צ'רלי קאופמן, התסריטאי המחונן שרבט להנאתו את המעדן הזה וכהרגלו לא אכזב. אחרי "להיות ג'ון מלקוביץ" , "אדפטיישן" ו"וידויים של מוח מסוכן" (את "המין האנושי" לא נחשיב לו), אני מאשרת לו לנוח שנה שנתיים על זרי הדפנה אבל הוא ממש לא בקטע ואפילו ממציא לעצמו אח תאום מדי פעם כדי לא לקצור את כל התהילה לעצמו.
מישל גונדרי הבמאי התחיל את דרכו ועדיין ממשיך בבימוי קליפים יצירתיים במיוחד, ביורק אימצה אותו כבמאי הקבוע שלה, אותו כנ"ל בנוגע ל"פו פייטרס", ואפילו קיילי דפקה את הקליפ של חייה בזכותו (Come Into My World), לראות את ה-DVD שיצא לאחרונה ועוסק בקריירה של גונדרי זה פשוט הנאה צרופה (מומלץ בחום) לכל מי שרוצה לדעת קצת יותר על הגאון הקולנועי הזה, שהחיבור בינו לבין קאופמן המחונן הוא מתת האל. השאר שייך להיסטוריה.
ג'ים קארי (שמוכיח פעם נוספת שהוא יכול להיות שחקן איכותי מתחת לאלף הפרצופים) הוא ג'ואל באריש, מין איש פשוט בלי סיפור מעניין במיוחד, בלי אירועים יוצאי דופן, איש קטן, רגיל ונחמד. ואז הוא פוגש את קלמנטיין (קייט וינסלט) והחיים נראים דבש. קלמנטיין היא בחורה אימפולסיבית ומשוחררת מאוד וג'ואל מתאהב בה תוך שניות, עד כאן נשמע רגיל אבל הסרט הזה הוא הכל חוץ מרגיל.
ג'ואל וקלמנטיין נפרדים ופונים כל אחד בנפרד למכון מיוחד שתפקידו למחוק זיכרונות ספציפיים ממוחם של אנשים וכך יוצא שכל אחד מוחק את השני מראשו, הצופה זוכה לראות את קטעי הזיכרונות הנמחקים ואת ג'ואל המבין תוך כדי מחיקה כמה הוא לא רוצה לאבד את מה שהיה להם. מה לעשות והבחור קצת באיחור.
שחקני המשנה הם בעצם אנשי הצוות הטכני העוסקים במלאכת המחיקה והם מורכבים מגלריית שחקנים מעולה אחד אחד, קירסטן דאנסט מזכירת הקליניקה, מארק רופאלו טכנאי מחיקת הזיכרונות, אלייג'ה ווד עוזר הטכנאי, טום ווילקינסון הוא דוקטור האוורד ממציא המחיקון וגם דיוויד קרוס וג'ין אדמס בתור זוג חברים של ג'ואל.
וברוח הסרט הכייפי הזה גם התוספות, מאחורי הקלעים של הסרט שמעורר חשק להיות על הסט אפילו בתור זבוב, שיחה אינטימית עם גונדרי וקארי המספרים על העשייה המשותפת וחולקים אתנו קצת מהחוויות על הסט ומאחוריו. כמובן הערות הבמאי והתסריטאי, וידאו קליפ של שיר הנושא (Light & Day) בבימויו המיוחד של גונדרי, סצנות שהוצאו ופרסומת מבוימת של חברת "לאקונה" החברה שתמחק לכם זיכרונות מטרידים.
הסרט מקסים, אופטימי, מאמין באהבה ועושה פשוט כיף, המשחק מעולה מראשון השחקנים ועד האחרון, הסצנות מקסימות, הצילום מיוחד ואותנטי, התסריט על גבול המושלמות, פשוט הנאה. ולסיום סיומת, למי שרוצה להעריץ קצת יותר את גונדרי, קחו בחשבון שכמעט כל האפקטים אינם תוצר מחשב, גונדרי משתדל לנצל זוויות מצלמה, טעויות אופטיות ותפאורה מיוחדת בכדי ליצור אפקטים וזה נראה מצוין.
שמש נצחית בראש צלול
25.11.2004 / 12:58