ביטחון שדה ב-HP

דבר אחד אפשר לומר לזכותה של HP: כמו פוליטיקאים ישראלים רבים, היא מצליחה להישאר מחוץ לטורי הרכילות, ולא משנה אלו עסקים מעניינים או מלוכלכים (בלי קשר לנזילת מחסניות דיו) היא מבשלת במסדרונותיה. הפיטורים של קארלי פיורינה כבר היו ידועים כנראה ללא מעט עיתונאים, אולם הסיפור לא הודלף: לכל היותר דיווח "וול סטריט ג'ורנל" על רצונו של הדירקטוריון לערוך שינויים במבנה הכח בהנהלה הבכירה של החברה, אולם הוא ציטט הכחשות נמרצות של גורמים בחברה בנוגע לנגיעה בכס המלוכה של פיורינה.

ההפתעה הגדולה שבה התקבלה הודעת הפיטורים (התפטרות מיידית בדרישת הדירקטוריון) דומה להפתעה שבה התקבלה ההכרזה על המיזוג בין HP לקומפאק. אפילו ה"ג'ורנל" - החטטן הבלתי-נלאה - לא הביא סקופ על אחת העסקות הגדולות ביותר בתולדות עמק הסיליקון. ההודעה נחתה על שולחנותיהם ובתיבות הדואר האלקטרוני של עורכי העיתונים כמו ביצה שהטילה חסידה מעל - בלתי צפויה, טרייה וחמימה.

האמת תיאמר: רמז למפגש הקרב בין מגפי הדירקטוריון לישבנה של המנכ"לית הנכבדה נמצא בסיפור שער שפירסם מגזין "פורצ'ן", שמתח ביקורת עזה על המיזוג עם קומפאק ("כישלון") - במסר חזק יותר מהרמז העדין והמסויג שפירסם ה"ג'ורנל".

ייתכן שהשפתיים החשוקות הם חלק מהמסורת התרבותית שבה מתגאה HP. ייתכן שהשמירה על ביטחון שדה נבעה מיד ברזל שהנהיגה פיורינה בחברה. עתה נותר לראות לאיזה כיוון ייקח הדירקטוריון את החברה לאחר עזיבתה של פיורינה. האם המהלך הדרמטי מסמל את שובו של וולטר היולט, שפוטר מהדירקטוריון ב-2002 בעקבות מאבק השליטה סביב רכישת קומפאק? האם HP הולכת להתפצל לכמה עסקים נפרדים שיממשו טוב יותר את פוטנציאל הערך שלהם עבור המשקיעים? האם Dell תנסה להשתלט עליה ולהפוך בעצמה למעצמת IT נוסח IBM?