חשש בביטוח מתביעות של עשרות מ' ד' בהתמוטטות אולם ורסאי

על פי החששות בענף הביטוח, תביעות הנזיקין לצד ג' בגין האסון שהתרחש ביום שישי באולם האירועים ורסאי בירושלים, יסתכמו בעשרות מיליוני דולרים; וזאת, על אף שבישראל אין כל חוק המחייב בעל אולם שמחות לבטח עצמו מפני פגיעות של צד שלישי.

עדיין לא ברור מי מהמעורבים בפרשה יידרש לשלם פיצויים. התביעות יכולות להיות מוגשות כלפי בעלי האולם, החברה שעסקה בשיפוצים במקום, בעלי חברת פל-קל, שאחראית על בניית הרצפה שקרסה, ואפילו כלפי עיריית ירושלים - אם יתגלה כי פעלה ברשלנות.

עו"ד יוסי נוילנדר, מומחה בנזיקין, סבור כי עשויים להיות מוגשים לבתי המשפט שלושה סוגי תביעות: של מי שנפגע באופן ישיר; של בני משפחה של הרוגים, התלויים בהכנסתם, ושיתבעו כספים בשל אובדן הכנסות עתידיות; ושל אורחים שהיו באירוע וראו את בני משפחתם נהרגים לנגד עיניהם.

נולינדר סבור כי במקרה זה, מכיוון שסכומי הפיצוי גבוהים מאוד, ינסו הנפגעים לתבוע כל גוף אפשרי, כולל עיריית ירושלים. לדבריו, אם הנתבעים אינם מבוטחים, או אם הביטוח אינו מכסה את כל הנזק ולא יהיה בידיהם כסף לשלם עבור הפיצוי, ייתכן שוועדת החקירה הממלכתית, אם תוקם, תחליט לשלם את הפיצוי מקופת המדינה.

בענף הביטוח אומרים שבעלי אולמות שמחה דואגים לבטח את עצמם בתביעות צד ג' בחבות מוגבלת של כ-2.5 עד 5 מיליון דולר, בפרמיות של כמה אלפי דולרים בחודש. למרבית בעלי האולמות יש ביטוח המוגבל לפגיעה בצד שלישי במקרים של פגיעה עקב החלקה או נפילה באולם. תביעות אלה מוגבלות לכמה מאות אלפי שקלים.

כמו כן, בעלי המבנה מבטחים את עצמם מפני נזקים פיסיים למבנה, וקבלני השיפוצים מבוטחים לרוב בביטוח אחריות מקצועית. סביר להניח כי חברת הביטוח של קבלני השיפוצים כלל אינה יודעת כי היא מעורבת במקרה, שכן היא מבטחת את הקבלן אך אינה יודעת על כל העבודות שאותן הוא מבצע.

חברות הביטוח שביטחו את המעורבים יבדקו בוודאי אם אלה עמדו בתנאי הפוליסה; אם השיפוצים היו מהותיים ולא דווחו לחברת הביטוח - הרי שזו תנסה להתנער מאחריותה למקרה.