חייל שאנס קטינה נדון לעבודות שירות

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר עונש של שישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על-תנאי וקנס של עשרים אלף שקלים, על חייל קרבי בן 21 שהודה והורשע, במסגרת עסקת טיעון, באונס ובביצוע מעשה מגונה בבת דודתו, כאשר הייתה בת עשר ועד שהייתה בת 13 וחצי. התביעה ביקשה לגזור עליו שלוש שנות מאסר.

על פי כתב האישום בו הודה הצעיר, כאשר הייתה בת דודתו בכיתה ד' ליטף אותה כאשר ישן בביתה, השיל את בגדיה ונגע באיבר מינה ואף גרם לה להניח את ידה על איבר מינו.

במקרה, כאשר השניים נסעו ברכב המשפחה, הכניס את ידו מתחת לבגדיה והחדיר את אצבעו לאיבר מינה. כשנה לאחר מכן, כאשר היא הייתה בביתו, נכנס אחריה לשירותים וביצע בה מין אוראלי - כאשר היא מנסה להדוף אותו.

במקרה האחרון שאירע, לפני כשנה וחצי, במהלך אירוע משפחתי כאשר תינוק על ידיה, התקרב אליה וצבט בפטמותיה.

בקול ישראל דווח, כי לאחר שהודה הצעיר במעשים, הסכימו הצדדים כי ייערך לו איבחון פסיכולוגית, הכולל בדיקת מסוכנות מינית, ממנה עלה כי הוא "סובל מחסכים ראשוניים עמוקים, המקשים על התמודדותו עם רגשות ודחפים ופוגעים בתפקודו. כמו כן הוא נותר ילדותי ולא בשל, מצב המתאים לקיום יחסים עם ילדה צעירה".

הנאשם הוא בן למשפחה דתית, מנהל אורח חיים דתי, ומשרת בשירות סדיר ביחידה קרבית מובחרת. עקב העמדתו לדין הופסקה הכשרתו הקרבית, והוא שובץ לתפקיד תומך לחימה בידיעתם ובתמיכתם של מפקדיו.

המאבחנים גם ציינו כי הוא סובל מתחושת אשמה, וכי יש לו רצון עז להבין מהן הסיבות שהובילו אותו לביצוע המעשים. כמו כן הם קבעו כי הקושי העיקרי שלו נעוץ באיסור הנוקשה החל על צרכיו המיניים.

הם הוסיפו כי במידה וייענש באופן מחמיר, עלול מצבו הנפשי להחמיר. בעוד שהעונש הקל ישמש גורם מרתיע עבורו. כמו כן, קצין מבחן התרשם כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע קירבה וביטחון שחש כלפי בת דודתו, ולא מתוך סטייה מינית והמליץ כי יבצע את העונש בעבודות שירות.

לבית המשפט הוגש תסקיר של המתלוננת, ממנו עולה כי בעקבות מעשיו של בן דודה היא נקלעה למצוקה רגשית אשר ניכרה בקשיים בלימודים, בפגיעה בדימוייה העצמי, אמונתה הדתית התרופפה והיא החלה אף לסבול מסיוטים ובעיות שינה. בנוסף היא סבלה מנשירת שיער קשה, המלווה לעיתים בעיות נפשיות.

כיום היא סובלת מהפרעות אכילה ואף דיברה בעבר על רצונה לסיים את חייה ועל הכעס על הוריה, שלא ראו את המתרחש. בעקבות מעשי האונס גם התרופפה אמונתה של הילדה, שמשפחתה דתית.

כמו כן צויין, כי היא סובלת מכך שאביה לא תומך בה, והוריה לא סייעו להתמודדות שלה ולהחלמתה. בקול ישראל דווח, כי האב אינו מאמין לגירסת בתו על המעשים שנעשו בה.

במהלך המשפט העידו מפקדיו בצבא של הנאשם, והעידו כי מדובר בצעיר בעל מוטיבציה גבוהה וללא דופי. אמו העידה על האכזבה שהיא חשה בעקבות המעשים.

השופטים החליטו להקל בעונש לאחר שבחוות הדעת הפסיכולוגית נטען כי הוא ביצע את המעשים לא בעקבות סטייה אלא בשל "אישיותו הילדותית". השופטים התחשבו גם בעובדה שהודה מייד עם מעצרו במעשים, וכי לזכותו יש לקחת בחשבון את שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול והאבחון. הם גם שוכנעו שהוא חש "חרטה אמיתית וכנה על מעשיו, ומגלה אמפתיה ודאגה למתלוננת ולעתידה".

השופטים שלי טימן, תחייה שפירא ושרה ברוש, כתבו כי הטלת הפיצוי נועדה להעביר מסר למתלוננת כי תלונתה לא היתה לשווא, ולהמחיש לנאשם את אחריותו הישירה לפגיעה בילדה ואת הצורך בכפרת עוונו.

במועצה לשלום הילד מתחו ביקורת קשה על העונש. "כולנו מחויבים אמנם בכבודו של בית המשפט, אך יותר מכך אנו מחויבים בכבודם של ילדים חסרי ישע שנופלים קורבן למתעללים בהם, ללא מגן וללא מושיע", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה. "לא ייתכן ששוב ושוב מתגלה שבית המשפט איננו משמש חומת מגן לילדים הנפגעים והוא קשוב יותר למצוקות הנאשם מאשר למצוקות הקורבן".

קדמן גם הזהיר שהעונש ה"מגוחך" מעביר מסר, שלפיו פגיעה מינית בילדות הוא מעשה קל ערך, שדי להביע עליו חרטה ולהסכים לטיפול כלשהו כדי לצאת פטור בלא כלום. במועצה הצטברו פסקי דין רבים שבהם שופטים הקלו מאוד עם פוגעים בילדים - בניגוד למקרים של מעילה, גניבה או הרצת מניות, למשל, שבהם בתי המשפט אינם מגלים הבנה למצוקות הנאשמים וגוזרים עונשי מאסר, הוא אמר.