הכניסה לבעלי פסיכומטרי גבוה בלבד

בהיותי תלמיד שנה ראשונה, למדתי לפני זמן קצר על תיזה ועל שאלת מחקר, וזהו מקום טוב ליישם זאת. שאלת המחקר שלי היא: האם המכינה הקדם-אקדמית מספקת את הבטחתה לתלמידים הבאים ללמוד בשעריה?
שלא כמו בתיזות אחרות, תשובתי אינה חד-משמעית: רק חלקם מתקבלים, אבל רבים מאלה שאינם מתקבלים אינם מצטערים על הבחירה ללמוד במכינה. ורד, שלא התקבלה ללימודי תקשורת: "קיבלתי כלים מהמכינה כדי להצליח, ורק בגלל הפסיכומטרי לא הצלחתי להתקבל למה שרציתי. אבל השנה במכינה הייתה מדהימה בשבילי".
המכינה מתחלקת לשלושה ענפי לימודי מרכזיים, כל ענף מיועד לתחום לימוד אחר: ענף הרו"ח מיועד לרוצים להמשיך למקצועות הרוח והחברה בעיקר, ענף ללימודי הטבע לרוצים להתקבל למקצועות היוקרתיים יותר בהר הצופים, ויש שפניהם נשואות ללימודי הטבע בקמפוסים שבגבעת רם וברחובות. הענף השלישי הוא לימודי קדם-הנדסה, ומיועדים ללימודים בחוגים הקשים לקבלה כמו רפואה, חשבונאות ועוד.

המכינה מבטיחה לימודים גבוהים ואינטנסיביים המגובים בסגל מקצועי, ומספקת שירותי ייעוץ לתלמידים – שתי יועצות העושות מלאכתן נאמנה. בשנה שעברה למדו במכינה 700 תלמידים, השנה לומדים בה 300 בלבד. כמות סגל היועצות לא השתנה, וכבר לפני שנה, בעתות לחץ (והיו כאלה) נמשכו תורים ארוכים מחוץ למשרד הקטן. לגבי היחס שזכו לו – הדעות חלוקות: יגאל, למד בשנה שעברה במכינה: "לא הרגשתי יחס אישי כמובטח". לעומתו, שרון אומרת: "היה יחס אישי וחם מצד כל הסגל". עניין של סמנטיקה?
ובכן, בחזרה לשאלת המחקר ולתיזה. כמו ורד, רוב בוגרי המכינה שהתראיינו לכתבה אינם מצטערים על שום רגע, גם אם לא התקבלו לתחום הלימודים שאליו שאפו. יעל לא התקבלה לתחום הלימודים שחשקה בו, ובכל זאת סיימה את המכינה עם טעם טוב בפה: "יש אווירה לימודית, ולמדתי דברים חדשים רבים".

"המכינה לא מבטיחה קבלה ללימודים, אלא מבטיחה כי מצדה תעשה את כל המאמצים שהתלמיד יתקבל", כך אומרת ליאת מייברג, מנהלת המכינה, ומסבירה למה לדעתה יש מי שאינם משיגים את מה שרצו: "התלמידים שלא מצליחים לא מתייחסים ללימודים ברצינות הראויה, זאת לעומת סגל המורים המתייחס בכובד ראש לסוגיה חשובה זו". מייברג מעניקה משקל רב לבחינה הפסיכומטרית. היא רואה בה אבן בוחן לרמתו של תלמיד וליכולתו ללמוד באוניברסיטה. נציין כי מומחים מציעים כבר שנים מספר לבטל את הבחינה הפסיכומטרית ולהנהיג שיטה אחרת, וכי הבחינה כמעט ואינה מתחשבת בלקויי למידה. רונן למד במכינה בענף ללימודי הטבע בשנה שעברה, ולא התקבל לאוניברסיטה בגלל תוצאת הבחינה הפסיכומטרית: "למי שיש פסיכומטרי טוב שווה לעשות את המכינה. מצד שני, מי שתוצאת הפסיכומטרי שלו לא טובה – שיחפש דרכים אחרות".

מובן שיש תלמידים שמתקבלים לבחירות הראשוניות שלהם: כ-12 סטודנטים מהמחזור האחרון של המכינה לומדים רפואה, הישג ראוי לציון לכל הדעות. תלמידים רבים התקבלו ללימודי משפטים בהר הצופים. אסף, אחד מהם, אומר כי "ניתנה לי אופציה לממש את הפוטנציאל, וכך עשיתי". כך גם יגאל, שהגיע בלי בגרות והתקבל ללימודי פכ"מ (תואר המשלב לימודי פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה).
ככל הנראה המכינה הקדם-אקדמית נותנת כלים להתקבל לאוניברסיטה, ואולי הבחינה הפסיכומטרית היא המכשול העיקרי.
רוב תלמידי המכינה יוצרים קשרים חברתיים מגוונים. זוגות רבים נוצרים במהלך שנת הלימודים העמוסה, וחברויות אמיצות נרקמות בין אנשים שהמשותף להם הוא חלום ההצלחה. האם האוניברסיטה צריכה לבוא לקראת תלמידי המכינה ולבטל את הפסיכומטרי? זו כבר שאלה לתיזה אחרת.