פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שייח בדואי: מותר לבצע הפלות

      רופאים ואנשי דת בדואים מעודדים גילוי מוקדם של מומים מולדים, ולעיתים ממליצים על הפלה. השלב הבא: מאבק בנישואי קרובים

      הופעתה החיצונית של האשה הצעירה שקמה ממקומה באולם המתנ"ס החדש של העיר רהט לא רימזה על הדברים האפיקורסיים שעמדה לומר. "אני בחודש החמישי להריון ונושאת בבטני בת וכבר עכשיו מנסים לשדך לה חתנים", סיפרה. "אבל אני לא מוכנה שבתי תתחתן עם בן דוד", הוסיפה תוך שהיא משתמשת במושג הבדואי לנישואים במשפחה - "בן הדוד מוריד את בת הדוד מהסוס".

      כמו מרביתן של 150 הנערות והנשים שישבו באולם, ראשה היה עטוף במטפחת ולגופה לבשה שמלה ארוכה. אבל התבטאותה שיקפה הלך רוחות חדש שמחלחל בשנים האחרונות, לאט לאט, אל תוך רבדיה המורכבים של החברה הבדואית בנגב, וזאת לא היתה ההתבטאות החריגה היחידה במהלך האירוע - כנס להעלאת המודעות לסכנות הגנטיות שבנישואי קרובים. את הכנס יזמו עמותת "ידיד" ושירותי בריאות כללית, בשיתוף פרויקט "הזכות לבריאות בידיים שלך", של חברת התרופות פייזר.

      לרופאים שנכחו באירוע היה מסר עבור קהל הנשים - בני דוד שמתכוונים להינשא חשוב שיעברו בדיקות גנטיות כדי לברר אם שניהם נושאים גן או מוטציה גנטית שעלולים לגרום מום לילדיהם (אם רק רק אחד מבני הזוג נשא, הסיכון קטן מאוד). ולראשונה בפורום כה פומבי, שמו על השולחן גם את נושא ההפלות.

      עוד רחוק היום שכל אשה תוכל להתחתן עם מי שהיא רוצה

      ד"ר חליל אל-בדור, רופא ילדים מלקיה שמנהל פרויקט שאפתני של משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת בן-גוריון לאיתור נשאי מחלות תורשתיות בקהילה הבדואית באמצעות בדיקות סקר, הפנה שאלה ישירה לשייח חמאד אבו-דעבאס, ממנהיגי התנועה האיסלאמית בנגב: "האם נכון שההלכה המוסלמית אינה שוללת הפסקת הריון?" תשובתו של איש הדת היתה ברורה: "הפלה מותרת עד 120 יום להריון, אם בדיקות מראות בוודאות שהעובר הוא בעל מום". בהריון מתקדם יותר, הפלה מותרת רק אם נשקפת סכנה לחיי האם, הוסיף.

      "מדהים ששייח מהתנועה האיסלאמית בא ומדבר על נושא סופר-רגיש כזה. לפני חמש שנים הנושאים האלה היו טאבו מוחלט", אומרת ראויה אבו-רביע, מנהלת מרכז הזכויות של "ידיד" ברהט, שהנחתה את הכנס. "אמנם עוד רחוק היום שכל אשה תוכל להתחתן עם מי שהיא רוצה, אבל זו התקדמות עצומה בשיח בחברה הבדואית". לא פחות מהדברים שנאמרו, חשוב שהדוברים על הבמה היו בעיקר גברים, סבורה אבו-רביע, עובדת סוציאלית וסטודנטית שנה שנייה למשפטים. "הם לא היו פטרנליסטים, הם פשוט חושבים שמי שדוחפות את השינוי בחברה שלנו הן הנשים".

      אבל לפתיחות יש גבולות ברורים, כפי שהתברר. כששאל אל-בדור בסיום דבריו מי מהנשים תהיה מוכנה לבצע בדיקות גנטיות לאיתור נשאות, אף יד לא הורמה. לאבו-רביע אמרו כמה מהנשים לאחר מכן שהן מתכוונות לפנות לאל-בדור, אבל בשקט.

      איתור נשאים של מחלות תורשתיות הוא פרויקט של משרד הבריאות שמתבצע בקרב אוכלוסיות שבהן השכיחות של מחלות אלה גבוהה. בקרב הבדואים בנגב הוא מתבסס על מיפוי גנים שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון שמאפשר לאתר גנים ומוטציות גנטיות שקשורים במחלות תורשתיות במשפחות ספציפיות.

      אל-בדור, שערך עשרות מחקרים גנטיים מאז 1992 במגזר הבדואי, עשה בארבעת החודשים האחרונים כ-600 בדיקות סקר. בכל בדיקה הוא מחפש רק נשאות של גן מסוים בהתאם למחלה שמופיעה באותה משפחה. לילד שנולד לבני זוג ששניהם נשאים של מוטציה גנטית יש סיכוי של עד 25% להיוולד עם המום שנושאת המוטציה - חירשות, עיוורון, פיגור שכלי, מחלות מטבוליות, מחלות שפוגעות בכליות ובמערכת העצבים. בכלל האוכלוסייה השכיחות קטנה הרבה יותר.

      עד כה 16% מ-600 הנבדקים נמצאו נשאים, ומהם 28 איש ואשה שהם זוגות נשואים. ממצאים אלה, שעליהם מדווח אל-בדור לראשונה ל"הארץ", ממחישים לדעתו עד כמה חיונית עבודת השכנוע שהוא עושה בחברה הבדואית כדי להביא אנשים להיבדק.

      אישה בדואית יולדת בבמוצע 9 ילדים

      שיעור הריבוי הטבעי של הבדואים נחשב לגבוה בעולם, אף על פי שבעשור האחרון מסתמנת בו ירידה עקבית. כיום אשה בדואית יולדת בממוצע תשעה ילדים. על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הפריון הממוצע לאשה ב-20 השנים הקרובות ינוע בין תשע ל-5.5 ילדים לאשה. אבל גם אם נשים יילדו פחות ילדים, ואבו-דעבאס אכן מאשר שזו תופעה שכבר מתרחשת בשנים האחרונות בקרב זוגות צעירים, מספר הלידות הכולל ילך ויגדל משום שהאוכלוסייה הבדואית בנגב היא כה צעירה. הגיל החציוני שלה - זה ש-50% מהאוכלוסייה נמצא מתחתיו ו-50% מעליו - הוא 12.5 שנים. זאת לעומת גיל חציוני של 28 בכלל האוכלוסייה בישראל.

      לדברי אל-בדור, הריבוי הגבוה, בנוסף לעובדה שלפחות 58% מהנישואים מתרחשים בתוך המשפחה ובמשפחות מסוימות עד כדי 80% מהצעירים מתחתנים במשפחה, ושני-שלישים מתחתנים עם בני דוד מדרגת קרבה ראשונה, הם "מתכון ודאי לגידול במספר המומים המולדים". כיום נעה שכיחות המחלות התורשתיות בין אחד מכל אלף בני אדם ל-59 מכל אלף, במחלה אחת שגורמת בעיות כליות.

      דף מידע בכל מסגד

      כבר כמה שנים נעשית פעילות הסברתית במגזר הבדואי על הסכנה שבנישואי קרובים, במיוחד באמצעות מערכת החינוך והשתלמויות למורים, אבל אל-בדור מסביר ש"המסורת עדיין מאוד חזקה ולחתן בת מחוץ למשפחה נחשב לפגיעה בכבוד המשפחה. קשה לשכנע שזו בעיה, במיוחד אם אנשים מסתכלים סביבם ולא רואים ילדים חולים. אבל בעוד דור יראו יותר". כבר היום מופיעות מחלות במשפחות שבעבר לא סבלו ממחלות תורשתיות, הוא אומר. הוא סבור שהנתונים משקפים עלייה בתחלואה וגם בהיקף הגילוי והזיהוי.

      בימים אלה מחבר אל-בדור דף מידע על הסכנות שבמחלות גנטיות, שאותו הוא מתכוון לתלות בכל מרפאה, מסגד, מתנ"ס ומקום התקהלות. הוא מדגיש שהבדיקות נעשות בלא תשלום.

      אוכלוסיית היעד שלו הם 50 אלף הבדואים מעל גיל 18 שחיים בנגב. אל-בדור מרצה לקאדים כדי שגם הם ישתתפו במלאכת השכנוע, עושה חוגי בית, מציע לבצע את הבדיקות באופן דיסקרטי בבתי המשפחה. "עדיין יש הרבה הכחשה", הוא מודה, אבל מתעודד מכך שבשבועות האחרונים פנו אליו חמישה זוגות שביקשו להיבדק בלי ידיעת הוריהם, ולפני שהם מצהירים על כוונתם להינשא. לדבריו, בכל הבדיקות האלה התברר שרק אחד מבני הזוג נשא או שאיש אינו נשא, ולפיכך הם יכולים להינשא בלא חשש.

      נותרת השאלה מה יעשו בני זוג שהבדיקה תעלה ששניהם נשאים. אל-בדור מספר על בני זוג שהתגלו כנשאים ובאו לייעוץ. "זו דילמה. אני לא יכול להגיד להם לא להתחתן, כי מי יתחתן עם בחורה שיש לה כזו סטיגמה? גם ככה יש עודף בנות במגזר. אמרתי להם שיתחתנו, אבל שבשבוע העשירי להריון יעשו בדיקות לאיתור המום המסוים בעובר", סיפר.

      אשה שתפסיק את הלידות - בעלה יקח אשה נוספת

      השייח אבו-דעבאס, המתגורר ברהט, מספר שגם אליו מגיעות שיחות, בדרך כלל אנונימיות, מאנשים שביקשו עצה בדבר בדיקות גנטיות, נישואים במשפחה ואף הפסקת הריון. לפי השקפתו, נישואי קרובים אינם אסורים אבל גם אינם מומלצים. עדיף להתחתן מחוץ למשפחה, הוא אומר, משום שהדבר מקרב בין משפחות ומאפשר לצעירים לבחור בני זוג המתאימים להם. במקרה של זוג שבכל זאת מתכוון להתחתן במשפחה, אבו-דעבאס ממליץ לבצע בדיקות גנטיות לפני החתונה. "גם הדת מעוניינת בחברה בריאה", הוא אומר, "באופן כללי אנחנו קוראים לכולם להקדים בפנייה אלינו בעניינים אלה".

      לדברי אבו דעבאס, יש שתי אסכולות בעניין הפלות - האחת שאוסרת עליהן לחלוטין והאחרת, פשרנית יותר, שמתירה אותן עד 120 יום להריון. הוא משתייך לזרם הפשרני. "זה לא אישור פתוח להפסקת הריון, אבל אם יש נסיבות מצדיקות, אפשר לשקול כזה מהלך", הוא אומר. אבו-דעבאס מתיר הפלות רק במקרה שהבדיקות הרפואיות מצביעות בוודאות על מום קשה אצל העובר. חירשות או עיוורון אינם נחשבים מומים רציניים דיים לצורך אישור הפלה לדעתו, וגם לא נזקקות כלכלית.

      אבו-דעבאס גם תומך בתכנון המשפחה. "אסור להפסיק את הילודה, אבל אפשר לעשות הפסקות יותר ארוכות בין הלידות", הוא ממליץ. "מותר להביא בחשבון שיקולי בריאות ופרנסה". במקום שאשה תלד 10 או 12 ילדים, היא יכולה ללדת חמישה או שבעה, אומר השייח, בעצמו אב לחמישה. רק זוגות מעטים משתמשים באמצעי מניעה, בדרך כלל בהתקן תוך-רחמי. נשים מנסות לרווח את הלידות שלהן אבל מי שמפסיקה לחלוטין ללדת מסתכנת בכך שבעלה ייקח אשה נוספת, אומר אל-בדור. "באות נשים ושואלות אותי מה לעשות. זה עונש קשה מאוד אם הבעל לוקח עוד אשה", הוא אומר.

      אלא שלדברי אבו דעבאס, גם מנהג ריבוי הנשים אינו נפוץ כפי שהיה בעבר, בוודאי לא בקרב הצעירים: זוגות צעירים ממילא מולידים פחות ילדים מאשר הוריהם, בין היתר משום שכיום נשים רבות לומדות מקצוע ויוצאות לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה, ואין להן זמן ללדת כל שנה. "המודרניזציה היא תהליך טבעי שמתכנן את החיים יותר מאשר כל התערבות חיצונית", מציין אבו דעבאס, המכוון, למשל, להצעת חוק של ח"כ רשף חן (שינוי) שנועדה להדק את האיסור על פוליגמיה. "היום, ביישובים הלא מוכרים, אין בעיית מקום ואדם יכול להביא נשים וילדים", אומר השייח. הוא סבור שאם המדינה תפתור את בעיית היישובים הלא מוכרים כך שלכל משפחה יהיו בית וחלקה מסודרים, הדבר יגביל ממילא את מספר הילדים והנשים.