בישראל, בניהולה של מירי זיו, מזוהה עם המלחמה בסרטן יותר מכל גוף אחר. תקציבה השנתי הוא 70 מיליון שקל, מכספי תרומות. לדברי זיו, כרבע מן התקציב מוקצה להסברה, מניעה, גילוי ואבחון מוקדמים. משרד הבריאות הצטמצם והתמקד בשנים האחרונות בעניין הסברתי אחד בעיקר: נזקי העישון. בכל היתר מטפלת האגודה. "יש שיתוף פעולה ויש הרבה רצון טוב", אומרת זיו, "אבל היכולת שלהם מוגבלת, משום שהתקציב שלהם נמוך מאוד. לצערי, עדיין, נושא הסרטן לא קיבל בישראל את החשיבות לה הוא ראוי בסדרי העדיפויות הלאומיים". ולראיה: תקציב המחקר אצל המדען הראשי המיועד לסרטן, הוא כשליש מהתקציב שהאגודה מקצה למחקר.

אבל גם נגד האגודה עצמה מושמעת ביקורת. לא כולם תמימי דעים עם סדרי העדיפויות שהיא הציבה. המונח "מניעה" נתון אף הוא לפרשנויות. באגודות בארצות הברית ובאירופה כבר לא מסתפקים בפעילות הסברתית להימנעות מחשיפה לשמש ומעישון, ובפעולות להגברת מודעות ואבחון וגילוי מוקדמים של המחלה, כפי שנהוג כאן. שם "מניעה" כוללת היום ראייה רחבה יותר מצד אחד, והתמקדות גדולה יותר בפרטים מצד שני. כל מה שכבר ידוע ומוכח כבעל פוטנציאל מסרטן, כגון זיהום אוויר, זיהום מי שתייה ורחצה, סוגי דלק ואדיהם, מזון מעובד המכיל חומרים משמרים, מוצרי קוסמטיקה וצבעי שיער וכן הלאה וכן הלאה - הוא העסק שלהם. הפעולות נגד האחראים למפגעים האלה, בחקיקה ובתחומים אחרים, נשענות על התפישה שלא די לטפל במי שכבר חלה, ולא מספיק לגלות את המחלה מהר יותר ומוקדם יותר - יש לעשות הכל כדי שאנשים בריאים לא יחלו. זיו אומרת שההיבט הזה בהחלט כלול בגישה שלהם. לראיה, קמפיין גדול שהוליד חקיקה המחייבת להצמיד לחפיסות הסיגריות מדבקות אזהרה מפני סיכוני העישון.

בעקבות עליית המדרגה של הסרטן בעולם, תובעות כעת אגודות הסרטן בארצות רבות מן הממשלות ושרי הבריאות לאשרר אמנה בינלאומית למניעת סרטן. גם שר הבריאות, דני נוה, קיבל השבוע מהאגודה הישראלית בקשה כזאת. האמנה ואשרורה יידונו באסיפת ארגון הבריאות הבינלאומי המתקיימת עכשיו בז'נבה, בהשתתפות נציגי 192 מדינות. "אם המדינות יתחייבו לאמנה, ואם ישונו סדרי עדיפויות ויתחילו לזרום תקציבים", אומרת זיו, "נוכל לראות לאט לאט בלימה בקצב העלייה ואולי אף התחלה של ירידה. סרטן היא מחלה קשה. אבל שלא כמחלות אחרות, ניתן למנוע שליש מתוך 11 מיליון המקרים החדשים שלה מדי שנה. וישנו שליש נוסף שניתן לריפוי מוצלח, בתנאי שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם".