קפה "על האש"

הקפיטריה בחינוך - מה ששווה בה זה הנוף הנשקף מהמרפסת. כשהמרפסת סגורה לרגל שיפוצים או בגלל מזג האוויר, אני לא באה לשם לשתות קפה, כי בלי המרפסת, אין קפיטריה! הנוף שנשקף מהמרפסת הוא פשוט משגע, שילוב מדהים של ים, הר, יער, ישובים עם גגות אדומים, שמים עם עננים או בלעדיהם, ולמטה, ממש מתחת לאף, חורש טבעי, מגונן בחלקו. אתה מביט אל הנוף, נושם נשימה עמוקה ומרגיש, שכל האתגרים והקשיים, פחדי הבחינות והחשש מהציונים, ימצאו את פיתרונם. פשוט כיף של מקום. יש לציין את ריחות האפייה המשגעים, שעולים מהתנור, המשגר אל חלל העולם מאפים טריים. אלמלא הדיאטה, אולי הייתי מוחלת על ימים בהם המרפסת הסגורה, כי אין כמו עוגת גבינה טרייה, ישר מהתנור. הצוות, אגב נראה משועמם וחסר התלהבות.

קפה גרג - סנובי מדי לטעמי (או בלשון פחות יפה - פלצני). תמיד יש תור לקפה, מעולם לא הצלחתי לאכול שם עוגת גבינה טעימה ממש. כשביקשתי פעם תה, הציעו לי שלל של סוגי תה-צמחים בצבעים פסיכודליים. בחרתי, כי נורא רציתי תה, והטעם היה טעם של צבעים פסיכודליים. למה, לכל הרוחות, אין לכם תה ויסוצקי עם נענע? העוגיות שהם אופים בעצמם, נראות די סקסיות. הצוות נראה יאפי וחסר התלהבות.

קפה ספדיה - מה שמוצא חן בעיני, היא המרפסת הקטנה, שנמצאת בתוך חלל מוגן ומגונן. בין עצים וצמחיה, ניצבים להם שולחנות עם שמשיות. מקום אינטימי וחביב. הקפה, אותו קפה וכך גם יתר התפריט. והמוכרים - אדישים לאלל'ה.

קפה דשא - אחת התופעות המרנינות באוניברסיטה. לא בגלל שהקפה בו יותר טוב, לא בגלל המחירים הנוחים, לא בגלל הסנדוויצים או הפלאפל, אלא בעיקר בגלל האדיבות, החיוך, תשומת הלב האישית, הנימוס והשירות המהיר. איפה תמצא בעולם אנשים צעירים (ובכלל), שיברכו אותך כל בוקר, ללא יוצא מן הכלל ב'בוקר טוב'? אתה רואה להם בעיניים, שזה בא מהלב. איפה תזמין קפה ויגידו לכם "על האש"? ברוב המקומות שבהם אני נזקקת לשירות כלשהו, מביטות בי עיניים אדישות, כבויות, שרק רוצות שאתחפף במהירות, לא לפני שאשלם את הכסף, כמובן.
נחמד לי לבוא לאוניברסיטה בבוקר של חורף, כשקור כלבים בחוץ, הרוח מיללת, ענן אפור מתיישב לו דרך קבע על ההר ומגיר את מימיו בלי לעשות חשבון לאף אחד. אתה יושב בתוך הסוכה המאולתרת והדי מצ'וקמקת של קפה דשא, ומרגיש שאתה בעננים. ואתה באמת בעננים. אני אוהבת להתערבב עם המוני הסטודנטים, שגודשים את הדשא והרחבה שלפני הקפה-דשא, באים לראות ולהיראות, לחזר ולהיות מחוזרים, לשמוע מוסיקה טובה ולשתות בירה חינם (טוב - לא תמיד!). והבזארים - שנותנים למקום עוד צבע ועוד חיים ומביאים שלל של סחורה זרוקה. אז זהו, זו הבחירה שלי. קפה דשא -הטוב ביותר.

אני יודעת, יש עוד קפיטריות - כמו זו שבבניין המדרגות. שתיתי שם קפה, השקפתי מהמרפסת על הנוף, אך הגודל וההגשה הבלתי אישית, לא עשו לי את זה. הריחות, שם אגב, ומבחר העוגות, הם על הכיפאק.

ואם קיפחתי מישהו, או עשיתי עוול, צר לי.