פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלצה: הכנסת תפקח על השטחים

      "ועדת רובינשטיין" עסקה בשנה האחרונה בדרכים להגביר את פיקוח הכנסת על מערכת הביטחון. הקמת ועדת משנה קבועה למתרחש בשטחים, היא רק אחת מהמלצותיה, המתפרסמות כאן לראשונה

      כיצד יכולה הכנסת, באמצעות ועדת החוץ והביטחון, להגביר את הבקרה והפיקוח הפרלמנטריים על מערכת הביטחון? בתום עבודה מאומצת שנמשכה יותר משנה יוגשו בסוף החודש ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, וליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, המלצות של ועדה ציבורית בראשות השר לשעבר הפרופ' אמנון רובינשטיין, שהוקמה כדי לגבש הצעות בעניין.

      ריבלין ושטייניץ יזמו את הקמת הוועדה - שבה חברים גם הרמטכ"לים לשעבר דן שומרון ואמנון ליפקין-שחק, המשפטנית הפרופ' יפה זילברשץ מאוניברסיטת בר-אילן ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן - בשל הטענות שלכנסת אין כלים מספיקים לפקח על מערכת הביטחון, על זרועותיה השונות (צה"ל, שב"כ והמוסד). אמנם מדי שבוע מתכנסת מליאת ועדת החוץ והביטחון לשמיעת סקירות שוטפות של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ובכירים אחרים בצה"ל, ופעמיים בשנה מקבלת הוועדה דיווחים מראשי השב"כ והמוסד. ואולם, בדרך זו אין הכנסת יכולה לקיים ברצינות את תפקידה כגורם מפקח ומבקר של מערכת הביטחון.

      שיפור בתחום הפיקוח והבקרה חל ב-1977 כשביוזמתו של משה ארנס, אז יו"ר הוועדה, הוקמו כמה ועדות משנה כדי להתגבר על בעיית ההדלפות מהדיונים. ועדות המשנה מקיימות בחשאיות רבה את הבקרה והפיקוח על מערכת הביטחון (ועדת המשנה החשובה ביותר היא הוועדה לפיקוח על השירותים החשאיים, אבל יש גם ועדות משנה לכוח אדם, לתפישת הביטחון ובניין הכוח, לכוננות וביטחון שוטף, לחוץ והסברה ולענייני חקיקה). אבל גם פיקוח זה עדיין אינו הדוק דיו.

      הפיקוח התקציבי רופף

      "ועדת רובינשטיין", שהמלצותיה העיקריות נחשפות כאן לראשונה, הגיעה למסקנה שיש למסד את מעמדן של ועדות המשנה על ידי תיקון תקנון הכנסת, כך שיכיר בהן כוועדות קבועות. כיום מעמדן אינו מעוגן בחוק או בתקנון, וכל יו"ר ועדה רשאי להגדיל או לצמצם את מספרן. ועדת רובינשטיין מציעה, כי רק חברים רשמיים וקבועים יהיו שותפים לדיוני ועדות המשנה ולא יוזמנו חברים אחרים במקומם.

      ועדת רובינשטיין גם הגיעה למסקנה, שהפיקוח של הכנסת על אישור תקציב הביטחון הוא רופף ביותר. כיום עוסקת בכך ועדה משותפת לוועדות החוץ והביטחון והכספים, אולם אין בכוחה לבחון בצורה רצינית את כל מרכיביו של תקציב הביטחון, המסתכם בכ-42 מיליארד שקלים. ועדת רובינשטיין ממליצה כי ועדת הכספים תאשר את הסכום הכולל של התקציב, אולם לאחר מכן יועבר הנושא לטיפול של ועדת משנה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון, שתבחן את כל סעיפי התקציב של מערכת הביטחון ותבדוק את עלויות הפרויקטים הגדולים בתיאום עם אנשי מערכת הביטחון.

      ח"כ מיכאל איתן היה אחד התומכים בהידוק הפיקוח על תקציב הביטחון. הוא סבור שכיום אין פיקוח אמיתי על התקציב. ככלל, איתן מאמין שלכל ועדה בכנסת צריכה להיות ועדת משנה, שתפקח על תקציבי המשרד שעובד מולה. כך למשל, ועדת החוקה צריכה לפקח על תקציבי משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, וועדת החינוך והתרבות צריכה לפקח על תקציב משרד החינוך. לדעתו, יש לכך חשיבות רבה משום שברגע ששינוי זה יתבצע, רמת שיתוף הפעולה בין כל משרד ממשלתי לוועדה בכנסת הפועלת מולו תשתפר מאוד.

      אחת ההמלצות החשובות ביותר של ועדת רובינשטיין, היא זו המציעה להקים ועדת משנה קבועה לוועדת החוץ והביטחון לענייני השטחים. הוועדה סבורה שהקמת ועדת משנה כזו חיונית, משום שחוקי הכנסת אינם חלים על השטחים המוחזקים (פרט לחוקים החלים על המתנחלים הישראלים). מוצע כי תפקידה של ועדת המשנה יהיה לקבל מידע שוטף על פעולות צה"ל בשטחים, הפעולות הננקטות לשמירת חיי אדם, הפעולות למניעת התעללויות ומעשי ביזה על ידי חיילים, דיווח שוטף על הנעשה במחסומים, העברת מידע על המאחזים הבלתי חוקיים והפעולות שננקטות לפירוקם וכדומה. אמנם מליאת ועדת החוץ והביטחון מקבלת כיום דיווחים על נושאים אלה, אולם הדבר לא נעשה בצורה מסודרת ולכן גם רמת הפיקוח והבקרה מוגבלת.

      הקצינים חייבים להופיע

      גם הדי המחלוקת החריפה שפרצה לפני כשנה בין הרמטכ"ל משה יעלון לבין ח"כ שטייניץ, בכל הקשור לחיובם של אישים להופיע בפני ועדת החוץ והביטחון, מוצאים את ביטויים בדו"ח. ועדת החוץ והביטחון הקימה אשתקד ועדת בדיקה בנוגע להערכות המודיעין לקראת המלחמה בעיראק. הקמת הוועדה היתה לצנינים בעיני ראשי מערכת הביטחון, שביקשו לדחות את תחילת עבודתה ולקבוע את סדר הופעת האישים שיעידו בפניה. שר הביטחון שאול מופז ויעלון איימו כי לא ישתפו פעולה עם הוועדה, אם יעלון לא יהיה ראשון העדים שיופיעו בפניה. שטייניץ רצה שראש אמ"ן אהרן זאבי יעיד ראשון. הוא הודיע בפסקנות: "אנחנו נחליט מי יוזמן ועל מה הוא ידבר וכיצד הוועדה תפקח על הגופים המבוקרים". בסופו של דבר יזם יו"ר הכנסת פגישה בין יעלון לשטייניץ, שבה הושגה פשרה.

      ועדת רובינשטיין מצדיקה את גישתו של שטייניץ ולפיה תוטל על אנשי מערכת הביטחון החובה להופיע בפני ועדת החוץ והביטחון ועל שר הביטחון להנחות את הכפופים לו להיענות להזמנה להופיע, להשיב על השאלות ולספק את כל החומר הנדרש. יתרה מזו, מוצע כי במקרים דחופים תוכל הוועדה לזמן את הרמטכ"ל או סגנו לדיון דחוף בתוך 48 שעות.

      לעומת זאת, ועדת רובינשטיין לא קיבלה את הצעתו של שטייניץ - שהעיד בפניה פעמיים - להעניק לוועדת החוץ והביטחון סמכות לערוך שימוע, כמו בסנאט האמריקאי, למועמדים לתפקידים בכירים במערכת הביטחון ובשירות החוץ. שטייניץ הציע שערב מינויו של רמטכ"ל חדש או ראש מוסד או שב"כ, הוא יידרש על פי החוק להופיע לפני ועדת החוץ והביטחון ולהציג את עצמו ואת האני מאמין שלו. ועדת רובינשטיין אינה סבורה שיש הצדקה לכך שהכנסת תהיה מעורבת במינויים בצמרת צה"ל ובשירותים החשאיים, מחשש לפוליטיזציה.

      האם ללמוד מבגין

      ב-13 הישיבות שקיימה ועדת רובינשטיין - שבהן הופיעו בפניה בין השאר שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ, שר הביטחון לשעבר משה ארנס, מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון וראשי הוועדה בעבר עוזי לנדאו ודן מרידור - היא דנה גם בשאלה אם יש מקום להעביר לחברי ועדת החוץ והביטחון דיווח על פעולות מתוכננות של צה"ל שנשמרות בסוד. בין העדים שהופיעו בפני הוועדה היו שטענו שיש להבחין בין פעולות מבצעיות (כמו למשל מבצע "חומת מגן"), שעליהן אין מקום לדווח כי זו פעולה שגרתית, לבין פעולה מבצעית שיש לה השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת (כמו למשל הפצצת הכור הגרעיני בעיראק), שעליה יש לדווח לאחת מוועדות המשנה.

      רובינשטיין סיפר לחברי ועדת החוץ והביטחון כי מנחם בגין, בעת כהונתו כראש הממשלה, התייעץ עם ראש האופוזיציה שמעון פרס לפני הפצצת הכור ולפני יציאת צה"ל למלחמה בלבנון הוא נועץ בראשי הסיעות בכנסת. ועדת רובינשטיין הגיעה למסקנה שיש להשאיר בידי ראש הממשלה את ההחלטה אם לדווח לאחת מוועדות המשנה (או לחלופין לראש האופוזיציה) על פעולה צבאית יזומה בעלת אופי אסטרטגי.

      ועדת רובינשטיין מתריעה בדו"ח, כי גם הפיקוח הממשלתי על מערכת הביטחון הוא חלקי ולקוי. היא מציינת שסעיף 6 בחוק הממשלה קובע, כי בממשלה תפעל ועדת שרים לענייני ביטחון ומפרט את הרכבה, אך לא את סמכויותיה. הוועדה מביאה כדוגמה את הפעולה של צה"ל ברפיח באביב השנה, שבעקבותיה החליטה מועצת הביטחון של האו"ם לגנות את ישראל, ואשר לא הובאה כלל לאישור הקבינט המדיני-הביטחוני. היא מציעה כי שישה חודשים לאחר פרסום הדו"ח תידרש הממשלה להציג בפני ועדת החוץ והביטחון תקנון מפורט בעניין סמכויות הקבינט, כדי שהכנסת תוכל לוודא שמתבצע פיקוח של הממשלה על מערכת הביטחון והדבר לא יהיה נתון רק לשרירות לבו של ראש הממשלה.

      יו"ר הכנסת, שהמלצות הוועדה יובאו לאישורו בסוף החודש, מקווה שהן יסייעו לנקוט שורה של צעדים חוקיים ותקנוניים, שיאפשרו לכנסת להגביר את הפיקוח על מערכת הביטחון, מתוך מגמה שהכנסת תהיה יותר רלוונטית. "אין לי ספק ש-56 שנים אחרי הקמת המדינה, יש צורך לרענן את מערכת יחסי העבודה בין הכנסת לבין מערכת הביטחון", הוא אומר.

      שטייניץ מספר כי כשהעלה לראשונה את ההצעה להקמת ועדת רובינשטיין, היו שאמרו לו כי אין לו סמכות לכך. "אני מאוד מקווה שיישום המלצות ועדת רובינשטיין יאפשר לנו להדק את הפיקוח על מערכת הביטחון", הוא אומר. "השינויים שיתבצעו יהוו המשך למהפכה השקטה שהתחלנו בה". לדבריו, בימים אלה עוסק הצוות המקצועי של הוועדה בהכנת מסמך יסוד, שיפרט את צורת ההפעלה של מליאת הוועדה וועדות המשנה שלה והמלצות ועדת רובינשטיין יהוו עוד נדבך בתוכו.

      עיקרי ההמלצות:


      * יש למסד את מעמדן של ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון כוועדות קבועות

      * יש להכפיף את הוועדה לענייני תקציב הביטחון לוועדת החוץ והביטחון ולאפשר לה לבחון את כל סעיפי תקציב הביטחון

      * יש להקים ועדת משנה לענייני השטחים

      * יש לחייב את אנשי מערכת הביטחון להופיע בפני ועדת החוץ והביטחון, להשיב על שאלות ולספק את כל החומר הנדרש

      * אין להעניק לוועדת החוץ והביטחון סמכות לערוך שימוע למועמדים לתפקידים בכירים במערכת הביטחון ובשירות החוץ

      * יש להשאיר בידי ראש הממשלה את ההחלטה אם לדווח לאחת מוועדות המשנה או ליו"ר האופוזיציה על פעולה צבאית יזומה בעלת אופי אסטרטגי

      * יש לחייב את הממשלה לקבוע בתקנון את סמכויות הקבינט המדיני-הביטחוני ולהביאן לידיעת הכנסת