סין, 859 לספירה. שושלת טאנג האדירה יורדת מגדולתה, הקיסר חלש וחסר ישע. ממשלתו המושחתת אינה שולטת עוד במדינה. תסיסה פושטת בארץ. כפר אחר כפר מצטרף לתנועת המחתרת "בית הפגיונות המעופפים". כך מתחיל סרטו היפיפה האחרון של הבמאי המוכשר ז'אנג יימו.
יימו כבש את ליבי בסרט "פנסים אדומים" ומאז למרות שהחליף ז'אנר הוא ממשיך לרגש. גיבור התחיל את ז'אנר סרטי אומנויות הלחימה עתירי האפקטים והניצבים, מחול הפגיונות ממשיך אותו.
העלילה של הסרט אינה מורכבת במיוחד, יש לנו את ליאו (אנדי לאו) וג'ין (טאקשי קאנשירו) שני חיילים בצבא סין המנסים לתפוס את מנהיג מחתרת המורדים "בית הפגיונות המעופפים", אף אחד לא יודע מי עומד בראש צבא המורדים, לאחר שמנהיגם הזקן הקודם נתפש והוצא להורג.
השמועות טוענות כי בתו העיוורת של אותו זקן אגדי מסתובבת באזור ומתחזה לרקדנית, כך מגיעים השניים למיי (ז'אנג ז'יי, שחקניתו הקבועה של יימו ואחת מכוכבות "נמר דרקון"), רקדנית עיוורת העוסקת במלאכת "הבידור" במועדון "מפוקפק", מיי זו היא אשפית באומנויות לחימה, רקדנית בחסד ויפיפייה הורסת, שני שומרי החוק שלנו תופסים אותה, לא לפני שנצפה בעלמה הענוגה נותנת את הופעת חייה באחת מהסצנות היותר מרשימות שנראו על מסכי הקולנוע בשנים האחרונות- מחול האפונים (מדובר על סצנה שהיא יצירת מופת כוריאוגרפית).
בהמשך יתנדב ג'ין שכינויו "הרוח" להתחזות למורד שישחרר את מיי מאזיקי הכלא במטרה לפגוש במהלך נתיב הבריחה את אנשי הפגיונות המעופפים, להגיע למנהיגם החדש והעלום ולהשמידם סופית.
מה שג'ין לא לוקח בחשבון הוא שבמהלך שלושת ימי הבריחה לבו יפתח למיי והוא יתאהב בה עד מעל לראשו, גם מיי מצידה לא נשארת אדישה לבחור (אגב, לא נראה לי שהרבה בחורות היו נשארות אדישות למראה אדון טאקשי, הבנאדם פשוט חתיך הורס, גם אסייתי וגם חלק, שילוב מושלם).
ברגע שנתנו פתח לאהבתם הכל מתחיל להסתבך כי הרי באהבה עסקינן, והסרט אכן מתעסק באהבה יותר מכל דבר אחר, אהבה מלאת תשוקה, אהבה אסורה, אמרתם רומיאו ויוליה? קצת מזכיר, בטוח מושפע...
"נכון שסיפור האהבה בסרט הוא קצר (3 ימים), אך אהבה אמיתית אינה נמדדת בזמן", לדברי יימו.
תפקיד מרכזי בסרט תופסים קרבות הגיבורים עם חיילי הגנרל, מדובר על כוריאוגרפיה משובחת ועדינה, תיאום מושלם בין גוף לחומר (חרב, פגיון, פלסטיק, חנית וכל כלי משחית העולה על דעתכם), אסתטיקה ואושר צבעוני, הקרב ביער הבמבוקים הוא פשוט מחול לשמו, מושלם בכל רמה קולנוענית, פשוט תאווה לעיניים, כיף גדול, ובכדי לא להישמע יותר מדי משתפכת (מאוחר מדי?), שנייה לפני שיהיה מאוחר מדי מלהוציא את הלשון מה.... של הבמאי, הנה פאק קטן הקשור ב-DVD: התוספות.
כזה סרט, כזו שמחה, אז למה להרוס הכל עם תוספות שאם אתה לא דובר מנדרינית מלידה לא תוכל להבין? מדובר על קליפ של שיר הנושא וטריילר, שניהם לא ממש מעניינים, שניהם באנגלית מה שמשאיר תקווה קטנה בלב כך שמיד עברתי לתוספת מאחורי הקלעים: קריינות סינית כבדה, תרגום אין, לא התייאשתי ועברתי הלאה לתוספת המייקינג אוף האהובה עליי ושוב, סינית כבדה, תרגום לעברית לוקה בחסר (יש תרגום רק כשהבמאי מדבר פרונטלי למצלמה), כל כך חבל דווקא נראה מעניין, הקריין הסיני נשמע מתלהב, השחקנים נראים כבעלי חוש הומור, את הבדיחות לא הבנתי.
אז, היום כשאתם בדרכיכם הביתה, מתים לראות סרט שהוא גם חוויה, עשו לעצמכם טובה וקחו את "מחול הפגיונות". תרקדו אתו, תצחקו אתו ובעיקר תנו לו להפנט אתכם כמו שהוא יודע.
מחול הפגיונות
9.5.2005 / 15:02