שרידי יישוב עתיק התגלו בכפר כנא

שרידי ישוב שהתקיים כ- 700 שנים לאורך התקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית נחשפו בחפירות רשות העתיקות הנערכות בשכונת כרם אל ראס, במערב כפר כנא בגליל התחתון. בחפירה נחשפו שרידים של מבנים הבנויים מאבנים מהוקצעות שנשתמרו לגובה של כמטר וחצי, יחד עם מתקנים ביתיים כגון אבני שחיקה לטחינת קמח וטבונים. במקום נחשף גם מקווה טהרה, שהשתמר לגובה של כשני מטרים.

הארכיאולוגית ירדנה אלכסנדר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרה כי היא מזהה את שרידי הישוב שנחשף עם כנא של הגליל המוכרת הן מהמסורת הנוצרית והן מהמקורות היהודיים. "באוונגליון של יוחנן, בפרק 2, פסוקים 1-11, מוזכר הישוב כנא של הגליל כמקום בו ישו ביצע את הנס הראשון, בו הפך את המים ליין בחתונה יהודית. נראה כי השכונה שנחשפה היא היא כנא של הגליל".

אלכסנדר אמרה גם כי כנא היה, כמאה שנים לאחר מכן, למקום מושבה של משמרת הכהונה אלישיב. לדבריה, "כשבית המקדש חרב ומרד בר כוכבא כשל, נסו היהודים מיהודה מפני הרומאים, והתקבצו בגליל. משפחות הכהונה התיישבו במספר כפרים, והמשיכו את מסורת הטבילה במקווה כפי שהיה נהוג בבית המקדש. לפי המקוואות שנחפרו באתר, ולפי התיארוך למאה השנייה לספירה, נראה כי זו יכולה להיות שכונת הכוהנים, המוזכרת הן בקינה של אלעזר קליר והן בכתובת רומית שנתגלתה בקיסריה בה מוזכרות משמרות הכהונה".