פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רק 15% ממי שעובר אירוע לב מגיע לשיקום

      וחבל שכך, כי אין דבר משוקם יותר מלב שבור. אילו תוכניות יש, מה עושים בהן ומה משלמות קופות החולים?

      תוכניות לשיקום הלב לאחר אירוע לב מקטינות בעשרות אחוזים את הסיכון להתקף לב נוסף. קיימים כמה מכונים לשיקום הלב בישראל, שברבים מהם הטיפול מסובסד באופן כמעט מלא על ידי קופות החולים בעבור חולים לאחר אוטם שריר הלב, ניתוח מעקפים, החלפת מסתמים, השתלת לב, השתלת ריאה והקטנת ריאה. אם כך, למה אחוזים נמוכים כל כך מהחולים שעוברים אירוע לב משתתפים בתוכניות הללו? לפי נתונים שפורסמו ב-2003, 18%-15% בלבד מהחולים שעוברים אירוע לב מגיעים לתוכניות שיקום. גם בעולם השיעורים נמוכים יחסית, 20% בארצות הברית ועד 40% במדינות אירופה.

      ד"ר רחל מרום-קליבנסקי, מנהלת המכון למניעת מחלות לב ושיקום חולי לב במרכז הרפואי רבין, מסבירה כי "לא בכל מקום יש מכוני שיקום. אין מכונים כאלו מדרום לרחובות ומצפון לחיפה. אדם שנמצא בתוכנית כזו נדרש להגיע למכון לפחות פעמיים בשבוע ובשביל אוכלוסיות רבות המרחק הוא מגבלה אמיתית. נקודה נוספת היא המודעות. המכון שלנו קיים מ-1996, ומאז אנו עוסקים בהפצה של עניין השיקום בין קרדיולוגים ורופאים אחרים. והמספרים אכן עולים בכל מכוני השיקום. ב-1992 רק 2% הגיעו למכונים הללו, ב- 2000 - 8%-7% וב-2003, כאמור, המספר יותר משהוכפל, כך שעלינו על דרך המלך".

      מהי מסגרת שיקומית? שירותי השיקום הם רב תחומיים וכוללים פעילות גופנית ותזונה לצד חינוך לאורח חיים בריא וייעוץ התנהגותי. הפעילות במכון מיועדת למחלימים מאירוע לב ולסובלים מתעוקת חזה קבועה. כל מטופל עובר בדיקה בטרם קבלתו למכון, ובתוכה בדיקה גופנית, בדיקת אקו שנועדה לברר אם שריר הלב נפגע ובאיזו מידה, ובדיקת מאמץ הבוחנת אם קיימת הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם של הלב. בהתאם לתוצאות הבדיקות, נקבעת תוכנית פעילות אישית למטופל.

      המכון בבית חולים השרון, למשל, כולל צוות של רופא, אחות ופיסיולוג של מאמץ. המטופלים במכון באים פעמיים בשבוע לפעילות של 60 דקות. לפני ואחרי הפעילות הגופנית, שמנחה הפיסיולוג, הם עוברים בדיקות שונות שמבצעת האחות. כוחו של המפגש החברתי הוא עניין מרכזי בתהליך השיקום, לרבות שיחות על תזונה ואורח חיים בריא בכלל.

      מטרת השיקום, לדעתה של ד"ר מרום-קליבנסקי, היא להחזיר את המטופל לאורח חיים יצרני, איכותי ונורמלי: "משרד הבריאות מכיר בחשיבותה של התוכנית השיקומית בדיוק בגלל חזרתם של המטופלים לאורח חיים יצרני. זו גם הסיבה שלפני שנתיים יצא חוזר מנכ"ל שקרא לקרדיולוגים לכתוב בכל סיכום מחלה המלצה לפנייה למכון שיקום, או להדרכה אצל רופא במקומות שאין בהם מכוני שיקום. חוזר מנכ"ל נוסף גרם לקופות החולים להכיר בשיקום אחרי אוטם שריר הלב ואחרי ניתוח מעקפים".

      זה שנתיים מכירות הקופות בהשתתפות בשיקום בעבור חולים אלה. בכללית, לדוגמה, מקבלים פעילות של שלושה חודשים ללא תשלום כנגד טופס 17, מחזיקי "כללית מושלם" מקבלים תשעה חודשים נוספים בהשתתפות עצמית של 100 שקלים בלבד במכוני ההסדר. בקופות החולים האחרות המצב דומה. מאז שקופות החולים מכירות בשיקום, אכן יש דיווחים על עלייה באחוזי הפונים לתוכניות הללו.

      כעת תלויה ועומדת בקשה להרחיב את האפשרות להשתתף בתוכניות שיקום גם לאנשים שעברו הליך של הרחבה באמצעות בלון. כיום הם אינם זכאים לשיקום וכך גם הסובלים מאי ספיקת לב. ולפעילות גופנית יש חשיבות רבה בעבור חולים אלה. לסובלים מאי ספיקת לב קשה, למשל, אסור להתעמל בחדר כושר ללא השגחת רופא.

      עניין נוסף הראוי לפיתוח הוא המניעה הראשונית. "יש צורך להגביר את המודעות לתזונה ולפעילות גופנית עוד מבית הספר היסודי. גם רופא משפחה היה מיטיב לעשות אם היה מקדיש זמן לנושא זה. אצלנו במכון יש תוכנית נפרדת לאנשים שלא עברו שום אירוע אבל נתונים בקבוצת סיכון למחלות לב, כמו יתר לחץ דם, עישון או עודף משקל. עדיף שנקדים ונתעסק במניעה מאשר בשיקום", אומרת ד"ר מרום-קליבנסקי.

      לאינטימיות, לשייכות ולנאהבות יש כוח ריפוי

      תוכנית פרטית, במסגרת סדנה, מקיימים ד"ר דני קרת ואופיר פוגל. הסדנה מתבססת על מתכונת של תוכנית המתנהלת בארצות הברית על ידי הקרדיולוג ד"ר דין אורניש. ד"ר אורניש הוכיח, כי תוכנית מוצלחת לשיקום הלב תגרום לנסיגה בטרשת עורקים. מאחר שד"ר קרת הוא דוקטור לרפואה נטורופתית ואופיר פוגל הוא נטורופת - הסדנה שלהם אינטגרטיבית, פועלת לחיזוק הגוף והנפש ונותנת כלים להתמודדות עם לחצים, כמו תרגול יוגה ומדיטציה. ד"ר קרת מסביר, כי "תחושת הבידוד היא גורם סיכון מרכזי. לאינטימיות יש כוח ריפוי עצום, כך גם לתחושת השייכות ולנאהבות, ועל כן הסדנה בעיקרה היא ערב חברתי. השיחות הללו הן מסגרת המהווה מקום בטוח להביע רגשות בצורה לא שיפוטית. המשתתף בתוכנית מוצא מקום שהוא יכול לפתוח בו את הלב".

      ההמלצות התזונתיות בסדנה נוטות לתזונה אסיאתית, ממועטת במיוחד בשומן (15%-10% בלבד) וצמחונית בעיקרה. הבחירה בהליכה בחוץ כפעילות הגופנית של המשתתפים בסדנה גם היא ייחודית. אופיר פוגל מסביר, "הליכה היא פשוטה, זמינה, זולה ובטוחה, ועל כן ידידותית למשתמש. זאת, בשונה מתוכניות שיקום שיש בהן שעוני דופק והכל מדויק ומחושב, שזה טוב לאנשים בסיכון גבוה מאוד, אבל הם מעטים. יתרון נוסף של ההליכה הוא העניין החברתי. ההליכה יחד היא חלק ממהלך שלם של תמיכה קבוצתית התורמת גם להורדת מתחים".

      המפגש נמשך ארבע שעות ובו גם הרצאה של חצי שעה על נושאים שונים הקשורים בלב. "יש חשיבות רבה להבנה של תפקוד הלב", מסביר פוגל. "למשל, הרבה מאוד אנשים שומעים בהקשר זה את המלה תורשה ואומרים לעצמם, 'אם כך, אין לי מה לעשות'. חולים אחרים יוצאים עם מסר שאחרי צנתור וניתוח מעקפים הם בריאים, שגם זה מסר הרסני לבריאות. מעבר לכך, להרצאות הללו יש גם אפקט פסיכולוגי חשוב, משום שיש ערך לידע על מה עבר עליך בתהליך של שיקום".

      בסדנה גם ניתנת חשיבות רבה למה שקרת ופוגל מכנים "העברת האחריות למטופל". ברקע הדברים, ההצהרות הרשמיות של איגוד הלב האמריקאי, שלפיהן אפשר למנוע יותר מ-80% ממחלות הלב על ידי אורח חיים בריא. הסדנה בנויה כך שיהיה אפשר לקיים את מרכיביה גם אחר כך, בין שמדובר בהליכה, בתרגול יוגה או בשימוש בכלים שהוקנו בה בתחומים כמו תקשורת מקרבת ואינטימיות רגשית.

      קופות החולים אינן משתתפות בתוכנית זו. עלותה 4,400 שקל ל-25 מפגשים. חברות ביטוח רפואי אמריקאיות הגיעו למסקנה שהתוכנית של ד"ר אורניש חוסכת להם כסף במניעת צנתורים וניתוחים ולכן בחרו להכיר בה.