את פדרו אלמודובר יצא לי להכיר לראשונה לפני 7 שנים, אז יצא לאקרנים אחד מסרטיו היותר טובים לטעמי:"אהבת בשר ודם" מסתבר שמרבית העולם "גילה" את אלמודובר בסרט הזה (ובאותה נשימה את פנלופה קרוז וחוויאר בארדם), כש"הכל אודות אמא" יצא כולם כבר הבינו שמדובר ביוצר חד פעמי, רגיש ומוכשר, ב"דבר אליה" שבשבילי הוא הסרט של אלמודובר, הפך הפנומן לקונצנזוס.
מאמרים רבים נכתבו על הבמאי האקסטרווגנדי הזה, על הסרטים הפוסט מודרניים שהוא מנפיק בקצב של אחד לשנה וחצי, על נטיותיו, אהבתו לנשים, שנאתו לכנסייה, יחסו לגברים וגבריות, דיוקו העיצובי, חיבתו לצבע האדום, תשוקתו לעשייה קולנועית על גווניה השונים (במרבית סרטיו הוא גם התסריטאי).
אז לא אחזור על הדברים.
שלושה מסרטיו יוצאים החודש ל-DVD, שניים משנות ה-80 (תחילת יצירתו הקולנועית), "חוק התשוקה" ו"נשים על סף התמוטטות עצבים" (נקרא גם "נשים נשים") והשלישי הוא החדש בסרטיו מלפני שנה, "חינוך רע". מעניין לראות את הסרטים לפי סדר יציאתם לאקרנים ולערוך השוואה ביניהם אחרי הצפייה.
ב"חוק התשוקה" מ-87 נפגוש בפבלו (אוסביאו פונצ'ילה) במאי סרטים מצליח והומוסקסואל גאה, שהוא גם אח של טינה (כרמן מאורה) המקסימה (השומרת סוד "אפל" מעברה) וגם מאוהב בחואן הצעיר הרגיש והשרמנטי, חואן מחליט לנסוע לאחותו ואז נכנס לתמונה אנטוניו (אנטוניו בנדרס באחד מסרטיו הראשונים, בעירום מלא ובספרדית) המנסה לכבוש את לבו של פבלו ללא הצלחה ואז מכיוון שאנטוניו לא פראייר (ויש לו עוד מלא סרטי פעולה לעשות ואת מלאני גריפית על הראש) הוא מחליט לעשות מעשה, מה הוא עושה? אל תגזימו. תוספות אגב אין.
ב"נשים על סף התמוטטות עצבים" מ- 88 נתוודה לפפה (כרמן מאורה, פה כבר מתחילים לקלוט שהשחקנית המיוחדת הזו ומלאת ההבעה היא ככל הנראה קבועה בסרטיו של אלמודובר), שחקנית ומדובבת סרטים לעת מצוא, נלווה אותה במשך יומיים מתישים במיוחד במהלכם היא ננטשת על ידי מאהבה איוון, מגלה שהיא בהריון, פוגשת את בנו (שוב אנטוניו בנדרס- הפעם בלבוש מלא ומגמגם), את אישתו הפסיכית של המאהב, את ארוסת הבן הבתולה, מגלה מי המאהבת החדשה של הנוטש, מצילה את חברתה שהסתבכה עם קבוצת טרוריסטים, מתכננת להתאבד, מתחרטת ונוקמת. נשמע בלגן? קצת, אבל אצל אלמודובר גם בלגן יכול להיות מאורגן מעוצב וכמובן, מאוד אדום. לגבי התוספות, אז זהו שאין.
ולבסוף בשלישיית הסרטים יושב לו סרטו האחרון של הגאון אלמודובר, "חינוך רע" מ- 2004.
אין ספק כי זהו סרטו האישי ביותר של הבמאי וחלקים נרחבים ממנו מתבססים על האוטוביוגרפיה האישית שלו. הסרט מספר על אנריקה (פלה מרטינז ההורס), במאי סרטים מצליח והומוסקסואל גאה הזוכה יום אחד לביקורו של אגניסיו (גאל גרסייה ברנל היפהפה מ-"האהבה נושכת", ו"את אמא שלך גם"), חברו מהלימודים (בבית הספר הקתולי) שהפך שחקן ובהתאם שינה את שמו לאנחל.
אנחל מגיע עם הצעה, להפיק סרט מתסריט שכתב המבוסס על חוויותיו מילדותו, אנריקה מתחיל לקרוא את התסריט ואנחנו מתחילים לראות את העלילה, הסרט כולו רוקד בין מציאות לדמיון, עבר והווה.
אומנם הכבוד ניתן לברנל המרביץ את הופעת חייו בגילום 3 דמויות שונות, האחת יותר ביזארית מחברתה, אבל את ההצגה גונב בהליכה השחקן חוויאר קמארה ("דבר אליה", "טורמלינוס") בתפקיד קוקסינל מקסים בשם פאקה. והתוספות.... יעני קיימות אבל, אין (טריילרים וקליפ קצר זה לא תוספות).
"חינוך רע" הוא הסרט הראשון של אלמודובר בו אין נשים בתפקידים הראשיים, את התפקידים הנשיים מגלמים גברים, רובם ככולם הומוסקסואליים. הביקורת על הכנסייה כבר אינה מרומזת, ונושא ההומוסקסואליות אינו אגבי אלה מהווה חלק מאוד חשוב מהעלילה.
אין ספק כי מבט לא מזוין על שלושת הסרטים יגלה לנו התבגרות של במאי מהי. וכמה שההתבגרות הזו
נפלאה ומעודנת, ענוגה ומרגשת והכי חשוב, מנפיקה סרטי מופת. עכשיו כל שנותר הוא להמתין בסבלנות לשנת 2006 אז יצא סרטו הבא בכיכובה של פנלופה קרוז. אולה!
אלמודובר כפול 3
24.3.2005 / 15:55